אבעבועות רוח • כל מה שרציתם לדעת

אבעבועות רוח היא מחלת ילדים הכי נפוצה. כמעט ואין ילד שלא חלה בה. באירופה יש יותר מ-4,000,000 מקרי אבעבועות רוח בשנה. התפרצויות המחלה קורות בכל עונות השנה, אבל במיוחד בחורף ובאביב.

זוהי מחלה שנותנת חיסון מאוד יציב, ולכן חולים במחלה פעם אחד בלבד. אצל ילדים חולים, היא עוברת הרבה יותר קל מאשר אצל המבוגרים. המחלה מועברת דרך ריריות העיניים ודרכי הנשימה העליונים. ההידבקות בה מאוד קלה, ולכן רוב הילדים חולים במחלה כבר עד גיל 10-12.

תינוקות יונקים בדרך כלל מקבלים את הנוגדנים עם חלב אם ולא נדבקים. אבחון וטיפול בדרך כלל לא מהווים בעיה.

מדובר במחלה זיהומית, המעוברת דרך האוויר המזוהם על ידי דיבור, שיעול, התעטשות של אדם חולה ונגרמת על ידי וירוס. וירוס זה פוגע רק בעור ובריריות, ובקלות מעובר על ידי הרוח (קומות שונות של בניין, חדרים שונים של הדירה וכדומה), אך לא עמיד מחוץ לגוף, ומת תוך מספר דקות, כי הוא נהרס בקלות על-ידי אור השמש, חימום ובהשפעת קרינת UV, ולכן אינו מעובר על ידי חפצים ו/או דרך אנשים שאינם חולים. מחקרים הראו שאנשים שחלו באבעבועות רוח, פחות נוטים לחלות בסוג הכי נפוץ של גידולי מוח – גליומות.

המחלה תוארה עוד בימים הקדומים. את תיאור המחלה אנחנו מוציאים כבר אצל אביצנה. רופא ואנטום איטלקי ווידיאוס תיאר את המחלה באמצע המאה XVI. רופא גרמני, פוגל, כניס בשנת 1772 לשימוש את המילה varicella, שעדיין משמשת שם למחלה. השם הוא נגזרת ממילה variola שאומר "אבעבועות שחורות". בשנת 1875 הוכח טבע זיהומי של המחלה. ב-1911, אראגאו, רופא ברזילאי, מצא גופים וויראליים בתוך נוזל הבועות (גופיפי אראגאו), וב-1958 הוירוס היה מבודד. מדובר בווירוס שפוגע בבני אדם בלבד.

במדינות שונות ישנם גישות שונות לגבי המחלה. יש מדינות, בהן מכניסים ילד חולה לבידוד, על מנת שלא ידביק אנשים בסביבתו. לעומתם, יש מדינות, בהם לא מגבילים ילד ואף דואגים, שידביק כמה שיותר ילדים, כדי למנוע סיכוי שיחלו בגיל המאוחר.

בעצם, בידוד במחלה זאת לא אפקטיבי, כי ילד חולה מודבק 5 ימים לפני הופעת הסימנים. תקופת הדגירה של המחלה 1-3 שבועות. לאחר מכן נצפית עלית חום עד-C39-39.50 ובאותו הזמן מופיעות גם בועות מיוחדות, שלא ניתן להתבלבל: זה אבעבועות רוח!

הופעת הבועות מתחילה בחלק השעיר של הראש ובפנים (לכן, אם אין בועות על הראש, אפשר לדחות אבחון אבעבועות רוח כלא נכון). הם נראים ככתמים אדומים בגודל 1-5 מ"מ על העור ועל ריריות הגוף: עיניים, פה, וכדומה.

הופעת הבועות מלווה בגירוד, אחר-כך מקבלים נפח, ואחר-כך הופכים לבועות עם נוזל בפנים. תוך יומיים הנוזל נהיה עכור, אחר-כך בועה מתעבה וכעבור 7-8 ימים נופלת בלי להשאיר סימן.

כעבור יום-יומיים יש גל חדש עם עליה חדשה של החום. בדרך כלל יש 2-3 גלים כאלה במחלה.

