טור אורח

כן, אני לוקה בבעייה פסיכיאטרית, מטופל בתרופות ובזכותן אני בריא ומתפקד • בשידוכים לא היה לו קל עד שהגיעה זו שהייתה לאשתו • סיפור עם לקח נוקב בסדרה: "למה להתפשר"

שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע שיתפטר מהממשלה אם לא ייפסקו העבודות ברכבת בשבת. ליצמן מימש את איומו, אך עברה רק יממה עד שהתפרסם שבכוונתו לחזור למשרד הבריאות כסגן שר במעמד שר ולצורך כך ייחקק חוק מיוחד לטובתו לזכותו של בנט ייאמר שהוא אדם ישר ולא צבוע. לאורך כל הדרך הוא הצהיר שנושאי דת ומדינה לא מעניינים אותו

מאז מתן גזרי הדין האחרונים בתחילת השבוע לאסירי הפלג - שוררת לפתע דממה מוחלטת. שקט מופתי. שום ציוץ מתוך הפלג על כך שכמה וכמה בחורים "מוסרי נפש" נמקים במרתפי הכלא. אין שום הודעה המספרת מה הוחלט בהתייעצויות וכיצד יימשכו צעדי המחאה • מדוע?

מה כל כך מפחיד אותם בערוץ 20? מה מאיים עליכם כל כך? התשובה היא: האמת. פשוט מאוד חורה להם שהאמת של חלק כל כך נרחב מהעם הזה מושמעת כל יום, יום אחרי יום ממשלת ישראל, הנוכחית יותר מכולן, צריכה לעמוד בהבטחותיה ולא לתת לערוץ 20 ליפול כי במובן מסויים, גם אם לא תרתי משמע, זו תהיה גם הנפילה שלה עצמה

לא יודע מי אשם במצב הזה. לא יודע מי אחראי לטפל בזה. לדעתי זו לא חכמה גדולה לנפנף בתחילת אלול בכותרות בומבסטיות "37890 בחורי ישיבה מתחילים שיעור א' בישיבה גדולה". אף פעם לא ראיתי שעיתון חרדי דיווח על המציאות האחרת, הכואבת. מעולם לא נתקלתי בכותרת כמו, "עוד 453 בחורים נשרו השנה לרחוב, רובם מסוממים"

לבישת מדים, עמידה תחת מרות מפקדות וחברות הדוקה עם חיילים: לאחר שנחשף ב'בחדרי חרדים' על סדר יומם הצבאי של עריקי הפלג, מגיע התיעוד של לבישת המדים ומציף את העובדה הנוקבת: אין הבדל בין שירות בצבא לשהות בכלא הצבאי פרשנות

אבי גבאי היה מוכר לי כל כך מהעבר של טרם החזרה בתשובה. עולם ה"גם וגם". גם התגובה מהצד שכנגד הייתה מוכרת. נראה שמשהו תמיד לא מובן בצד המסורתי. אם זה החרדי/דתי בעל גישת ה-אם אתה כבר מקיים מצווות ואוהב את התורה אז למה לא עד הסוף?

שלא כל מה שאנחנו רואים בעיניים שלנו זו המציאות. לעולם לא נדע מה מסתתר מתחת המסכות של השני ובפרט מאחורי נפש יהודייה, נפש אלוקית. החכמה שלנו היא לנסות ולראות מעבר, להסתכל ולעיין טיפה יותר לעומק, לא לראות במבט שטחי ורדוד • שני סיפורים מפעימים

בעיוורון חושים ובמרדף אחר תאוות ליבם, עלו השניים - שלא היה להם הרבה מה להפסיד - לבית ברחוב חזון איש 5 ושטחו בפני ראש הישיבה זצוק"ל את הדילמה הלא קלה והלא פשוטה עבורם • כשמבט מפוכח של חכימא דיהודאי הותיר שני בני ישיבה על ספסל הלימודים ואף הפך אחד מהם לבן עליה

פטירת הגראי"ל שטיינמן, הטרגדיה של משפחת אזן, שחרורו של שלום רובשקין וחג החנוכה שהסתיים זה עתה • המוזיקאי עמירן דביר טווה חוט מקשר בין כל אירועי השבוע האחרון - והגיע למסקנה: זה 'הנר הפנימי' שמאחד את כולנו • רק באהבת ישראל

הסופגנייה הראשונה בסופר, חבילת הנרות, החידושים של הילדים מהמוסדות שמסרת עליהם את הנפש בצעירותך, כל אלה מחדדים את הגעגוע כמו סופה שהולכת ומתגברת וכשהאור מאיר בכל החנוכייה, הלב עולה על גדותיו מהגעגוע

אך לפני כמה חודשים הוא נישא לרעייתו זהבי, אך רק 40 שנה אחרי הטרגדיה המחרידה שאירעה בחנוכה, הוא נחשף לטרגדיה העצובה שמלווה את משפחת חמיו, ועלה לראשונה לקברם של זקניו ודודיו שלא זכה להכיר • טור דומע

כשהגיע בזמנו האדמו"ר ר' אהרן ראטה - מייסד חבורת 'שומר אמונים', לארץ ישראל, הוא התרגש למראה שוטר יהודי • בשבוע שעבר הגיע נינו, המשפיע הרב מענדל ראטה לבסיסי צה"ל בשומרון, התרגש מהאחדות ומתחושת השליחות, וחזר עם יומן מסע אישי • רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ

