עוצו עצה ותופר, כי עמנואל

תפוח אדמה כה לוהט, כבר לא התגלגל זמן רב לפתחו של בית המשפט העליון. מאז הוגשה העתירה ועד לקבלת פסק הדין, לא עצמו הצדדים עין, אלא המתינו למוצא פיה של הערכאה השיפוטית העליונה, שנדרשה להתערב בסוגיה פנימית הקורעת את תושבי עמנואל לשניים, מזה חודשים ארוכים. היום, באה קיצה של הסאגה. בית המשפט העליון חיווה את דעתו – שלמען האמת היתה צפויה למדי, מרגע הגשת העתירה.

עמנואל, היישוב החרדי המנומנם והשליו בערבות השומרון, קרוע מבפנים מזה שנתיים. המתיחות בין חלקי האוכלוסייה שוברת שיאים וכל ניסיון לפשר בין הצדדים נחל כישלון חרוץ.

הכול החל כאשר בשלהי שנת הלימודים תשס"ז, החליטה הנהלת בית הנהלת בית הספר היסודי לבנות 'בית יעקב' שביישוב עמנואל, לבצע חלוקה רוחבית מוחלטת, שתכליתה יצירת בידול בין שתי אוכלוסיות תלמידות. לצידו של בית הספר הקיים, הוקם בית ספר נוסף, נפרד לחלוטין מקודמו. בשטח בית הספר הוקמו מחיצות, בחצרות המשחקים נפרסו יריעות-בד ואגפי הכיתות נחצו לשניים. גם חדרי המורות הופרדו זה מזה, כשהאחת משמשת את מורות בית הספר הוותיק והשנייה את המורות בבית הספר החדש.

אפילו בתלבושת האחידה המאפיינת את תלמידות בית יעקב בכל מקום שהן – שונתה זו מזו, במטרה ליצור היכר בין תלמידות שני בתי הספר.

הסיבות לחלוקה – הן שהיוו את סלע המחלוקת המשפטית כבדת המשקל. הנהלת בית הספר, המגובה על ידי מרכז החינוך העצמאי בארץ הקודש, טוענת שהסיבה לחלוקה איננה עדתית כלל ועיקר. הסיבה, לטענת מנהלי בית הספר, נעוצה בצורך שהתעורר בהקמת בית ספר חסידי, לבנות המשתייכות לקהילה החסידית בעיר.

מנגד, הורים ספרדים רבים ממוצא ספרדי, טענו בכל תוקף שהרקע לחלוקה היא עדתית. הם אף נעזרו בנתונים סטטיסטיים, המלמדים שאחוז התלמידות הספרדיות בבית הספר החסידי הוא מזערי עד בלתי ניכר.

הנהלת החינוך העצמאי מצידה, הפריכה את הנתונים הללו מכול וכול, וטענה כי החלוקה האשכנזית–ספרדית עומדת על 73% מול 27% אחוזים. "זוהי הוכחה ניצחת לכך שהמדד לחלוקה אינו על בסיס עדתי כלל ועיקר", אמרו באי כוח הנהלת החינוך העצמאי שהתייצבו בפני בית המשפט העליון.

אדמונד לוי, שופט בית המשפט העליון, נותן בפסק הדין שהוציא הבוקר, אבחנה משלו לחיץ העדתי שנוצר בעיר בעקבות הצעד שבו נקטה הנהלת בית הספר: "בעוד שתכליתם של השינויים האמורים שנויה במחלוקת בין הצדדים", כתב לוי, "על תוצאתם אין חולק: הפרדה בין רוב התלמידות שמוצא משפחתן אשכנזי, לחברותיהן שמוצא משפחתן ספרדי. באשר לגורמים שהביאו לשינוי האמור, חלק מתושבי היישוב גרס כי ההפרדה האמורה בוצעה על רקע מתיחות נמשכת בין האוכלוסייה האשכנזית לבין האוכלוסייה הספרדית ביישוב, ויש שחשו כי במעשיו יצר בית הספר חיץ עדתי, במטרה להפלות ולקפח את התלמידות הספרדיות והוריהן".