לאבעבועות רוח אופייני פולימורפיזם, כלומר, בו זמנית ניתן למצוא את הבועות בשלבים שונים של התבשלותם: גם כתמים, גם בועות עם נוזל, גם בועות מתייבשות. סך משך המחלה בדרך כלל – כ-10 ימים. כמות כוללת של הבועות נע בין 10 ל-300. עם היעלמות הבועות החולה מפסיק להיות מדבק. בדרך כלל, התלונה היחידה של הילד זה גירוד. חוץ מזה, אתם יכולים לראות חולשה כללית במשך כמה ימים. ילדים גדולים יכולים להתלונן גם על כאב ראש.

אבעבועות רוח זוהי מחלה קלה, ואינה דורשת אשפוז. מחלה יכולה לעבור גם ללא סימנים בכלל. במחקר שנערך באוניברסיטת לבל בקוויבק, עם 2000 תלמידי כיתות ד', התברר שבגיל 10 92% מהילדים הינם בעלי נוגדנים נגד אבעבועות רוח, כאשר 63% מהם לא חלו במחלה. כלומר, עברו את המחלה בלי סימנים כלל (או עם סימנים כל-כך קלים, שלא שמו עליהם לב).

הטיפול במחלה

מאחר ומדובר במחלה וויראלית, אנטיביוטיקה לא יכולה לעזור, וכל הטיפול סימפטומטי בלבד. בדרך כלל, רופאי ילדים נותנים אנטיביוטיקה, כאשר רואים זיהום משני (דרמטיטיס מוגלטית). ניתן לטפל בו גם בדרכים טבעיות.

אין לגרד את העור, כי זה יכול לגרום לזיהום משני. חוץ מזה, פיצוץ הבועות משאיר סימנים על העור.

מומלץ להרבות במקלחות קצרות להקלת הסימפטומים. לא כדאי לעשות אמבטיות או מקלחות ארוכות, כי הרטבת הבועות מאריכה את תקופת ההבראה שלהם.

יש לשתות הרבה, במיוחד בימים של חום גבוה, כי וויסות החום דורש הרבה נוזלים מהגוף. המשקעות המומלצות הם מים, מיצים טבעיים ותה ירוק.

בדרך כלל ילדים נחלשים בזמן המחלה ומאבדים את התאבון. לא צריך להכריח ילדים חולים לאכול, חשוב שישתו הרבה. את השאר הם ישלימו אחרי המחלה.

חום גבוה מצביע על יכולת הגוף להתמודד עם המחלה. אין להוריד את החום בצורה גורפת. יש חשיבות גדולה למחלות חום בהתפתחות הילדים ובהבשלת המערכת החיסונית שלהם. אחת הסיבות לכך, שאנשים בדורות קודמים היו בריאים יותר, טמונה בכך שאז לא מנעו מהילדים לחלות במחלות הילדים וגם לא מיהרו להוריד את החום!

אבל, אם ילד ידוע כמפרכס, או שיש פרכוסים במשפחה, אם ילד נראה ממש לא טוב, או אם חום יגיע ל-C400, הייתי ממליצה על הורדת חום בלי לחכות. לעומת זאת, בשאר מקרים יש לשקול אם כדאי להוריד את החום. ההחלטה צריכה להתקבל יחד עם בעל מקצוע על סמך נתונים רבים.

אם הוחלט על הורדת החום, אין להשתמש באספירין למטרה זו, במיוחד אם מדובר בילדים מתחת לגיל 12. השילוב בין אבעבועות רוח לבין אספירין יכול לגרום למחלה קשה.nrom. אם הוחלט לתת תרופות להורדת חום, עדיף להשתמש בתרופות כמו אקמול. תתייעצו עם רופא ילדים שלכם בהקשר זה. דעו גם, שיש הרבה דרכים טבעיות להוריד חום: מים פושרים, צבע, הומיאופתיה וכו'. לשיטות אלה אין תופעות לוואי ומאחר והם פועלים מהר, תמיד תספיקו לתת תרופה כימית במקרה ושיטה זו או אחרת לא תשביע את רצונכם.

