הקפאת הבניה הגיעה גם ל...בני ברק!

להצמיד חושב מלווה לעיריית בני ברק

בימים שבהם מצוקת הדיור הקשה בציבור החרדי, עומדת במרכז סדר היום הציבורי, פרויקטים מוקפאים, אחרים קורסים, ואפילו ב'חריש' לא נעשה עדיין שום חריש עמוק והכל דיבורים, מתגלה דווקא בפאתי בני ברק הצפופה, רוויה ומנוצלת עד תום, עתודת קרקע גדולה במיוחד, בת 1450 דונם (!) שעליה ניתן היה להקים שכונה גדולה, אבל העירייה מעדיפה שלא ליעד אותה למטרות דיור.

מדובר בקרקע הנמצאת בסמוך לכביש גהה, בין בני ברק לפתח תקווה, בסמוך לשכונות מגורים, שהפשרתה מונחת בימים אלה להחלטתה של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה. על פי התוכניות, שיאושרו בימים הקרובים, היא מיועדת להיות "מרכז תעסוקה ליצירת פרנסה לתושבי בני ברק" - הגדרת כיסוי ליצירת הכנסת עתק לעיריית בני ברק.

הנושא כולו עלה לכותרות בעקבות סכסוך שהתעורר על בעלות חלק מהקרקע, כ-200 דונם, בין כפר מל"ל לבין מינהל מקרקעי ישראל ועיריית בני ברק, והגיע אל כותרות העיתונות הכלכלית בישראל.

כבר לפני למעלה מ-15 שנה גילו בני כפר מל"ל שהמדינה מקדמת תוכנית בניה בשטח חקלאי שחלקו שייך להם. הם פנו למינהל מקרקעי ישראל ותבעו שאם אכן תובא התוכנית לאישור, יהיה זה בכפוף להסכמת הכפר ובתמורה לפיצוי הולם. המינהל הודיע אז כי הם אכן יקבלו פיצוי לפי הערכת שמאי על שווי הקרקע.

במקביל פנה הכפר גם לעיריית בני ברק והציע לה לחתום על הסכם לקבלת הקרקע כ'מתנה' מהכפר, בתמורה להכנסה נמוכה יחסית משימוש בשטח. העירייה הסכימה, בכפוף להחלטת המינהל.
15 שנה כלום לא קרה.

הידיעה ה'חקלאית' היחידה שכפר מלל הותיקה היתה מעורבת בה בתקופה הזו היתה... הפיכתו של אריק שרון, בן כפר מל"ל שגם לו ולמשפחתו חלק יחסי בקרקע, לצמח.

עד שלפתע התברר לאנשי הכפר בימים אלה שהתכנית להפשרת הקרקע נמצאת בשלבים מתקדמים, ואותם לא יידעו כלל.

בעקבות ההתנגדות שגילו אנשי כפר מל"ל לתוכנית, החליט העיתון 'כלכליסט' לערוך הערכת שווי למתחם, על-ידי לשכת השמאים. הם העריכו את הקרקע אחרי שהתכנית תאושר בשווי של... 2.8 מיליארד שקל! מי יגול את עיניו של ר' יצחק גרשטנקורן ז"ל, מייסד העיר, לדעת באיזה אוצר כספי החזיק... חלקו של כפר מל"ל בשטח מגיע לשווי של מיליון שקל.

עיקר הוויכוח היום מתרכז על יעוד הקרקע הענקית הזו. דווקא אנשי כפר מל"ל דורשים שהוא ינוצל למגורים. "בני ברק היא אחת הערים הצפופות בישראל וסובלת ממחסור חמור בעתודות למגורים" - טוענים אנשי הכפר בנימוק להתנגדות שלהם להפיכת המתחם ל'מרכז עסקים'.

אפילו טענה שכאילו נלקחה מ'משמרת הצניעות' הם מעלים: "אם המתחם יכלול רק תעסוקה ללא מגורים, יהיה המקום ריק בלילות ויהיה כר פורה לפעילות לא רצויה של גורמים שליליים במתחם"...

אבל עיריית בני ברק אינה נסוגה והיא בשלה. אם יהפוך השטח לשכונת מגורים גדולה, הוא לא יכניס די כסף לאוצרה, ומה איכפת לה ממצוקת הדיור הקשה של כלל הציבור החרדי בישראל, שכל פיסת קרקע חשובה לו, כשהיא יכולה לעשות להון לעצמה? 'טובת הציבור'? היא דווקא אוחזת ש"עניי עירך קודמים", ואם עירך, כלומר העירייה, היא עצמה ה'עניה' - על אחת כמה וכמה.

למרות גדולי התורה וההלכה הרבים שמצויים בעיר, לא הוצגה הסוגיא החשובה הזו בפניהם.