חיבוק ממרן. הרב שטיינמן הסתכל בו במאור פנים .לא צעק, לא הפחיד, לא כלום, הוא פשוט קם מכיסאו, נתן לו יד בחוזקה, חיבק אותו ונישק אותו, ואמר לו בקול רם "אתה מצליח להתגבר מידי פעם, אתה לא מבין כמה אני מקנא בך, כמה זכויות יש לך, איזה שכר יש לך על זה"

אדם שמזלזל כל כך בגשמיות הוא האדם הכי חזק עלי אדמות. אתה לא יכול בחיים לנצח אותו, ולא לקחת ממנו שום דבר. בעיקר, אם גם הכבוד מאוס עליו ביותר. // בטורו המתפרסם הבוקר ב'יתד נאמן' משרטט הסופר חיים ולדר קווים לדמותו הפלאית של מרן ראש הישיבה זצ"ל

אל תקחו את 'הרגיל', את הדבר הטבעי, כמובן מאליו אלא גם עליו תודו. עצם זה שהשמן בכלל דולק זהו גם נס, אמנם מוטמן בטבע, אך עדיין מוגדר כנס, עצם הדבר שדבר נוזלי כשמן שאליו מצרפים פתילה ומציתים אותה בראשה // יוסי הלפרין בטור מיוחד לחג החנוכה

בצל האבל הכבד: נישאו השבוע נינו של מרן הגראי"ל זצ"ל ונכדתו של הגר"י אדלשטיין זצ"ל • שמחה בצל העצב // טורה של רוני תשובה-מרק

מרן אמר לי: "לך יש אישה וילדים שממתינים לך בבית, אבל לי אין מי שמחכה, אז אתה קודם לי" • הצלם החרדי שוקי לרר שתיעד את עשרות השנים האחרונות לחייו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בארץ ובחו"ל וזכה לחיבה מיוחדת אצלו, קרע קריעה בהלוויה וכעת נפרד מראש הישיבה בטור מיוחד

אם הייתם מספרים לפני 30 שנה ליהודי רוסיה על הדלקת נרות חנוכה בכיכר האדומה במוסקבה - היו מסתכלים עליכם בצורה מוזרה • נר ראשון של חנוכה תשע"ח: הכיכר האדומה לבשה חג - מוזיקה, נרות חנוכה, ריקודים והמון שמחה יהודית אמיתית • הקלידן שימי סקלר קפא מקור ושרד כדי לספר

נפעמתי כל פעם מחדש, מכוח ההנהגה, מהאומץ להוביל ולקבוע את כיוון הזרם לא תמיד לפי המיינסטרים, ההבנה השקטה והכובשת, שהתבטאה במבט זך, לכאורה תמים! ותמיד החלטי וברור. מחדרו יצאת, ברור ומוחלט! // עורך הדין יצחק שינפלד

מי קובע מהו בית של תורה? שואלת רוני תשובה-מרק בטורה השבועי • כמה שידוכים יורדים מהפרק רק בגלל שהאבא עובד למחייתו • כמה משפחות חיות בעוני מחפיר, רק בגלל שהאב מפחד על השידוכים של ילדיו • חשבון נפש נוקב

רגע השיא הוא לא לקיים הבטחות ולנופף עם 'מילה זו מילה', העמדה החרדית מעדיפה לכוון לתוצאה, מאשר לדרך. האישיו הוא לא 'מה הבטחנו' אלא 'כמה בכל זאת הצלחנו להשיג', עדיף להרוויח צמצום של חילול השבת מאשר לתת דין וחשבון לעיתונאים על הבטחות עבר. עדיף • יעקב גרודקה

כמה אתה 'שווה'? כמה הם 'נותנים'? זו טרמינולוגיה אסורה שמקומה בשוק הבשר • עורך 'בקהילה' שלמה קוק נסער בעקבות דברי הבחורים בכתבתו של אמנון לוי על מחירי החתנים

הבית היהודי בהתנהלותו בנושא השבת שכח מה זה להיות יהודים, הם גם שכחו מה זה להיות ציונים • עו"ד דוד שוב הלוחם למען שמירת השבת במרחב הציבורי, במתקפה נטולת כפפות נגד המפלגה ורבניה

למה שוב ושב אנחנו רבים ללא הספקה? קבלו את הסוד לנישואין מלאי כבוד ואהבה // מרדכי רוט, עלומים

הוא גילה בתוך אישיותי את היכולות והכישורים הייחודיים לי, להדגיש אותם, לצבוע אותם בצבעים מאירים ולחיות אותם • אישיותו הכובשת הרב הגאון הרב אהרון בכרך שליט"א

מחנכים, בידכם לבנות עולמות ובידכם להרוס עולמות. אני הדוגמא הטובה לכך - את חיי הציל מחנך

האיש שהכי השפיע עליי, הוא האיש שהכי פחות השקיע בי. רציתי להגיד לו עכשיו תודה

במקום להתרכז בבעיות החשובות והמהותיות של החברה הישראלית, בעיות שאשכרה אפשר לפתור וגם להגיע לימים טובים ושלווים יותר, אנחנו מוצאים את עצמנו מתעסקים יום ולילה ברכילות ובלשון הרע ועל מי? על עצמנו • מאי גולן בטור נוקב

רוב הזמן נראו החב'רה עם סיגריות בחוץ, רדיו טייפ עם מוזיקה של "חאפלות" במרכז החצר, קופסאות שש בש וקלפים. לעיתים היה מגיע מישהו דמוי רב שהיה קורא להם פנימה // בעלת התשובה בטור כואב