להפחתת הגירוד אפשר להשתמש בחומרים מרגיעים שונים, אפילו קרם תינוקות רגיל יכול לעזור.
לטיפול בבועות בפה ובעיניים אפשר להשתמש בתמיסת בבונג.

אפשר לשתוף את הפה בתמיסת חומצה בורית 3%.

מומלץ להוסיף לילדים ויטמיני A ו-C.

לילד חולה אבעבועות רוח לא כדאי להיות בשמש, כי זה יכול לגרום להתפשטות המחלה.
יש לגזור ציפורניים לילדים ואם מדובר בתינוק – לכסות לו את כפות הידיים ב"כפפות"; להחליף כלי מיטה כל יום; לשמור על חום בריא בחדר ילדים, כלומר, C23-250: הזעה מחמירה את הגירוד, קור מחליש ומפריע לגוף להחלים.

מומלץ לתת לילדים חולים שיקוי משורש פטרוזיליה. אופן ההכנה: לשים לטרמוס כף שורש פטרוזיליה, לשפוך עליו כוס מים רותחים, לסגור טרמוס ל-8 שעות. אופן השימוש: לשתות כף 1, 4 פעמים ביום, לפני האוכל.

אל תתנו לילד חולה אוכל קשה לעיכול, אלא מזון קל: דייסות, מרקים, ירקות מבושלים וכד'.

אין לתת לילד אוכל מלוח, חריף או חמוץ.

לאחר המחלה אני ממליצה על חיזוק הגוף ובמקרה הצורך גם על הניקוי שלו. אפשר לעשות את זה בדרכים שונות.

סיבוכי המחלה

ברוב המקרים אין מחלה עוברת ללא סימנים וללא סיבוכים. בדרך כלל, ילדים תחת גיל 12 חולים בצורה קלה, אצל ילדים גדולים יותר ואצל מבוגרים המחלה קשה יותר. זוהי סיבה לכך, שבכמה מדינות מעודדים ילדים חולי אבעבועות רוח לבקר בגן ילדים/בבית ספר. זאת גם סיבה לכך, שבזמנו סבתות שלנו הכניסו ילדים שטרם חלו באבעבועות רוח למיטה לילדים חולים. בכל המקרים האלה המטרה היא אחת: לתת לילד אפשרות לעבור את המחלה כמה שיותר מוקדם, כאשר הסיכוי לסיבוכים מינימאלי, הסבל שנגרם בגין המחלה מינימאלי והגוף מתחסן אחת ולתמיד בצורה מושלמת.

אצל ילדים בגילאים 1-15 שנה הסיבוכים נדירים מאד. גם בשאר הגילאים הסיבוכים נדירים ושליש האחרון של המאה ה-XX נצפתה נטייה ברורה לירידה בסבירות להופעת הסיבוכים.
בין הסיבוכים הקיימים, הסיבוך הנפוץ ביותר זה זיהום משני במקומות הבועות כתוצאה מגירוד המקום וזיהומו בחיידקים.

אצל ילדים עם תת-פעילות מערכת חיסונית (מחלות סרטן של הדם, מחלות כרוניות) וכן אצל ילדים שמקבלים טיפול הורמונאלי, כימותרפי או רדיותרפי מחלה עוברת קשה. לכן, מומלץ לתת לילדים אלה טיפול אנטי ויראלי. ברפואה קונבנציונלית זה אציקלוויר ותרופות דומות. יש טיפול מאד יעיל גם במחלה וגם בסיבוכיה ברפואה המשלימה.

לעומת ילדים רגילים, אצל ילדים שסובלים מאקזמה יש בועות מרובות ומגרדות במיוחד.
מבוגרים שחולים באבעבועות רוח לפעמים עוברים את המחלה קשה, תוך כדי התפתחות סיבוכים. לכן, אם אדם מבוגר נדבק באבעבועות רוח, מומלץ לו להיות במעקב רפואי מרגע הופעת התסמינים הראשונים.

אצל 25% מהאמהות שחולות באבעבועות רוח בשליש הראשון של ההריון נפגעות תינוקיהן. פגיעות העיקריות הם: מומי עיניים, צלקות בעור, דלקת ריאות ואפילו לידה מוקדמת.

