"תעזור לי איך אני מתגרש מאשתי הכי מהר"

היה זה לפני תקופה ארוכה, פגשתי יהודי ועוד לפני שהספקתי להגיד לו שלום עליכם מיד הוא אמר לי: "מרדכי, אני צריך שתעזור לי איך אני מתגרש מאשתי הכי מהר ובלי ייסורי נפש, פשוט הגיעו מים עד נפש אני החלטתי סופית להתגרש, זהו אין דרך חזור מזה. אני נשוי זה ארבע שנים הספיקו לי ארבע שנים של נישואין לא רוצה עוד שבעים שנה לסבול".

"שלום עליכם יהודי יקר", אמרתי לו, "דבר ראשון - אני לא עוזר לאנשים להתגרש אני עוזר לאנשים לא להגיע למצב כזה ואיך כן לחיות טוב עם בני הזוג שלהם.

דבר שני - מדוע אתה כל כך נחוש להתגרש?"

"אני אגיד לך בכמה משפטים למה אני רוצה להתגרש ואם זה לא יספק אותך אז אין לי יותר מה להגיד לך.

תקשיב", הוא אמר לי בחצי כאב ובחצי כעס עמוק, "אתה יודע מה זו שנאה? אז זה הרגש שיש לאשתי כלפיי, אשתי שונאת אותי לא אוהבת אותי!

כמה שנים אתה יכול לחיות עם אדם שאתה יודע שהוא שונא אותך, לא אוהב אותך, לא אכפת לו ממך, הוא עושה את הדברים שהכי מרגיזים אותך".

"מהיכן הגעת להחלטה שאשתך שונאת אותך, לא אוהבת אותך ולא אכפת לה ממך?" שאלתי.

"תקשיב", הוא ענה, אתה יודע כמה פעמים ביקשתי מאשתי שהיא תהיה קצת יותר מסודרת, תבוא לבית שלי 'הר הזבל' יותר מסודר מהבית שלי.

אשתי בלגניסטית בצורה קשה מאוד, עד כדי כך שגם העוזרת הפרטית שיש לי פעמיים בשבוע לא מספיקה.

תבוא לחדר השינה שלי תראה מה זרוק על הרצפה, יש לי שטיח רק מהבגדים שלה על הרצפה.

אבל אתה יודע זה הדבר שאני עוד יכול להבליג עליו.

אבל הדבר שמפריע לי באמת זה שאשתי לא בדיוק מראה שהיא רוצה אותי, אוהבת אותי.

לדוגמה: אשתי לא מסוגלת כמעט לשבת ולדבר איתי שיחה, אני צריך לרדוף אחריה כדי לדבר איתה.

אשתי לא יוזמת יציאות החוצה אלא רק אם אני אומר לה: 'בואי אשתי רוצה לצאת למסעדה, לפה או לשם'.

כמה אפשר לרדוף אחריה.

אני רוצה להרגיש שגם אותי רוצים. שרוצים לדבר איתי, לשמוע אותי, רוצים לצאת איתי.

לא שרק אני יוזם, פועל, עושה ומתכנן.

ואתה יודע כמה פעמים אמרתי את זה לאשתי ונראה לך עזר משהו? כלום, היא נשארה אותו דבר.

ואיך שכחתי, לאשתי קשה במיוחד  להוציא מילים חמות אליי, ובוא נודה על האמת שזה גם קשה לי.

מרדכי רוט.

לקח לי הרבה זמן להבין שפשוט אשתי שונאת אותי, לא אוהבת אותי ולא אכפת לה ממני. כי כמה אפשר לבקש ולהתחנן לאדם על משהו שאתה זקוק לו.

אז זהו כאשר הגעתי למסקנה שאשתי שונאת אותי, לא אוהבת אותי ולא אכפת לה ממני אז שם קרה המשבר שלי והחלטתי אני רוצה להתגרש!"

הסתכלתי לתוך עיניו ואמרתי לו: "אני מבין מאוד את הכאב  ואת התסכול שלך.

אבל יש לי לשאול אותך שאלה אחת  ורק תשתדל לחשוב עליה היטב לפני שאתה עונה: האם חוץ משני הדברים האלו שמפריעים לך מאוד אצל אשתך יש גם דברים טובים שהיא עושה לך, או שהיא רק רעה ורעה אליך?

