טור אורח

הרב יעקב הלוי רצה להקריב את קורבן פסח בהר הבית, אך מפקדי המשטרה לא נתנו לו. במאמר שכתב הוא מגולל את השתלשלות העניינים, ושואל: יהודים אייכם?

ראש עיריית ירושלים מספר על קסמה של עירו, מסביר את מהות 'חוק החמץ', ומסביר מדוע השופטת שגתה בהחלטתה. והוא תוהה: האם ויתור של שבוע ימים בראיית החמץ הוא באמת כל-כך קשה?

לרגל יום השנה של טרומפלדור, שחל היום (למניינם)

באלול תשס"ו עורך העיתונאי שלמה קוק חשבון נפש. רק אחרי שדודו, ממגורשי גוש-קטיף, נפטר, הוא הבין עד כמה היה אדיש

הסיפור הזה הוא רק דוגמא לתסמונת המרושעת הפורחת בארץ. לוקחים אדם, מרוממים ומעלים אותו לראש ההר, רק כדי שהנפילה שלו תהיה כואבת יותר

אחרי הסערה בין 'עניינים' ו'דגל התורה', מאמר מערכת ב'עניינים' מנסה להבהיר את היחס הנכון לגדולי ישראל

יש שוני בין חגי ישראל לשבועות ושמיני עצרת. בעוד שהחגים מתייחדים במצווה ייחודית, חג השבועות ושמיני עצרת הם חגים בעלי משמעות גדולה ורחבה

זה לא משנה כמה ינסו ללמד חילונים על חרדים, וכמה שחילונים יקראו ספרים וילמדו על הנושא בקורסים מיוחדים באוניברסיטה. הם אף פעם לא יכירו אותנו באמת, מבחוץ

היו שפקפקו. היו שנלחמו בשצף קצף. אבל היום, עם הכרעת בג"צ כי 'חוק טל' חוקי, הוכח כי גדולי ישראל שתמכו בחוק, הצילו את עולם הישיבות

האם ייתכן שלקראת הבחירות הבאות נראה מפלגה חרדית נקיה, שאינה מנופפת בהסכמות מלפני 60 שנה, וחלוקת המושבים בה אינה נשענת על מסורת מקובעת של שנות דור

לא פלא שלנוכח התוצאות, היעד הראשון של אולמרט היה הכותל המערבי. יש רגעים שבהם גם החבר הקרוב של טומי לפיד יודע שרק תפילה יכולה לעזור

רגע לפני ששלוחי דרבנן מקבלים עליהם את הדין בגבורה ואצים רצים אל הקואליציה, מחלחל לו הפחד שמא השנאה תחזור. אף אחד משונאי החרדים הרי לא נגמל משנאתו

לא אכפת לי שיראו שאני משתמש בטלפון בלי הכשר. איני מוצא בו שמץ פסול. לא אכפת לי לומר שלא אצביע ג', כי אני סבור שזה מזיק לאינטרסים שלנו. אבל אכפת לי שילדי יחשבו שאבא עושה בניגוד להלכה

דרושה התגייסות כללית של כל המחנה השפוי, להזניח כל שיקול של טובות הנאה ולהתמקד במטרה העיקרית: להעביר ממשלת זדון מן הארץ

זה אולי משבר רגשי או נפשי. זו אולי עדות למצוקה. אבל זה לא אומר שכל מערכת חייו בשנים האחרונות הייתה שקר. דורית פניאל מסבירה כמה דברים לאהרן זילבר

שאלות מותר לשאול, ביקורת מותר להשמיע. אבל דברי ליצנות ופגיעה באמונת חכמים? חייבים, ומיד, להניח תמרור אזהרה אדום ובוהק

קמפיין הבחירות של 'יהדות התורה' הוא בדיוק מה שכולנו ידענו שיהיה: שבת, משפחה, חינוך ומסורת. ככה לא בונים קמפיין

בריצה של ברוך מרזל לכנסת אין לא דאגה לארץ-ישראל, אף לא חתירה למאבק על ערכיה. רק יצר אישי הרסני ומסוכן שיש להביע שאט נפש ממנו

יהדות התורה חייבת להציב את צמצום כוחו של הבג"ץ כיעד המרכזי של פעולותיה. זה טוב ליהודים. זה יהיה טוב ליהדות התורה

אני נפעם כל פעם מחדש מהלהטוטים הלשוניים המונפקים חדשות (תרתי-משמע) לבקרים, אך איני מופתע

מעולם לא התמצאתי בפוליטיקה ולא הבנתי החלטות הרות-גורל. אבל חוויה כמו שעברה אליזבט, מזכירה לי דווקא סיפורים של סבתא מתקופה אפלה במיוחד

תלמיד אינו נכנס לחופה אלא אם כן הובטח לו 'סידור מלא'. מנין צמח מצב זה? איך הגענו ל"חינוך" כזה? מסמך

אם חשבו אמנון אברמוביץ' וכתב 'ידיעות אחרונות' שהם מבינים בספורט, בא הפרשן של 'בחדרי חרדים', אהרן זילבר, והכה אותם שוק על ירך