הגאון המקובל שמסביר את שיטת בעלזא והחסידים בנושא הקורונה 

אין זה סוד שהתייחסות לנגיף הקורונה בחצר חסידות בעלזא היא ייחודית. בכל התקופה הקשה בה אנו נמצאים פועל האדמו"ר מבעלזא למען תישמר החסידות וח"ו לא ייפלט אף בחור מחצר החסידות. בעיתון 'המחנה החרדי' בטאון החסידים של בעלזא לחג הסוכות, נערך ראיון נרחב ומעמיק עם הגה"ח רבי פנחס פרידמן שנושא שנים רבות בתואר "ראש הכוללים דחסידי בעלזא". שמו התפרסם בכל היכלי התורה עם ספרו 'פרי הדר', פירוש על ה'פרי מגדים' בפלפול ובלומדות עמוקות, שהתפרסמו בכל הכוללים העוסקים ב'יורה דעה'.

הגר"פ פרידמן נחשב לבקי גדול בתורת הנסתר, בהיותו מקובל, זכה להכתרה רשמית של האדמו"ר מבעלזא שהכתירו בפומבי בתואר "ראש ישיבת מבקשי השם" ובכך להפוך את מסגרת השיעורים בתורת הנסתר שמתקיימים בהסתר כבר יותר משלושים שנה ל'ישיבה' רשמית - כדי להביע את הצורך לחזק את הלומדים בנגלה, שבזמן הקשה של עקבתא דמשיחא צריך מי שראוי לכך לעסוק גם בפנימיות התורה, כדי שיוכלו להבין את הדברים הקדושים המפוזרים בספרי חסידות.

כותב הראיון בעיתון 'המחנה החרדי' מציין כי את השורות הבאות שתקראו לא היו קלות להשגה. מאמצים רבים ו'נדנודים' בהצגת התועלת לציבור קדמו לה, ורק אחרי גילוי ברור שזהו רצון חכמים - התאפשרה השיחה במעונו של ראש ישיבת 'מבקשי השם'. "הרבה יותר ממה שכתוב לפניכם היה כאן, ורק את מה שיכולנו להעלות עלי גיליון - כתבנו".

"אין אפשרות להבין חלק נכבד מספרי החסידות, אם לא יודעים מושגי יסוד בתורת הנסתר", מצטט באוזנינו הגה"ח רבי פנחס פרידמן, את דברי הרבי מבעלזא.

"באוזניי שמעתי", ממשיך הגר"פ לתאר, "לא פעם ולא פעמיים, מפה קודשו של כ"ק מרן שליט"א, שרצונו שיתחבר ספר מיוחד המבאר את מושגי תורת הנסתר באופן השווה לכל נפש. מפתח מושגים שיהווה את המבוא והשערים לפנימיות התורה, כדי שהמעיין בו יוכל להבין לפחות ברובד הפשט את תורות החסידות המיוסדות על אבני ספיר מתורת הקבלה".

כאמור, הגר"פ התחמק פעם אחר פעם מהרצון לשוחח על עניינים שהצנעה היא מהותם. אלא שהצימאון של רבים הרוצים להחכים טפח וטפחיים ולנסות לשאוב מעט מפנימיות התורה - הכריע את הכף לזכות, וברצון חכמים התקבלנו לשיחה אפופת סוד - ממש כחודה של מחט לעומת פתחו של אולם - בענייני תורת הנסתר.

הגאון רבי פנחס פרידמן 

"יהודים נאלצים להסתגר בבתיהם. לחלקם אסור לצאת, לחלקם לא מומלץ לצאת. ייתכן שהקב"ה רומז לנו שהגיע הזמן לנער את האבק מהלב, להפסיק את המצב בו אנו שומרים תורה ומצוות רק כי ככה חינכו אותנו, להשקיע יותר בגעגועים של הלב לאבינו שבשמים, בפיתוח הרצון לקרבת אלוקים - קרבה וקשר שניתן להשיגם בכל נקודה בעולם ובכל מצב נתון".