"תקשיב", הוא ענה, "אתה לא מבין?! אשתי שונאת אותי!"

אמרתי לו: "את זה כבר הבנתי שכך אתה חושב, אבל האם בלי קשר לזה שהיא שונאת אותך, היא עושה לך אפילו מעט דברים טובים, או שכל כולה רוע טהור?"

"בדוק ומנוסה", הוא ענה בלי למצמץ, "לא היה כזה רוע אף פעם".

"תנסה לחשוב על כך טוב טוב", עניתי, "תצא מספר דקות מהכעס שלך ותחשוב כמו עורך דין,

בלי רגשות ובלי תחושות.

ותעשה בכל זאת רשימה של שישה דברים טובים".

הבאתי לו דף ועט, היה נראה שבליבו מתחוללת סערת רגשות קשה.

הוא כתב ומחק, כתב ושוב מחק, לאחר עשר דקות הוא הביא לי דף עם עשרה דברים.

מכבסת לי בגדים, מבשלת לי ארוחה חמה בכל יום, מטפלת ואימא מסורה לילדים.

אם אני זקוק לאיזה ספר היא תקנה לי, אהיה רעב או צמא היא תלך גם בעשר בלילה לחנות לקנות לי. [כמובן רק אם אין פנאי, או יכולת, להכין בבית]

וכך הרשימה המשיכה.

לאחר שהוא גמר לכתוב, היה נראה על פניו שזה לא מספק אותו. "תקשיב", הוא אמר, "הרשימה הזו פחות מרשימה אותי, כי אני צריך אישה שמבחינה רגשית תגרום לי לחשוב שהיא רוצה אותי, פונה אליי, רוצה לדבר איתי, פשוט בשתי מילים: "רוצה אותי".

ואני לא מדבר על הבעיה הקשה של סדר וניקיון שזה דבר שגורם לי לחוסר איזון.

אז נכון אתה צודק היא גם עושה לי דברים טובים – אבל זה בהחלט לא מספיק!"

"תקשיב", עניתי, "אם היא כל כך שונאת אותך ולא אכפת לה ממך אז למה היא יוצאת בשעה 10 בלילה לקנות שתייה או אוכל שאתה רוצה ואת כל הדברים האחרים שהיא עושה לך".

"אבל זה לא מרגש אותי, זה פחות חשוב לי - חשוב לי יותר הדברים שהנפש שלי זקוקה להם", הוא ענה.

"אני לא אומר שלא צריך לטפל אולי באשתך בדברים שמפריעים לך", אמרתי.

"אבל אתה יודע מה הכי חוסם אותך זוהי התובנה שהגעת אליה: אשתי שונאת אותי, אשתי לא אוהבת אותי, אשתי לא אכפת לה ממני!

כל אדם בעולם שיגיע לכזו מסקנה יהיה לו קשה לחיות עם אשתו.

אז את המסקנה הזו אתה צריך לשנות, אשתך כן אוהבת אותך, אכפת לה ממך והיא דואגת לך. הנה אתה רואה רשימה שלמה של דברים שהיא עושה לך.

אני מכיר סיפורים שהשם ישמור מגיעים לשנאה איך אנשים מתנהגים כלפי בני הזוג שלהם.

אלא מה, ישנם שני דברים שהם מאוד חשובים לך בחיים שלך אז את זה אפשר פשוט לנסות לדבר עם אשתך, אולי שתלך לטיפול לשחרר את החסימה הרגשית שלה.

זה שהיא לא פונה אליך ומראה לך שהיא רוצה אותך כמו שאתה רוצה זה לא אומר שהיא שונאת אותך או לא אוהבת אותך, זה אומר שיש לה אולי בעיה רגשית שצריכה פיתרון. ואולי אתה הרבה מבקר אותה ואז היא נאטמת ממך.

אבל שונאת ולא אכפתית זה לא!"

"אבל אתה יודע כמה פעמים כבר אמרתי לאשתי: 'תשמעי זה החיים שלי  קשה לי כך, אני מרגיש חלול כל כך בנפש שלי, למה היא לא מתייחסת", הוא אמר.

