תורת יאשיהו: טעות קטנה בחינוך יכולה להזיק לדורות

פרשת חיי שרה

"וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וַיִּתֵּן לְרִבְקָה"

הורים ששומרים על ילדיהם בגדרי התורה והמצוות שום דבר חיצוני לא ישפיע עליהם

בפרשת השבוע אנו רואים שאברהם אבינו שולח את אליעזר העבד שלו להביא אשה ליצחק אבינו, אחרי מאה שלושים שנה בערך של חיים לא פשוטים שעברו על אברהם אבינו, בלי ילדים עד גיל מאה שנה, רדף אותו נמרוד, ברח מארץ לארץ, היו לו חובות ובעיות. אבל כשהגיע לשלב בחיים "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" (בראשית כד, א) הקב"ה נתן לאברהם הכל ובשלב זה אברהם אבינו מבקש כלה לבנו יצחק אבינו.

אברהם אבינו שולח את אליעזר העבד שלו שהיה עם נשמה גבוהה לחפש כלה ליצחק, אברהם נותן לאליעזר כל מיני סימנים איזו כלה להביא. רבותינו אומרים שאליעזר בהתחלה לא כ"כ רצה ללכת כי אמר שיש לו בת והיא תתחתן עם יצחק, אז למה לחפש כלה במקום אחר. אבל אברהם אבינו סירב ואמר לאליעזר שהוא ארור ואין ארור נדבק בברוך ולכן לא יכולים להתחתן. אברהם אבינו משביע את אליעזר שהוא יביא ליצחק כלה בלי תירוצים שלא מצא או לא הייתה כלה, לעשות הכל ולהביא ליצחק כלה.

אליעזר יוצא ואברהם נותן לו עשרה גמלים, מתנות ושטר שכל הכסף של אברהם יעבור ליצחק וכך שולח אותו לחפש את הכלה. בדרך נעשים לאליעזר ניסים ונפלאות, ביום שיצא אליעזר כבר הגיע למרות שהדרך ארוכה מהלך של כמה ימים, ביום אחד הגיע "וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן" אומר רש"י במקום היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הארץ, נעשתה לו קפיצת הדרך. ואליעזר מראה ללבן ובתואל את השטר שאברהם אבינו נתן ליצחק את כל רכושו שבו כתוב את התאריך של אותו היום, שהיום יצא והיום הגיע.

בדרך לחרן שהלך אליעזר הוא לא הלך לבד ולא עשה כלום, אלא אליעזר קרא לכולם להתגייר ולחזור בתשובה, להתקרב לדרכו של אברהם אבינו. הוא יצא מאברהם אבינו עם עשרה גמלים ומגיע לביתו של לבן עם המון אנשים. אליעזר מדבר על השידוך עם בתואל ולבן אם יתנו את רבקה ליצחק או לא, מתי שהוא מראה להם את המתנות שיש לו בשביל רבקה, אומרים בתואל ולבן "מֵה' יָצָא הַדָּבָר.. הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ".

אליעזר מוציא תכשיטים, מוציא בגדים ופתאום בתואל לא נמצא ולבן קם ואומר "תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ" שאולי תישאר איתם שם עוד כמה ימים או שנים ולא תלך עכשיו. אליעזר אומר להם שלא יעכבו אותו ולבן עונה לו שישאלו את פי הנערה מה שהיא תגיד נעשה. צריך להקשות קושיה, לפני כמה רגעים בתואל ולבן אומרים שמהשם יצא הדבר ובצורה לא יפה אומרים לו שיקח את רבקה וילך שלא ישאר שם אפילו רגע אחד, עכשיו פתאום לבן אומר שהנערה תישאר איתם תקופה, אם כך למה פתאום לבן שינה את דעתו ואמר כך?

אלא חשבנו לפרש ולומר כך, יש אנשים שחיים עם שמחה וחייבים כל היום להיות שמחים ואם לא יהיו שמחים, אז ימותו מצער. יש אנשים שהשורש שלהם הוא מחלוקת והם חייבים כל הזמן לריב, אם לא יריבו הם יכולים למות. וכך אנשים שהשורש שלהם הוא שקר ואם לא ישקרו הם יכולים למות, השקר מחזיק אותם או אנשים שהגניבה או לשון הרע מחזיקה אותם. וכן בקדושה יש אנשים שמחזיק אותם תורה ויש שמחזיק אותם חסד, לכל אדם יש דבר שמחזיק ומחייה אותו.