בעקבות 'גדר ההפרדה' שהוקם בבית הספר, התאגדו הורים ספרדים רבים ופתחו במאבק חזיתי נגד מה שהם ראו בו גזירה עדתית רעה. הם פנו למשרד החינוך, וזה התערב ודרש את החזרת המצב לקדמותו ואיחודו המחודש של בית הספר.

עבר זמן, וההורים הבינו שדרישת משרד החינוך איננה עומדת במבחן התוצאה. הם התאוננו על כך שמשרד החינוך לא ביצע את אזהרתו – שבמידה והמצב לא ישוב לקדמותו, יישלל רישיונו של בית הספר.

בשלב זה, החלה הביקורת לגאות, ובקרב ההורים נפלה ההחלטה: עם כל הצער שבדבר, עותרים לבג"ץ. יואב ללום, יו"ר עמותת נוער כהלכה, היה זה שהגיש את העתירה לבית המשפט העליון.

על פני שלושים ותשעה עמודים מתפרס פסק הדין שהוציא בית המשפט העליון היום בצהריים. פסק הדין המנומק, אינו מתחשב בטענות העותרים, ואינו עושה הנחות להנהלת בית הספר. השופטים אדמונד לוי, עדנה ארבל וחנן מלצר - הורו לבית הספר "להסיר כל סממן פורמלי ומהותי כאחד של תופעת האפליה אשר רווחה בבית הספר".

לצד ההוראה, צירפו השופטים אזהרה ברורה, איום שימומש במידה ובית הספר לא יקיים את ההוראה: במקרה כזה, יהיה על משרד החינוך "לנקוט בכל האמצעים החוקיים לתיקון המצב, לרבות שלילת רישיונו של בית הספר ועצירת תקצובו. מדיניות של 'הפרדה שוויונית' לא תוכל לחפות על האפליה הפסולה במקום שבו היא מתקיימת. בהתנהלות בית יעקב לא היה אלא לשרת תכלית פסולה, שהיא סגירת דלתות המגמה החסידית בפני תלמידות בנות העדה הספרדית אך משום מוצאן".

השופט אדמונד לוי, אף לא חסך את שבט לשונו ממשרד החינוך. הוא יורה בו בליסטראות, בכותבו: "בית יעקב פגע בזכותן של התלמידות הספרדיות לשוויון ובכך חרג מהאיזון החוקתי שבין זכויות הנוגעות בדבר. משרד החינוך חרג מסמכותו שעה כשנמנע מלהפעיל את האמצעים העומדים לרשותו לצורך מניעת האפליה האמורה".

ובבתי הספרדים בעמנואל – שמחה וצהלה. ידם הייתה על העליונה. יואב ללום, שהגיש את העתירה, שמע על נצחונו, בעת שהותו במחנה צבאי, במסגרת שירות מילואים: הוא בוחר לתקוף את הנהלת החינוך העצמאי, ואומר ל'בחדרי חרדים': "מאוד כואב לי שהחינוך העצמאי זקוק להתערבות בג"ץ בכדי לשמור על ההלכה. חבל מאוד שהם לא משכילים להבין את מה שההלכה והיהדות דורשים מאיתו, וממשיך להתנהל בניגוד גמור להלכה ולדעתם של כל גדולי התורה, כל זאת במסווה של 'שיקולים פדגוגיים'", אומר ללום.

מגיש העתירה אינו מהסס לכנות את הצעד שבו נקט החינוך העצמאי, כלא פחות מ'אפטרהייד'. "אסור להמשיך את ה'אפרטהייד' במערכת החינוך, לרבות במערכת החינוך החרדית", אומר ללום, כשבקולו תרועת מנצחים. "החלטת בית המשפט העליון היא שלב חשוב במיגור האפליה החמורה בחינוך החרדי, שנעשית בעיקר על-רקע עדתי כשהיא מסוות ב'שיקולים פדגוגים'", מסכם יואב ללום.

כיצד תתמודד הנהלת בית הספר בית יעקב בעמנואל עם הפסיקה הנחרצת? האם המחיצות בין הכיתות ויריעות-הברזנט במגרשי המשחקים יפורקו?

התשובות לכך יתקבלו ככל הנראה בעוד מספר שבועות, כאשר ייפתחו הלימודים ובנות עמנואל – אשכנזיות וספרדיות, חסידות וליטאיות – תצעדנה לבית ספרן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!