 אמרתי לו: "אם תגיד לאדם, שאיבד ל"ע את שתי רגליו בתאונה, תרוץ! והוא לא יתייחס אליך ואתה תגיד לו שוב: תרוץ! זה חשוב לי והוא שוב לא ירוץ, אז מה?! אשתך היא בדיוק כמו אותו אדם שאיבד את שתי רגליו בתאונה.

היא צריכה כנראה הדרכה היא צריכה אדם שייתן לה קביים ויעזור לה ללכת.

לא יעזור גם אם תגיד לה אלף פעמים, היא פשוט מסכנה היא כרגע נכה היא לא מסוגלת לזה.

בעזרת הדרכה נכונה לבעיה הספציפית הזו תעלו שניכם בעזרתו יתברך על דרך המלך".

אני מכיר סיפורים רבים על אנשים שרצו להתגרש בגלל שהגיעו למסקנה: בן הזוג שלי שונא אותי, הוא לא אוהב אותי.

וכאשר אדם מגיע לכזו מסקנה אז הוא נאטם רגשית ונכנס למלחמה, ובעצם בגלל המסקנה המוטעית שלו אז הוא מתחיל לשנוא את בן הזוג שלו, לא אוהב אותו ולא אכפתי כלפיו, כי כך הוא חושב שבן הזוג שלו מרגיש כלפיו. ואז בן הזוג פתאום מרגיש שבן זוגו לא אוהב אותו וכו' ואז הוא באמת מתחיל לא לאהוב ואף לשנוא את בן הזוג שלו כי "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" כך מתחיל מעגל קסמים של שנאה בדיונית שלא הייתה קיימת במציאות והיא הגיעה רק בגלל שהגיעו למסקנות מוטעות מהר מידי. משם הדרך לבעיות של מריבות קשות עם בן הזוג היא גדולה ואף לגירושין ח"ו, כי כאשר אתה מגיע למסקנה שאדם שאיתי לא אכפת לו ממני ואף שונא אותי אז ישר אתה לוחם נגד ואתה מתנהג בהתאם לכך.

ב-99 אחוז מהמקרים זה ממש מסקנה מוטעית של בן הזוג שבן הזוג השני שונא אותך. הוא לא שונא אותך וכן אכפת לו ממך. רוב האנשים לא עושים בכוונה בשביל להרע - אנשים עושים דברים בגלל מצוקה נפשית, חוסר ידע והדרכה מה זו זוגיות ומה הם הצרכים של בן הזוג שאיתי.

אותו יהודי שהגיע אליי לקח לו קצת להפנים שאשתו לא שונאת אותו ואפילו היא אוהבת אותו. אשתו הלכה לטיפול רגשי והתחילה להשתנות בדברים שהפריעו לו.

הוא גם התחיל להסתכל על הדברים החיוביים והטובים שהיא כן עושה.

הוא גם גילה בהמשך הפגישות שגם הוא לא היה כזה צדיק יסוד עולם, הוא גילה שגם הוא היה מבקר את אשתו,

וגם הוא לא תמיד היה מספק את הדברים שחשובים לאשתו. ופתאום הוא גילה עולם שלם של דברים טובים שאשתו עושה לו.

וגם כאשר היה לו קשה - כאשר אשתו הייתה עושה לו דברים שהפריעו לו, אז הוא שינן לעצמו נכון שברגע זה מה שאשתי עושה לי עכשיו אני מרגיש שאשתי שונאת אותי ולא אכפת לה ממני, אז זהו שאני טועה אשתי אוהבת אותי ואכפת לה ממני, והדברים הללו...

זה בגלל תהליכים רגשיים שלה!

כאשר אתה מגיע למסקנה הנכונה והיא חזקה בראש שלך: בן הזוג שלי אוהב אותי ואכפת לו ממני אז כבר הכול נפתח, אבל כאשר אתה מגיע למסקנות שבן הזוג שלך לא אוהב ואף שונא - מפה הדרך למדרון היא קלה מאוד.

אז אל תגיעו מהר למסקנות כאלו על בני הזוג שלכם. כן תזכרו תמיד שבן הזוג שלכם אוהב אתכם גם אם יש קשיים בדרך.

שבת שלום מלאה אור, אהבה, קדושה ואמונה לכל עם ישראל הקדושים.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!