"לא שמעתי ממרן שליט"א דברים מפורשים", נעתר הגר"פ פרידמן לשוחח על הנושא המורכב. "לכן כל מה שאומַר בנושא, הוא רק מה שאני משער שהבנתי מתוך מה שראיתי בהנהגת מרן שליט"א".

כותב הראיון מספר כי בטרם פותחים את הנושא כדי לקבל זווית הצצה ייחודית ומחכימה, מתנה איתי הגר"פ שאכתוב בצורה המפורשת ביותר את המילים הבאות: "איננו מתכוונים לעסוק בהשוואה של בעלזא מול קהילות אחרות הנוהגות כהוראת רבותיהן, ובוודאי ובוודאי שאין כאן שום התייחסות של ביקורת כלפי מנהיגים אחרים. כל ההתייחסות שתובא כאן, היא אך ורק למה שאני הבנתי מתוך הנהגת מורי ורבי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א".

אין כאן המקום להאריך בתיאורים על ההרס שהביא בכנפיו נגיף הקורונה, כמו גם על הנזקים בגוף וברוח שנגרמו. הקוראים כולם שמעו ואף חלילה חוו זאת יותר משנוכל לתאר. ניגש אפוא לעניין כפי ששאלנו בראיון:

אנשים מכנים את חסידי בעלזא "מכחישי קורונה". יש מקום לטענה כזו לנוכח ההנהגה הייחודית של כ"ק מרן שליט"א בתקופה זו?

"להגיד שאין קורונה זו טמינת ראש בחול", משיב הגר"פ בצורה חדה וחותכת. "לא רק שאין הכחשה, אלא שכולנו חייבים לדעת שעת צרה היא ליעקב. יהודים רבים - בתוך כלל בני האדם בעולם - סובלים מהשפעות הנגיף, הן במישרין והן בעקיפין.

"הקב"ה שלח אלינו יצור קטן שהפך את העולם כולו. זו עובדה. כיהודים מאמינים אנחנו חייבים להפנים שלא מדובר ב'ווירוס סיני' ולא ב'מגפה'. ההגדרות הללו הן לא נכונות עבור יהודי מאמין. בפרט לנו, האמונים על דרך הבעש"ט הק', שכל דבר בעולם נעשה בהשגחה פרטית.

"הקב"ה מדבר אלינו. אם נרצה להעניק כותרת להשגחה הפרטית הזו, בורא עולם רוצה שנפנים שיש מנהיג לבירה. שאנחנו בידיו ועלינו להתחזק בביטחון בו.

"ובקשר למה שאנשים תוהים על הצורה הייחודית בה נוהגת בעלזא בימים אלו, חייבים להבין דבר אחד: את מה שיודעים כולם - ואף הרבה מעבר לכך - מרן שליט"א יודע ומבין בעצמו. הנתונים כולם הונחו בפניו בכל התפתחות שהייתה.

"למרות שהוא ראה הכל, הוא החליט לנהוג בצורה שונה מרבים אחרים. אבל שום החלטה לא התקבלה בקלות, חלילה. הכל נעשה בכובד ראש ולאחר שיקול דעת מעמיק ורציני".

"אין כאן רק מלחמה על הגוף", חורץ הגר"פ פרידמן ברורות. "יש כאן מלחמה בשתי מערכות. מערכה ראשונה היא על הגוף הגשמי, על הבריאות, על איכות החיים ועל החיים עצמם. אולם זו המערכה הקטנה. המערכה הגדולה יותר ניטשת בין כוחות הקדושה לסטרא אחרא. יש פה מלחמה בין אור לחושך, בין קודש לחול.

"אנשים מנפנפים בפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. וזה נכון. אבל חייבים לזכור שיש כאן שתי 'נפשות', רוחנית וגשמית. לכן, יותר ממה שחייבים לשמור על הנפש הגשמית כדי שתוכל לקיים את מצוות התורה, באותה מידה יש לשמור שלא תאבד הנפש הרוחנית כדי להציל את הנפש הגשמית ויצא שכרו בהפסדו.

"אם ננקוט בדימוי המפורסם של ה'חובות הלבבות': יש לפנינו מערכה קטנה ומערכה גדולה. המערכה הקטנה היא על ענייני הגוף ובריאות הנפש, המערכה הגדולה והחשובה הרבה יותר היא על הנשמה היהודית וענייני הרוחניות. האם יהיה בשביל מי לשמר את הגוף?!".

