יסוד מפחיד: הכוח העצום של זכות אבות

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"

הכוח הגדול של זכות אבות עומד לדורות הבאים גם כשהאבות לא בחיים

אנחנו רואים שהקב"ה אומר למשה רבנו ללכת אל פרעה, ופתאום רואים דבר של פלא גדול התורה מתחילה לספר לנו את הייחוס של עם ישראל "אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל" ראובן וילדיו, שמעון וילדיו, לוי וילדיו מגיעים למשה רבנו ואהרן מספרים את הענף המשפחתי שלהם ופה נעצר הייחוס לא ממשיכים לשבטים הבאים. ואז התורה ממשיכה ומספרת לנו שמשה רבנו בא אל פרעה לדבר איתו לגאול את בני ישראל ממצרים. אם כך צריך להבין, אם התורה מספרת לנו את היחוס של עם ישראל נתחיל מראובן עד סוף השבטים למה להגיע עד לוי ושם לעצור?

ועוד שאלה יש לשאול, כשמשה הולך לפרעה, הקב"ה מצווה אותו "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין" לקחת את המקל לזרוק אותו לרצפה ושיהפך לנחש. פרעה קורא לחרטומים הם לוקחים את המקלות שלהם זורקים אותם וגם המקלות שלהם נהפכים לנחשים. המטה של אהרן חוזר להיות מקל ואומרת התורה "וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם" שהמטה של אהרן בולע את כל הנחשים של החרטומים. נשאלת השאלה אם רוצים לעשות נס שהנחש יבלע את הנחשים של החרטומים אז שהנחש יבלע, למה הנחש חוזר להיות מקל והמקל בולע את הנחשים?

אלא אפשר לפרש יסוד מפחיד שהמקל מסמל את זכות האבות, הקב"ה שואל את משה "מַה זֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה" (שמות ד, ב), באיזה כוח תבוא לפרעה - במקל, משה רבנו מראה לפרעה את המקל שמסמל את הזכות האבות, ופרעה אומר לו באיזו זכות אתה בא אלי לגאול את בני ישראל, עם ישראל רשעים מה אלו עובדי עבודה זרה אף אלו עובדי עבודה זרה, באיזה כוח אתה רוצה שיגאלו?

אומר משה רבנו בכוח המקל זכות האבות, זורקים את המקל, נהפך לנחש דבר חי, הדבר החי חוזר להיות מקל שהוא יבש והוא כלום, ואז הדבר היבש כמו מת בולע את הנחשים. מה זה זכות אבות? גם אם הורים וסבות נפטרו, עדין הכוח שלהם חי וקיים. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ (אבות ב, י) גם אם הנחש לא קיים והמקל נהייה יבש, עדיין המקל יכול לבלוע.

וזה מה שמראה משה לפרעה תיזהר מדבר אחד מזכות אבות, לכן מונה התורה מראובן עד משה ואהרן שהלכו בזכות האבות. וכמו שאמרנו בעבר אם יש לפני האדם ללכת לרב לקבל ברכה או לקבר צדיק שנפטר להתפלל, לאן ילך? ילך לקבר הצדיק, כי שם יש כוח גדול למקל הזה היבש של זכות אבות יותר מהנחש שנושך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!