כן סמים עליו

הם חומקים כמו צלליות, עוברים כמרחפים לידינו, נראים ואינם רואים. הם חיים בעולם של עצמם: לבושם מרושל, עיניהם טרוטות ומתרוצצות מנקודה לנקודה, כאילו מחפשות משהו שאינו בנמצא.

אסור לטעות: זה יכול לקרות גם לטובי בנינו, חלקם חבשו את ספסלי הישיבות בעבר. השילוב של 'נרקומנים' עם 'חרדים' ואפילו 'חרדים לשעבר' קשה. יהיו גם מי שיתקוממו על ההצמדה הכל-כך לא אסתטית וידחיקו אותה. אבל, אם רוצים לפתור את הבעיה, אסור להתייחס אליה במדיניות של בת יענה. היא קיימת - ובמרכז הגמילה 'רטורנו' מתמודדים איתה יום-יום.

מדובר בעיקר בצעירים הנפלטים מהמסגרות התורניות, כואבים ופגועים, מחפשים אחר האתגר שיוביל אותם לסיפוק. "לחלקם אפילו נמצא כבר מישהו שהבין לליבם, אך זה היה כבר מאוחר מדי. מישהו הקדים לפתות אותם" - מספר אחד המטפלים ב'רטורנו'.

משה, נושר מאחת הישיבות המפוארות בירושלים, מוכן לספר כיצד זה קרה לו, כדי למנוע את המקרה הבא. "זה מתחיל ב'שאכטה' קטנה" - הוא מתאר באזננו. "הגרון צורב והראש כמו מצטרף אליו למחול קסמים. ההנאה בהתחלה היא לא מהסם עצמו, כמו מהמעבר לסטאטוס החדש. הנה עשיתי את זה. יצאתי מהבועה. נפתחו בפני אופקים חדשים. דילגתי על עוד מקצה במירוץ החיים. היתה לי התנסות חדשה.

"בהמשך", ממשיך משה לתאר, "הגרון כבר אינו כואב, הגוף מתחיל להתרגל. תחושה של אופוריה משתלטת עליך ואתה מתמסר לה. אתה מרגיש כאילו אתה מטביע את היגון שלך, אבל נסחף במערבולת המטביעה אותך".

"העלות של מנת סם נעה בין 200-400 שקלים", אומר לנו בחור בכובע וציציות ארוכות, בהתרברבות של "יודע". "מקור הכסף לרכישת החשיש" - הוא מוסיף - "בא, ברוב המקרים, מתשלום על עבודות מזדמנות. מי ש'משתמש' לא מסוגל להחזיק במשרה קבועה. אפילו ההסדר הזמני והמזדמן לא יכול להימשך לאורך זמן. מגיע שלב שהגוף כבר לא יכול לעמוד בלחץ פיזי, המעסיקים כבר אינם מעונינים בך - והפגיעה בנפש ובדימוי העצמי מדרדר את ה'מתמכרים' יותר ויותר".

מכאן מתחילה השוטטות והמרדף אחרי הסם או הכסף לקנותו, כשעצם החיפוש הופך לעיקר הוויתו של 'המשתמש'.

אני פונה אל חיים, אחד מהמטופלים, שמתאמץ לישר את עיניו לכיווני, כדי להראות מרוכז, ושואל איפה משוטטים אותם בחורים? (אני נזהר שלא לשאול איפה "אתם" מסתובבים, שכן אף 'משתמש' אינו מעוניין לדבר על עצמו ומעדיף לדבר על חברו).

חיים: "ישנם הרבה בחורים שנפלו ומסתובבים כאנשים רגילים, כל עוד זה לא נראה לעין. אין להם העדפה מסוימת של מיקום. להיפך, המשתמשים מעדיפים להיות בסביבה המונית, מתוך הנחה שניתן 'להתארגן' על השגת 'חומר'".

• זה לא פרדוקס להיות דתי ולצרוך סמים?

"ה' יעזור", הוא ממהר להשיב.

• למה שיעזור, אם הכנסת את עצמך לזה?

"הוא הרי יצר את זה", הוא עונה במבט משועשע.

"הדרך לצאת תלויה רק ברצונו האישי של המשתמש"

הם משנוררים ממני כמה סגריות, ואני פונה לשוחח עם הרב איתן אקשטיין, מיסד מרכז הגמילה 'רטורנו', ומי שעשרות בחורים ומבוגרים במצבי התמכרויות קשים עברו כבר תחת ידו.

"התחלת השימוש", הוא אומר, "נובעת מכמה סיבות, שהמרכזית שבהן: הדחקה, והתמודדות לא נכונה עם מצוקות שנוצרות בגיל הנערות או אורבות לנו בכל פינה. הדרך לצאת מזה תלויה רק ברצונו האישי של המשתמש".

• מהי הדרך שבה מתמודדים ב'רטורנו' עם בעיית ההתמכרות של הצעירים האלה?

אקשטיין: "אנחנו מתרכזים בהצגת ההתמכרות כדרך לא נכונה להתמודד עם מצוקות, ולא כבעיה גופנית הנובעת מצריכה. לפעמים דווקא הכסף הדרוש לקניית הסם הופך מרועץ ליועץ ובהעדר מימון עולות מחשבות על הפסקת הצריכה".

• השהות במרכז הגמילה גם היא הרי יקרה מאוד.

אקשטיין: "השר אלי ישי דאג למימון 50 מיטות מתקציב הרווחה ומגיע לו את מלוא הערכה על כך. גם לגבי אלו שאינם עומדים בקריטריונים לקבלת סיוע מהמדינה, הכל עניין של מוטיבציה ונכונות להיגמל. במידה שישנה כזו, נמצא תמיד את הדרך לעזור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!