הכתבה בבטאון 'המחנה החרדי' 

"אתן דוגמה, לא שאני משווה כמובן", מסתייג הגר"פ תוך כדי דיבור, "אני רק רוצה להמחיש את הנתונים כדי להבין שיש מצבים שבהם הפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' לא קיים. חז"ל אומרים שאסור לאדם למסור עצמו להריגה אם דורשים ממנו לעבור על עבירה כלשהי, לבד משלוש עבירות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. יוצאת מכלל זה, היא 'שעת השמד', בה אומרים חז"ל שיש למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא" צבע רצועות המנעלים.

"אם בשעת השמד יגיע גוי ויבקש מיהודי להחליף את השרוך בנעל לשרוך בצבע אחר, כמנהג הגויים, יש למסור את הנפש על כך ולא להיכנע!

"כאמור, אין כאן השוואה למצב שלפנינו, אבל זו דוגמה לכך שיש פעמים שחייבים לנהוג אחרת.

"בימים שאנשים בארץ הקודש צחקו מנגיף הקורונה, ובפורים הוא אף שימש נושא לבדחנות, מרן שליט"א כבר ראה בדיוק לקראת מה הולכים. הוא התאונן על חינוך הדור הצעיר, על בני הנעורים שיכולים לרדת פלאים ברוחניות. על כל אלו שייכנסו למרה שחורה, שהפחדים יעסיקו את דמיונם ויחוללו שמות בנפשם. לפעמים עד כדי מצב בלתי הפיך...

"לשמור על הגוף על חשבון השמירה על הנפש, בלי להבין שעת צרה זו היא מלחמה מכוונת בין כוחות הקדושה לסטרא אחרא גם על הרוחניות, לא פחות מאשר על הגוף - יכולה להוביל לאבדון נפשות רבות ואז אין כל תועלת בשמירת הגוף.

"במבט שבו אני ראיתי את הדברים", מסביר ראש ישיבת 'מבקשי השם' את העניין, "כ"ק מרן שליט"א פענח את התמונה שהוצגה לפניו על ידי מומחים וקיבל החלטה נועזת. כאשר כולם הסתבכו עם הנגיף וניסו להבין כיצד להילחם בו, מרן שליט"א כבר גיבש עמדה ופעל לפיה. הוא נעמד כרמטכ"ל בשדה הקרב והכריז בדרכו הייחודית: אני אוציא את הסרים למשמעתי מהצרה הזו במינימום נזקים אפשרי.

"צריך לזכור, כי כאשר כולם הסתבכו עם הנגיף וניסו להבין כיצד להילחם בו, ועד היום הם אינם יודעים בין ימינם לשמאלם, ודעת המומחים עדיין אינה מגובשת לחלוטין, זה אומר בכה וזה אומר בכה, כבר אז גיבש מרן שליט"א דעת תורה ברורה ובהירה ופעל לפיה. הוא נעמד כגנרל בשדה הקרב והכריז בדרכו הייחודית: צריך לעשות הכל כדי לצאת מהצרה הזו במינימום נזקים האפשרי.

"הגנרל הזה לא מדבר במילים. הוא לא מתרברב ביכולות לא-לו. הוא לא מחזיק מעצמו והולך עם הדעה שלו. הוא שופך ליבו בתפילותיו הזכות לקבל הארה מן השמים, בזכות אבותיו הקדושים ובזכות התורה הקדושה, ורק בס"ד קורא את המפה שלפניו ביכולות ובכלים שעומדים לרשותו, ומקבל החלטה מושכלת לפיהם. כשהוא נקי מנגיעות אישיות, כשהוא לא משיב דבר למחרפיו ולא מבטל את דברי אלו שסוברים אחרת ממנו.

