הרכב נגרר וניזוק? לא תקבל פיצוי

במאי 2008, החנה אלון שלמה את רכבו, לפני מפרץ חניה של אוטובוסים בבית החולים הדסה 'עין כרם' בירושלים. שלמה הציב תו נכה בחלון הקדמי של מכוניתו, אך משחזר למקום החניה לאחר כשלוש שעות, התברר לו שרכבו נגרר על ידי חברת ימית א.בטחון (1998) בע"מ. שלמה סר למגרש החניה של חברת הגרירה ושם גילה כי רכבו ניזוק. בדלתות השמאליות של רכבו הכחול הופיעו פגיעות לבנות. צבע שלטענתו תואם את צבעו של רכב הגרר.

שלמה תבע את חברת הגרירה בסכום של 3,682 שקלים, המורכבים מ-2,720 שקלים (נזק ישיר על פי חוות דעת של שמאי מטעמו), 462 שקלים (שכר טרחת השמאי) וכן 500 שקלים בשל עוגמת נפש, ביטול זמן, הוצאות הגשת התביעה וטלפונים.

חברת הגרירה טענה מנגד, כי רכבו של שלמה חסם את התוואי המיועד לאוטובוסים באופן שהפריע לתנועה תקינה של התחבורה הציבורית. על כן היה צורך לפנות את ציר התנועה, למרות קיומו של תו הנכה על גבי הרכב. עוד נטען, כי רכבו לא היה יכול להיפגע ע"י הרכב הגורר, שכן לא היה כל זכר לצבע כחול, צבעו של רכב התובע, על גבי אלמנט כלשהו של רכב הגרר.

השופטת אנה שניידר מביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים דחתה את התביעה, וקבעה כי מהתמונות והמסמכים שהוגשו לביהמ"ש עולה, כי לא ניתן לטעון שבעת הגרירה הרכב היה נקי מפגיעות כלשהן. לדבריה, אין זה סביר שתהיה שריטה בצבע לבן על גבי רכבו של התובע, שהוא בצבע כחול, ומאידך גיסא לא נמצא כל צבע כחול על גבי רכב הגרר. על כן, לא מתקיים הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק הנטען בדלתות הרכב.

השופטת הוסיפה, כי גם אם תקבל את טענת התובע כי הנזק נגרם במהלך הגרירה, הרי שיש לקחת בחשבון כי לתובע אשם תורם לנזק הנטען, הואיל והוא החנה את הרכב במשך שעות רבות במקום שהפריע לתנועה, ובכך גרם לצורך בגרירתו, תוך נטילת סיכון שבמהלך הגרירה עלול להיגרם נזק לרכב.

קישורים:
לקבלת מגזין אוטו חינם

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!