כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024
תשעה באב נדחה

האם מותר לקחת כדור להקלת הצום בשבת? שו"ת מיוחד

תשעה באב שחל בשבת: 'בחדרי חרדים' קיבץ את השאלות שנערמו בבית ההוראה הכללי ירושלים, בראשות הפוסק הגרב"צ הכהן קוק ופורסמו בעלון השבועי. מתי חולצים נעליים במוצ"ש? האם מותר לקחת כדור להקלה בצום? ומה הדין במי שאין לו חמר מדינה להבדלה? 

האם מותר לקחת כדור להקלת הצום בשבת? שו"ת מיוחד
אילוסטרציה צילום: הדס פרוש, פלאש 90

שאלה: האם השנה שערב שבת חל בשמיני באב, שונה דיני רחיצה מכל ערב שבת חזון.

תשובה: אכן כן, יקדים רחיצתו קודם חצות. משום שבכל ערב שבת חזון עדיף לסמוך את רחיצתו לשבת, כדי שייראה יותר לכבוד השבת, ואילו השנה שחל ערב שבת בשמיני באב, כיון שמחצות חלים מעט דיני אבלות כלימוד תורה, כתב בבה"ל (תקנ"א, ט"ז ד"ה בחפיפת) "יזהר לכתחילה שיהיה קודם חצות, ובדיעבד גם אחר חצות שרי".

שאלה: האם מותר לקחת בשבת גלולה להקלת התענית במוצ"ש?

תשובה: מומלץ לערב את הכדור במשקה או מאכל מערב שבת, ובצורה זו יוכל ליטלו לכתחילה בשבת. אכן אם לא עירבו בערב שבת, אין להתיר אלא אם לא יכול לצום בלעדיו. הואיל ומרכיבי הכדור הם מדברי מאכל בריאים כזנגביל וקינמון ואינם באים לחזק מזגו אלא להאט את התפרקות המאכלים בגוף, אין איסור מצד גזירת שחיקת סממנים, אלא מצד חומרא משום הכנה, כפי שאסור לומר שהולך לישון בצהרי יום השבת כדי שיתחזק למוצ"ש, אך כשעירבו בער"ש שבזה לא ניכרת ההכנה, מותר. אך אם לא יוכל לצום ולא הכין מלפני שבת, יכול להקל בזה.

שאלה: האם מינקת יכולה שלא לצום בת"ב נדחה.

תשובה: אציין כי חרה מאד לרבינו אותם המקילים לעוברות ומיניקות בת"ב שאינו נדחה ללא ספקות, שהרי הלכה פסוקה היא "עוברות ומניקות מתענות בו". אומנם כשנדחה מותרות.

ואמנם הביאור הלכה (תקנ"ט, ט) הזכיר חולי קצת ומעוברת בלבד, אך אם המינקת מרגישה קושי, יכולה לאכול.

וכבר כתב כן השבות יעקב (ג, לז) שאם לבעלי ברית התירו לאכול משום כבוד מילה, כל שכן במקום חשש חולי. וכוונתו שהרי בד' תעניות בעל ברית משלים תעניתו, ואילו מעוברת ומינקת מותרות לאכול, ומעתה ת"ב נדחה שמותר לבעל ברית כ"ש שמותר להן. שו"מ שאף האור לציון (ג' עמ' רנ"ט) ביאר כך את לימודו של השבו"י.

ראש בית ההוראה הכללי ירושלים, הגרב"צ קוק. צילום: ארכיון 

שאלה: מתי יש לחלוץ נעליים בת"ב שחל במוצאי שבת.

תשובה: אם נמצא בביתו, יש לחלוץ תיכף בשקיעה. אך אם נמצא בפרהסיא, יחלוץ עשרים דקות לאחר השקיעה, שהרי אין להתאבל בשבת בפרהסיא.

ומה שממתינים בדרך כלל יותר זמן להוצאת השבת זו חומרא, ולאחר עשרים דק' כבר אין לחשוש לזה ומה שכתב הרמ"א (תקנג, ב) שחולצים נעליים רק לאחר 'ברכו', מדובר כשמתפלל ערבית תיכף בזמן.