"לא צריך להאריך בזה אלא להביא כאן נתון כואב ומדמם: בסיומו של זמן קיץ תש"פ, ראינו כמויות עצומות של בנים ובנות מטובי הקהילות שלא שבו אל מקומות הלימוד שלהם. את הסכנה הזו ראה מרן שליט"א בעינו הפקוחה למרחוק ובדעת תורתו הצרופה כבר בתחילת חודש ניסן! מיד בתחילת ההוראות הממשלתיות הוא התאונן ובכה על החינוך הטהור שעומד בפני סכנה, על מצב הנפש שעלול להידרדר...

עם האדמו"ר מבעלזא בטיסה לאוקראינה לציוני אדמו"רי בעלזא

"אם נרצה לסכם זאת במשפט אחד: כאשר יש לפנינו סכנה ודאית בנפש על פני ספק סכנה בגוף, צריכים הרבה מאוד שיקול דעת והרבה אחריות כדי לפסוק לטובת ספק-סכנה בגוף, על פני הנפש והאידישקייט. בעת האחרונה נשמעות עוד ועוד הוראות ברורות של מנהיגי ישראל הקוראים לתת פרופורציה נכונה לסכנת הנגיף, ולהתמקד בהצלת נפשות האמיתית - נשמות ישראל".

כאשר מועלים על השולחן ענייני שמירת המרחק ועוד, כאשר יש שטוענים שכפי שמתכנסים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללימוד תורה, כך אין שום צורך להיזהר בחוץ, עונה הגר"פ שיש לחלק בין הדברים.

"לא שמעתי בשום מקום שמרן שליט"א הביע דעה לגבי ההתנהגות במרחב הציבורי. השכל הישר מורה שחובת הזהירות שלא להידבק בנגיף - קיימת. בוודאי ובוודאי שאסור לו לאדם ללכת שאנן ולאפשר לעצמו להידבק בשביל ענייני נוחות כאלה ואחרים.

"באשר לשמירת מרחק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לפי דעתי כאשר עוסקים ברוחניות ודואגים שלמרות המהומה בעולם - סדר היום היהודי לא ייפגע, ואדרבה משתדלים להגביר חיילים לתורה ולקרבת אלוקים ולעבודה רוחנית ברמה גבוהה יותר - הרי שזכות התורה מגינה ויש לנו על מי לסמוך. 'אורך ימים בימינה'".

אנשים באים בטענה שבסופו של דבר כמה מאנ"ש נפטרו לבית עולמם. איך אפשר להתעלם מהנתון הזה? הגם שבקהילות אחרות אירע כך למרות ששמרו על ההוראות, אבל עדיין אנשים שואלים למה אנחנו לא מתייחסים לנושא אצלנו.

ראשית, אני מקבל נזיפה על עצם ההשוואה לקהילות אחרות. לא זו הדרך, מסביר לי הגר"פ בצורה חד משמעית. "אנחנו לא בודקים מה קורה בקהילות אחרות כדי להצדיק את שיטתנו. יש לנו מנהיג ושיטתו עומדת בפני עצמה., ודעת תורתו אינה צריכה הגנה או הצדקה. ולכן כל השוואה אינה במקום ולא רלוונטית.

"ובאשר לטענות על נפטרים: אכן, זוהי מציאות כואבת מאוד. איש לא התעלם ממנה. איש לא ניסה להסתיר אותה. היא עובדה קיימת, ובכל מגיפה יש קרבנות, ובכל מקום לצערנו. הנגיף אינו מבחין בין דם לדם".

"אולם כאמור, מדובר כאן במלחמה רוחנית! ויש לנו כללים על פי התורה כיצד להתייחס אליה ומה חובתנו לעת כזאת".

"גם כאשר הולכים על פי ה', יש לצערנו לפעמים קרבנות, ומי לנו גדול מאדוננו דוד עבד ה', שיצא להילחם מלחמות ישראל בגויים, ושאל באורים ותומים לפני כן, ואף קיבל תשובה ברורה מהקב"ה שעליו לצאת למלחמה. ובכל זאת אנו מוצאים 'וייפול מן העם מעבדי דוד'. או במלחמה על צקלג בה שָׁבוּ את כל הנשים והילדים שהיו בעיר, עד שאומר הנביא 'וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד כִּי אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלוֹ, כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם אִישׁ עַל בָּנָיו וְעַל בְּנֹתָיו'...