אם אישה חלתה בשליש אחרון של ההריון, בדרך כלל התינוק נדבק ונולד עם אבעבועות רוח מולדים. . קושי המחלה תלוי בגיל הריון בו נדבקה האישה. אם אישה נדבקה לפני הלידה, מחלה מופיע אחרי 5-10 ימים, וצורתה בד"כ קשה נטייה להתפתחות סיבוכים. אם אישה חלתה 5-10 ימים לפני הלידה, היא מספיקה לפתח נוגדנים, שמעבירה לעוברה דרך השלייה, לכן מחלה קלה ואין סכנה לסיבוכים. כטיפול מונע ניתן לתת לאישה הרה שלא חלתה באבעבועות רוח קודם והייתה במגע עם חולה אבעבועות רוח 20 מ"ג אימונוגלובולין.

אצל פגים המחלה עוברת בצורה קלה: חום הגוף נורמאלי או כמעט נורמאלי; רוב הפריחה לא מתפתחת מעבר לכתמים; אין סיבוכים.

בגיל זקנה עקב החלשת הגוף ופעילות מערכת החיסונית אצל כ-20% מאנשים מתפתחת מחלה שנקראת זוסטר (ZOSTER): הוירוס "מתעורר" וגורם להופעת שורת הבועות מאונך לעמוד השדרה.

אצל מבוגרים כתוצאה מזיהום משני יכולה להתפתח דלקת הסמפונות או דלקת הריאות.
5 מ-1000 חולים, בדרך כלל מדובר בילדים גדולים או במבוגרים, מפתחים Encephalomyelitis. הסיבוך מופיע 3-8 ימים לאחר הופעת הפריחה. קדחת עם חום כ-C400

יש לפנות לרופא במקרים בהם:

- מופיעה מוגלה סביב הבועות

- הילד סובל משיעול חזק, כאב ראש, כאב בחזה או בצוואר

- הילד מתלונן לכאבים בבלוטות הלימפה בבית השחי, במפשעת , בצוואר או מאחורי האוזניים

- הילד לא יכול לאכול/לשתות בגלל כאבים בפה או בגרון

- הילד לא יכול להזיז את הצוואר

- הילד מנומנם

- הילד לא יכול לעמוד וכל הזמן משתעל

- לילד יש הקאות קשות

- הילד לא משתין 6-8 שעות

- בועות מדממות

- ההליכה של החולה נהייתה לא יציבה

- כאב ראש עקשני וחזק

- הקאות חוזרות שלא נראות קשורות לחום

- בלבול דעת

- עוויתיות

שוב, אין להיבהל, נדיר מאד שקוראים דברים כאלה באבעבועות רוח. קרוב לוודאי, כשקראתם את הרשימה, חשבתם: "איפה היא לקחה את זה? אני חליתי, אחים ואחיות, שכנים ושכנות, בני דודים וכו' וכו' – ולא שמענו שום דבר כזה!" וזה נכון! הסיכוי שזה יקרה קלוש ביותר, אבל הוא קיים ולכן מין הראוי להיות ערים.

יש לפנות לרופא גם בכל מקרה בו:

- התפרצות של אבעבועות רוח קרתה על רקע מחלה אחרת, במיוחד כרונית

- הילד מקבל תרופות הורמונאליות/טיפול כימותרפי או רדיותראפי

- האמא של הילד בהריון

במחלת אבעבועות הרוח מומלץ מאד טיפול הומאופתי – גם למניעה וגם לטיפול בחולה.

כל הנאמר הינו מידע בלבד ואין בו משום המלצה טיפולית. לקבלת הטיפול יש לפנות לבעל מקצוע.

ד"ר יעל טוקצ'ינסקי, מטפלת רב-תחומית (נטורופתיה, הומיאופתיה, דיקור, צמחי מרפא,IPEC, טיפול בקריסטלים ובתמציות קריסטלים, טיפולים אנרגטיים). טל.:0548450103

קישורים:
אתר הבית של ד''ר יעל טוקצ'ינסקי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!