"לא לדבר איתו": הרב רדף את התלמיד שהתקלקל

פרשת כי תצא

"וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ"

גם על הדרך לעבירה צריך לעשות תשובה

הזמן הזה של חודש אלול הוא זמן של חשבון נפש שעושים תשובה על עבירות שפשענו ועווינו, צריך לעשות תשובה על עוד דבר חשוב ביותר והיא הדרך לעשות את העבירה, הדרך עד שהאדם עשה את העבירה.

מתי שאדם עושה תשובה על העבירה, הקב"ה סולח לו על העבירה אבל יש גם מסלול של הידרדרות שהאדם הלך בו עד שעשה את העבירה ועל המסלול הזה גם צריך לעשות תשובה לא רק על העבירה עצמה, כי הרבה פעמים המסלול של ההידרדרות והדרך עד העבירה היא יותר קשה מהעבירה עצמה.

ואולי אפשר לבאר על פי מעשה שמובא על רבנו החוזה מלובלין, שאחד התלמידים שלו קלקל את דרכיו ועשה דברים לא טובים. החוזה מלובלין יצא נגדו בכל הכוח ורדף אותו, הלך לכל החסידים ואמר להם שלא ידברו איתו ומי שידבר איתו הוא יכעס עליו, כך החוזה מלובלין רדף אותו רדיפה קשה ביותר.

באחד הימים בא גוי חשוב לחוזה מלובלין והחוזה כיבד אותו כבוד גדול, אחרי שהגוי יצא מביתו של החוזה מלובלין, נשמע בכל העיר שהיה גוי שביקר אצל החוזה וזכה לכבוד מלכים. אותו תלמיד רשע שקלקל את דרכיו הלך ואמר לכולם שהוא יהודי והחוזה רודף אותו רדיפה כ"כ קשה ואומר לכולם לא לדבר איתו, איך זה שאת הגוי הזה החוזה מלובלין מקרב ומכבד אותו כ"כ?

שמע את זה החוזה ואמר לתלמידים שלו, ההבדל בין הגוי שקירבתי לתלמיד שסרח ואני רודף אותו, התורה בפרשת כי תצא מספרת על בן סורר ומורה שהורגים אותו בסקילה והגמרא אומרת (סנהדרין ז.) שסקילה היא המיתה הקשה ביותר. אדם שרצח הורגים אותו בסיף ועורפים את ראשו, להוריד את הראש זה פחות קשה מלסקול שהיא מיתה יותר קשה. שאל החוזה מלובלין אם כך למה בן סורר ומורה שלא עשה אף עבירה הורגים אותו בסקילה, שהיא המיתה הקשה ביותר ואדם שרצח הורגים בסייף?

ענה להם החוזה מלובלין אדם שרצח והורגים אותו, ההריגה שלו היא כפרה על העבירה, את הבן סורר ומורה הורגים על הדרך לעבירה על הדברים הרעים בדרך שעושה עד העבירה. הרבה פעמים בדרך לעבירה האדם עושה דברים קשים וחמורים ביותר, אותו תלמיד הדרך שלו בהתנהגות והדיבור עם האנשים, הקרירות שקירר את האנשים חמורה ולכן רדף את אותו תלמיד בצורה כל כך קשה

אנשים עושים תשובה בערב ראש השנה על עבירות שחטאו, אבל על הדרך על ההתנהגות עד העבירה, על הקרירות והריפיון שהשרו לא עושים תשובה. האדם לא צריך לעשות תשובה רק על העבירה שעשה, אלא לעשות תשובה על הדרך כי הדרך לפעמים היא הרבה יותר קשה מהעבירה עצמה. לכן בזמן של התשובה עכשיו בחודש אלול ערב ראש השנה היא לא רק על החטאים אלא גם על המעשים והדרך של החטאים שזה חמור וקשה ביותר.

וכך אפשר לדקדק בפס' "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (דברים טז, כ) על השאלה למה כופלים צֶדֶק צֶדֶק ולא נאמר פעם אחת צדק, אלא לא רק שצריך לרדוף צדק ולעשות צדק אלא גם הדרך לצדק צריכה להיות בצדק. יש אנשים שעושים צדק אבל הדרך לצדק לא ישרה ולא הגונה, והתורה הקדושה אומרת "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" שגם המעשה יהיה צדק וגם הדרך אליו תהיה בצדק, יש אנשים שעושים רע ואחר כך עושים צדק אבל גם הדרך צריכה להיות בצדק ולא עקומה כדי להגיע לצדק.

האדם צריך לעשות תשובה גם על הדרך שהלך בה וקירר אנשים, השרה אוירה של ריפיון וחורבן וגם על העבירה עצמה. לכן בימים האלה שהם זמן תשובה, יעשה האדם תשובה גם על העבירה וגם על הדרך עד שעשה את העבירה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!