העירייה עצמה מפרסמת תגובה, בלא להיוועץ באיש, והיא מצוטטת בעיתון 'כלכליסט'. היא אינה מנסה אפילו לכסות בה על האמת הצורמת: "תוספת שטחי מגורים לא תקל על תושבי העיר, שכן בלא הגדלת מקורות המשאבים, אי אפשר לפתור את הבעיות הכלכליות של העירייה".

תרגום חופשי: השטח האדיר יהפוך ל'מרכז עסקים', והבניה למגורים בעיר תוקפא.

ומצוקת הדיור הכלל ציבורית שהיא לא פחות חמורה מבעית התעסוקה, מה יהא עליה? היא תאלץ לחפש לה פתרונות אחרים, ב'חריש' למשל.

ומהיכן ימצאו הנודדים לשם את פרנסתם? אולי אצל השכנים הערביים או בקיבוצים. העיקר שלעיריית בני ברק לא יוצמד עוד חשב מלווה.

'חשב מלווה' אולי היא לא תצטרך אחרי ההכנסות הגבוהות ממתחם התעסוקה, אבל 'חושב מלווה' היא בהחלט חייבת לקחת לעצמה.

ראיון ללא 'קיצוץ רוחבי'

הבוקר, לקראת הפגישה המכרעת שעומדת להתקיים בין יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני ושר האוצר יובל שטייניץ, בעניין הקיצוץ בתקציב, דאג לו דוברו החרוץ, ירח טוקר, לראיון בעיתון 'כלכליסט'. הוא משתקף בו כתקיף יותר מתמיד, אבל גם 'שובב' לא קטן. אנחנו היינו עושים לראיון הזה 'קיצוץ רוחבי' לפני הפרסום, אבל לא נעשה לו את זה, כאשר כל עילת הראיון היא התנגדות ל'קיצוץ הרוחבי'.

מילא. הציבור החרדי הרי בין כה וכה לא נמנה על מינויי העיתון הזה, ואפילו לא בטוח ששר האוצר שטייניץ יספיק לקרוא אותו לפני הפגישה ה'גורלית' ביניהם.

גפני נחרץ בקביעתו, המופיעה גם בכותרת ש"הקיצוץ הרוחבי לא יאושר"!

לאורך הראיון כולו הוא אינו משאיר ולו פתח אחד למילוט, ומפגין בטחון, שעד שהקיצוץ הזה יאושר, ימוחזר הנייר שעליו נכתבו הדברים, על-ידי חברת 'אמניר' והוא לא ייזכר. מקסימום הוא יתרום באמצעותו את חלקו לתקציב הביטחון שלא דרך ועדת הכספים שהוא עומד בראשה, שהרי כספי המחזור נועדים לחיילים.

בנושא הכלכלי מסתכמת טענתו של גפני בכך שלא התייעצו עמו. "הופתעתי מחוסר השכל בעבודת ההכנה של הקיצוץ. לא לדבר עם אף אחד? להתנהל כמו פיל בחנות חרסינה? לפגוע על ימין ועל שמאל בשותפים?"

הוא כל-כך נעלב וכועס עד שהוא מתבטא בלשון מאוד לא דיפלומטית ומכריז: "הופתעתי מחוסר השכל של האוצר". כאילו אם המילה 'שר' הושמטה מהמשפט לא יודעים למי הוא המתכוון.

באותו ה"שוונג", בהינף אחד, פולט גפני עוד כמה משפטים שאינם בעלי משמעות תקציבית וכלכלית דווקא, ומקומם לא בעיתון 'כלכליסט', אבל מה לעשות שבעתונו 'יתד נאמן' הוא אינו יכול לומר אותם.

גפני: "במפלגה שלי במשך שנים השתמשו בטאקטיקה של הקצנת עמדות, כדי להיבדל, להביא בוחרים. אני נגד הניסיון הזה אפילו במחיר של איבוד בוחרים"...

למי הוא מתכוון בדברי בקורת אלה? לא יכול להיות שלח"כ ליצמן, שהיה יו"ר ועדת הכספים לפניו, שהרי הם כבר מזמן אינם נמנים בפועל על אותה מפלגה והוא הרי אמר "במפלגה שלי"... לא גפני יעשה טעות שכזו...

האם יכול להיות שגפני התכוון למתוח ביקורת על עמיתו למפלגה אברהם רביץ ז"ל? גם זה לא יכול להיות. הוא הרי אינו חושב לרגע שהנאמר ב'כלכליסט' מגיע לידיעתו.

אז למי? תיקו.

גפני גם מפתיע כשמוצא לנכון, בראיון הקצר, להתייחס להליכה האחרונה לבחירות ולהחלפת ממשלת 'קדימה' בממשלת נתניהו. "יש לי בקורת רבה על אלה שהלכו למהלך של החלפת הממשלה...הפקיד הסביר מקבל לפעמים את תסמונת הראש הקטן. אנחנו צריכים שלטון יציב ולא שלטון של פקידות. ישנם פקידים שאומרים לעצמם מה זה משנה איזה שר מביאים לי, בין כה וכה זה לתקופה מוגבלת. זו תופעה שצריך לשנות"...

