"עשרה יתומים שלא יראו את אבא יותר": זעקת משפחת גולדברג

בני ברק כולה התעטפה באבל כבד, אבל כבד מנשוא, מאות אנשים עמדו ברחובות העיר וליוו את אחד מחשובי האברכים, מחשובי התלמידי חכמים בעיר, בדרכו האחרונה. הוא היה רק בן ארבעים ושמונה, בשיא פריחתו, אבל המחלה הקשה בה חלה הכריעה אותו. ביום בהיר אחד הוא השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה למגינת לב.

בעקבות הטרגדיה הנוראה, נפתחה מגבית מיוחדת, הירתמו למאמץ>>>

ההלם היה נוראי. רק אתמול הוא למד כאחד האדם. נכון, הגאון רבי אברהם ישעיהו גולדברג זצ''ל סבל רבות, המחלה הקשה גרמה לו ייסורים נוראיים, אבל הוא, למרות הכל המשיך בסדר יומו העמוס בתורה ויראת שמים טהורה, משקיע את כל כוחותיו בעסק התורה באופן מעורר השראה.

כל חייו היו מלאים בסבל ומכאוב, רק בגיל צעיר הוא התייתם מאמו, אך כל זה לא הפריע לו להיות עובד ה' אמיתי, כל זה לא הפריע לו לשבת יום ולילה באוהלה של תורה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות. כל מכריו העידו כי שקיעותו הרבה בעסק התורה הייתה במסירות נפש מופלאה.

בעקבות הטרגדיה הנוראה, נפתחה מגבית מיוחדת, הירתמו למאמץ>>>

אבל אז המחלה הקשה הכריעה אותו, לאחר כמעט חמש שנות יסורים הוא השיב את נשמתו הטהורה ליוצרו. ככה ביום אחד, ליבו הגדול נדם, הוא הסתלק לעולם שכולו טוב, מותיר כאן בארץ החיים את רעייתו האלמנה שתחי' ועוד עשרה ילדים יתומים הזועקים, אבא, אבא, אייכה.

הבית התעטף באבל כבד, החושך שורר שם בעוז, הילדים ישובים על רצפת הבית הקרה ולא יודעים את נפשם, הדמעות זולגות שם כמים, על הרב הנערץ, תלמיד חכם מופלג, שביום אחד הלך לעולם שכולו טוב, הם לא יודעים כיצד להמשיך, לא יודעים כיצד להתמודד עם הקושי הנוראי הזה.

כי רק לפני יומיים אבא עזב אותם, השאיר אותם לבד ממש, רק לפני יומיים הם ראו אותו, רק לפני יומיים הם זכו לליטוף של אבא, אבל עכשיו הוא צופה בהם מלמעלה. והם כאן זועקים ומתחננים לעזרה. כמעט ואין להם מאומה, הם חייבים את העזרה שלנו בכדי שהם יוכלו להמשיך את שגרת החיים. הם פשוט חייבים, ואנחנו, אסור לנו להתעלם!

בעקבות הטרגדיה הנוראה, נפתחה מגבית מיוחדת, הירתמו למאמץ>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!