את לבן היו מחזיקים דברים הרעים, דברים של רשע ושקר, לבן רצה שכל המשפחה שלו יהיו רשעים "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים" (תהלים קכה, ג) וכמו שאומרת התורה הקדושה על לבן (דברים כו, ה) "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה" שלבן היה רשע גדול שאין כדוגמתו, שאפילו רצה להרוג את הנכדים שלו.

לבן הרשע רצה שהילדים של אחותו רבקה יהיו מקולקלים ולא יהיו צדיקים, כשראה את אליעזר שבא עם העושר הגדול של אברהם שהיה כבר זקן ואשתו נפטרה והבן שלו יצחק יורש את הכל, חושב לבן אחותי תתחתן עם הבן של העשיר הזה והכסף יגרום לה "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים לב, טו), איפה שיש כסף ולא מתנהגים נכון, מתדרדרים ונהיים מקולקלים. אומר לבן יהיה כסף לאחותו והיא תהיה מקולקלת וגם הילדים שלה יתקלקלו, ירצו מכוניות יפות, בתים גדולים, טיולים וכך יתדרדרו ויהיו כמותו, עצם זה שיהיה להם כסף זה אומר שיהיו כמו לבן, לכן אמר לאליעזר שיקח את רבקה וילך, אפילו שהוא צדיק כי הכסף בסוף יקלקל אותה.

אבל פתאום רואה לבן שאליעזר נותן לה מתנות ובגדים, והבגדים שאליעזר הביא הם כמו ששרה אמנו הייתה לובשת חולצות ארוכות, חצאיות ארוכות שהכל צנוע בצניעות הגדולה ביותר. חשב לבן בראש אם הצניעות כ"כ גדולה בלבוש של הנשים ויש להם כ"כ הרבה מחסומים, הכסף לא יקלקל אותם והם לא יתדרדרו. מיד חזר לבן ואמר שהנערה תשב איתם ימים או עשור, כי הם לא יתדרדרו ויש דברים ששומרים עליהם והם מקפידים על קלה כבחמורה, מקפידים על הלבוש איך מתלבשים, על התסרוקת איך מסתרקים, הם נשארים יהודים וכך לא יתקלקלו.

מי ששומר על הבגדים שלו, על ההתנהגות שלו, על ההתנהגות של המשפחה שלו, הוא לא יתקלקל. בני ישראל ניצלו מתי שהיו במצרים בזכות שלא שינו את שמם לשונם ומלבושם.

שמם, מי שקראו לו יעקב המשיכו לקרוא לו יעקב, מי שקראו לו יוסף המשיכו לקרוא לו יוסף, לא הפכו את השם לא לג'ו ולא לאף שם אחר. לא שינו את מלבושם, לא החליפו לבגדים של גוים. לא שינו את לשונם, שמרו על שפת הקודש עברית ותמיד דיברו אותה, בבית, עם הילדים בכל מקום דיברו בלשון הקודש. וזה שמר עליהם לא להיות חלק מהגוים ולא לאבד את עצמם הגוים.

מתי שלבן ראה שאליעזר מיד נותן לרבקה בגדים צנועים, הוא הבין שהדבר הזה ישמור אותם ואז בירך את אחותו "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה" כי ברכה של רשע היא קללה כדי שהילדים יהיו מקולקלים. לכן הקב"ה עשה את רבקה עקרה, עד שהקב"ה בירך אותה והיא ילדה לא מהברכה של אח שלה לבן.

וזה כוח גדול ביותר, מתי שאדם שומר על היסודות של הצניעות ומקפיד על הצניעות במשפחה שלו ועל הערכים של הצניעות בבית שלו שהכל יהיה כמו שצריך, האדם הולך בדרך טובה. אבל מתי שהאדם מתחיל להפר את זה ולהוריד את זה, פה להקל ושם להקל בסוף הוא מאבד את הכל.

האדם צריך להקפיד הקפדה גדולה ביותר על הילדים שלו, על הלבוש שלהם, על ההתנהגות שלהם והדיבור שלהם, כי הדברים הקטנים האלה הם כמו חץ שאם מכוונים למקום אחד אבל סטייה קלה של ס"מ כשיורים אותו, מגיעים מטרים רחוקים מהמטרה.

טעות קטנה בחינוך הילדים כשהם קטנים, יכולה להיות לעתיד מרחק עצום שאין כדוגמתו. אדם צריך להיות מדויק עם המשפחה שלו, עם הילדים שלו, עם המחשבות שלו. בכל דבר צריך דיוק גדול ביותר כי כל טעות קטנה היא חורבן איום ונורא שאין כדוגמתו ואדם שכך נוהג, הולך בדרך טובה ותהיה לו סיעתא דשמיא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!