שאלה: מה דין בחורים הנמצאים בישיבה וכן אורחים בשבת חתן או בכל מקום ציבורי, האם נחשב שנמצאים בפרהסיא כמו ברחובה של עיר.

תשובה: אכן כיון שיש שם אנשים רבים, נחשב לפרהסיא ויחלצו לאחר עשרים דקות. ואמנם מי שיצא מביתו קודם השקיעה, אינו חייב להמתין בביתו כדי לחלוץ בשקיעה. וכיון שבזמן השקיעה נמצא מחוץ לביתו, מתחייב בחליצה רק עשרים דקות אחר השקיעה.

שאלה: האם כשחולץ נעליו, יחלוץ כבכל יום את נעל שמאל תחילה (ב, ה).

תשובה: כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן בערב יום כיפור ואף כהן החולץ נעליו לברכת כהנים, חולץ ימין תחילה.

ואומנם ביום כיפור שיש בו מצות עינוי וכן כהן הנושא כפיו, מקיימים מצוה בחליצת המנעלים "ויש כבוד ופאר לרגל החלוצה, שתהא מוקדמת לקדושה" (אורח משפט כ"ה), ואילו בתשעה באב כיון שהוא משום צער ואין בזה כבוד, היה מקום לאחר את הימין, אך כיון שעל ידי כן נוהג באבלות על החורבן, יש בזה מצוה ויחלוץ הימין תחילה. ומטעם זה אף אבל החולץ נעליו קודם השבעה יחלוץ ימין תחילה (ציוני הלכה - אבלות רע"ה).

שאלה: האם יש הבדל בין אמירת הקינות בישיבה על כסא נמוך או בעמידה?

תשובה: המנהג באמירות הקינות לשבת על כסא נמוך, לשבת דווקא ולא לעמוד. וכך נהג רבינו זצ"ל גם בעת זקנתו כשהישיבה על כסא נמוך היתה קשה עבורו ואף כשהמשיך באמירת קינות לאחר חצות היום. ונמצא סמך לזה בהלכות אבלות (יו"ד שפ"ז בט"ז ובש"ך) שרשאי האבל לעמוד ולהסתובב כחפצו, אך בזמן שהמנחמים אצלו, צריך לשבת על הקרקע, שזו צורת אבלות, וכשמנחמים צריך להֵראות אבל. כך גם אמירת הקינות צריכה להיות בצורת אבלות, כלומר בישיבה על הקרקע.

שאלה: מבדילים על חמר מדינה. מהו?

תשובה: בזמנינו חמר מדינה הוא בירה בין לבנה ובין שחורה, וכן מיץ תפוזים או מיץ אשכוליות 100% טבעי.

כל דין הבדלה על חמר מדינה הוא לחולה שהותר לו האכילה, אך בעל ברית מותר אף ביין, שהרי "יום טוב שלו הוא".

שאלה: הבדיל על מיץ טבעי המהול במים, ורק לאחר מכן הבחין בזה, האם עליו לחזור ולהבדיל.

תשובה: מיץ ענבים המהול במים נידון כחמר מדינה, כיון שנקרא בפי כל כסוג של יין מגיתו.

אך מיץ תפוזים או אשכוליות, המהול במים נחשב כתרכיז 'פטל' בטעם תפוזים. ונחשב שלא הבדיל על הכוס, ועד יום שלישי שבו פוקע חיוב ההבדלה, יחזור ויבדיל.

שאלה: חולה שאין לו חמר מדינה, האם עדיף שיבדיל על יין או שיאכל בלא הבדלה.

תשובה: מי שאין לו חמר מדינה, יבדיל על מיץ ענבים, ואם אין, לו יבדיל אפילו על יין. כיון שאחר שהותר באכילה וההבדלה מונעת ממנו לאכול, הותר אף מאיסור שתית יין

תשעה באב הלכות הרב בן ציון הכהן קוק

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}