"פעם אחת בתורה מופיעה מלחמה בלי קרבנות בנפש, והכתוב מציין אותה ומייחד אותה מן השאר: במלחמת מדין הגיעו אנשי המלחמה אל משה רבינו ובישרו לו בשורה טובה 'עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה... ולא נפקד ממנו איש'. בשל הפלאיות שבדבר, הם רוצים להקריב קרבן מיוחד לה'..."[

בדברי חרוזים בשמחת בית בעלזא

דבר אחד מרגש את הגר"פ פרידמן יותר מכל. הוא, שאינו מרבה לבטא רגשות אישיים, לא כולא את רגשותיו ומדבר מנהמת לבו בצורה גלויה וברורה.

"לאורך כל התקופה הקשה הזו, מרן שליט"א עמד בראש צאן מרעיתו. הוא לא יצא את העיר, למרות שבחודשי הקיץ הוא נוסע באופן קבע לנוח מעט. הוא לא הסתתר מאחורי מחיצות ולא הסתגר בחדרו.

"אדרבה, הוא פתח את אוצרו הטוב, קיבל קהל לעצה ולברכה. כתב מכתבי חיזוק ועידוד לקהל הקודש ודאג למנות עסקנים - שיהיה מי שידאג למבוגרים, לחולים, לבודדים. שלא יזניחו אותם בעת הזו בשל החשש מהנגיף. ההוראה היתה חדה וברורה: שלא יישאר אף יהודי מבוגר שאין לו היכן להתארח או שאין מי שידאג לו לצרכים האלמנטריים.

"הוא מסר את נפשו, פשוטו כמשמעו, ולמרות היותו בקבוצת סיכון מפאת גילו, הוא עשה בדיוק את מה שהבין שנדרש ממנו מן השמים. הוא שמר בעינא פקיחא על צאן מרעיתו, ובמסירות נפש שאין למצוא דוגמתה - הנהיג את עדתו והלך בראשם, כן יעזור השי"ת עוד רבות בשנים בבריות גופא, לאורך ימים ושנים טובות.

"הוא הראה בצורה הפשוטה ביותר: עמו אנכי בצרה!

"לא זו בלבד שהוא דאג לכל שכבות הקהל, אלא שהוא אף לקח אחריות מלאה על ההחלטות שקיבל. הוא לא הסתתר מאחורי אף אחד ולא הסתגר. הוא יצא כגיבור בראש המחנה, מנווט את הספינה במים טרופים לעבר חוף מבטחים.

"הופעלו עליו לחצים אדירים. מי לא ניסה להתערב ולפעול אצלו לשנות את החלטותיו? החל בטענות של חילול השם ועד לטענות של פיקוח נפש. אולם מרן שליט"א נשאר איתן , מאחר שמדובר בפיקוח נפש רוחני - ולכך טרם ניתן מענה מאת אלו שבאו בהפצרות ואף באיומים. הוא ניצב איתן בדרכו הק' וממשיך לשמור את קהלו מפני הסכנה שראה בצורה מוחשית.

"הוא לא ענה למחרפיו דבר! הוא לא ביטל את דברי האחרים שסברו אחרת ממנו. הוא שמע את דבריהם, העניק להם את הכבוד הראוי להם. והמשיך בדרכו, באמונתו, כאמור - עד כדי מסירות נפש.

"לדעתי זוהי ההנהגה הנעלית ביותר: מנהיג ישראל שלוקח על עצמו את קיתונות הבוז והלעג, את הדיבורים בכל מקום על כך שהוא מסכן בהתנהלותו את כולם. התנהגותו הכריזה בלא מילים 'מוטב ייכנס החץ בי ולא בבני'... ישב בדד ויידום, כי נטל עליו!

"זכינו, בעלזער חסידים, לראות עין בעין את קיום בקשתו של משה רבינו מהקב"ה, עת שביקש לפני פטירתו שימנה השם יתברך מנהיג לישראל: 'יִפְקוֹד ה' אֱלֹקֵי הָרוּחֹות לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה, אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבוא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם' - - -

נואם בכינוס חסידי בעלזא בארה"ב 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!