גפני רק שוכח שאם לא היו מתקיימות הבחירות האחרונות, הוא לא היה היום יו"ר ועדת הכספים של הכנסת וכל הראיון הזה עמו, לא היה מתקיים.

הכתבת נעמה סיקולר שערכה את הראיון במשרדי 'דגל התורה' בבני ברק, מתארת את שיחת הטלפון האחרונה לפני שהראיון התחיל, שבה נשמע גפני אומר: "כן שולה, אני מתרגל לתפקיד החדש. תבואי לבקר ושנה טובה".

אחר-כך הוא מגלה לה שזו היתה שולמית אלוני."חשבתי שהיא רוצה לקדם איזה נושא, אבל היא בסך הכל איחלה לי שנה טובה וזה די מרגש"...

אם על ברכותיה הוא תולה יהבו יכול בהחלט להיות שזו תהיה שנה טובה, אבל ניתן גם להבין למה ה'שנה הטובה' הזו מתחילה בצורה שהוא מתאר אותה בראיון כקשה כל-כך...

איך אומרים 'כנרת' באידיש?

זהו. בשעה טובה ומוצלחת בעיית מפלס הכנרת וניקיונה עומדת להיפתר סוף סוף.

אחרי שרעיון הבאת המים ב'פילוטים' מטורקיה, ירדה כנראה בשלב זה מן הפרק, משיקולים 'מדיניים' כמובן, בעקבות היחסים המתוחים שנתגלעו בינינו לבין הטורקים, ולפחות עד שהכנרת תעבור לידי הסורים אהובי נפשם היא לא תעלה שוב, מבשר לנו העיתון 'המבשר' כי במשרד להגנת הסביבה החליטו להתחקות אחר שורשי הבעיה, והגיעו אל החרדים. הם המלכלכים! הם המבזבזים!

לא, לא כולם. כדי שהשר גלעד ארדן לא יקלע חלילה למשבר עם ש"ס, שעלול להתגלות כקשה יותר ממשבר המים וניקיונה של הכנרת, צומצמה ה'אשמה' רק לחרדים האשכנזים, וגם כאן לא לרובם אלא לדוברי האידיש שביניהם. להם הרי יש כבר את ה'אם המרעיבה',אז 'סבא מלכלך' או 'סבתא מייבשת' זה כבר עניין של מה בכך.

"המשרד להגנת הסביבה יצא בקמפיין ייעודי למגזר החרדי והפעם באידיש", מודיע לנו 'המבשר' - יותר משבוע אחרי שהדבר נחשף באתר 'בחדרי חרדים' - בלא מעט גאווה על שגם אנחנו זכינו להתייחסות סביבתית.

לא רבבות עורכי הפיקניקים, לא ה'ממנגלים' הרבים, לא משתתפי ה'הפנינגים' והפסטיבלים בחוף, לא דוברי הערבית הממלאים בו כל פיסה, אפילו לא הפוקדים את קבר רבי מאיר בעל הנס, או הרמב"ם, הם המלכלכים המועדים של הכנרת אלא דווקא דוברי האידיש.

במסגרת הקמפיין הופצו ביניהם סטיקרים בנוסח: "מ'גייט אויף ריין – דאס איז אונזער כנרת" (בעברית: הולכים על נקי - זאת הכנרת שלנו) והם סוף סוף הבינו מה שמדברים אליהם.

ב'קמפיין' הזה, שמומן מכספי המדינה כמובן, הושקעה 'מחשבה' רבה. היחצ"ן צלי זיטמן העומד מאחוריו, אומר בשיחה ל'המבשר' שלקראת הופעתו נערכה התייעצות לגבי אופי המלל שיופיע באידיש: "הסתפקנו אם לבחור בשפה המדוברת אותה יבינו כל דוברי השפה, או לבחור בשפה הספרותית והשמרנית. בסופו של דבר נבחרה האפשרות השניה. מאחר והמטרה היתה להעביר את המסר בצורה היעילה ביותר והבאתו אל כל אחד במלים המדברות אל ליבו"...

חבל שאיתנו לא התייעצו. אנחנו היינו מציעים להם שמאחר והמשפט המוביל את המסע הפרסומי נבחר בהשפעת השיר : "כנרת שלי", חבל שדווקא לדוברי האידיש, שהם ברובם אוכלוסיה מבוגרת וזקנה, מחקו את מילת ה'קרעכץ' המקדימה 'אוי' - המופיע במשפט המקור של השיר "אוי, כנרת שלי".

זה היה יכול לעשות את ה'קמפיין' להרבה יותר אטרקטיבי, אוטנטי וקורץ...

אבל טוב לדעת שגם בלי זה המשימה הצליחה - המשרד להגנת הסביבה 'ליכלך' את הסביבה ודוברי האידיש 'ינקו' את הכנרת...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!