רוחניות

הילה המתוקה נולדה עם תסמונת נדירה שפוגעת בגפיים ובדיבור • ביום רביעי הבא היא עוברת ניתוח בשתי רגליה, ואמה, אסתי, פונה אל קוראות 'בחדרי - נשים' עם בקשה אישית • מתגייסים למען הילה

51 ימים מר"ח אלול ועד היום מתקפלים להם עם הסרת דפנות הסוכה • המאמנת מיכל רינהולד משתפת בהרהורים נוגעים על התחלות, סיומים ויש לה גם הצעה מעשית לפני שחוזרים לשגרה

לא אשכח את אחד האמנים שביקש לשים על השולחן מיליון דולר עבור העברת הסוכה הזו אליו... אבל אבא? בעקשנותו הרבה לא חלם אפילו למכור אותה, ולא משנה כמה כסף יציעו לו • שיפי חריטן על הסוכה הייחודית בבית אביה - עליה לא וויתר; ועל הסוף המצער שלה

דווקא בסוכות, חג האחדות, המצווה המרכזית של ארבעת המינים מדגישה בפירוש את ההבדלים בין חלקי העם - אתרוג מייצג אסכולה אחת, הלולב אסכולה אחרת וגם ההדס והערבה לא בדיוק דומים. האם לא מיותר בעת הזו?!

מי אני באמת? ברגע שנסיר את קליפות ה'מה יגידו' ו'מה יחשבו', מה ימצאו שם? • לא תמיד מה שאנחנו משדרים זה מה שאנחנו, לא תמיד מה שאנחנו חושבים זו באמת דעתנו, הגיע הזמן להתחיל לחיות את מה שאנחנו - את מי שאנחנו • הָלַכְתִּי לְמָקוֹם שֶׁבָּחֲרוּ בִּשְׁבִילִי, שֶׁהִכְתִּיבוּ לִי, וְלִבִּי שָׁפוּט לְמַבְּטֵיהֶם וְלֹא לְמַעְשַׂי

עומד לו עם עייף ממסע של ארבעים שנה, עם למוד מלחמות ומאבקים, ומקבל לידיו ארץ - "והיה כי תבואו אל הארץ". רגע של נחת, של התחלה, של יישוב הדעת, של מנוחה ונחלה עם הכניסה אל הארץ המובטחת | 100 מילה בפרשה עם אסתי בן מעש

מכירים את הרגשת הריקנות הרוחנית? חוסר השקט הנפשי? התחושה העמומה שמלווה לקראת ראש השנה, לקראת יום הדין • ""כְּשֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנוֹפֵל הָאֱמוּנָה, עַד שֶׁאֵין מוֹעִיל אֲפִלּוּ קוֹל צְעָקָה, שֶׁהוּא קוֹל בְּלא דִּבּוּר, אֲזַי צְרִיכִין לִצְעוק מִן הַלֵּב לְבַד" (ליקוטי מוהר"ן) • פואמה 

הפרשה מפגישה אותנו עם רשימה ארוכה של מצוות | זה לא קצת מאכזב לראות שתורת ישראל שמעודדת באופן דרמטי את ערך חיי הנישואין, דווקא היא נותנת פתח לגירושין? צעד הרסני שמביא חורבן לבית ולילדים?! | 100 מילה בפרשה עם אסתי בן מעש

בחודש הזה, המלך קרוב, המלך 'בשדה', הוא יורד אל העם כדי להכיר מקרוב במצוקותיו. בצלקותיו. בדאגותיו ובכאביו. והוא שם, כלומר- כאן, בשבילנו. בלי מתווכים וסגולות • אסתי בן מעש עם 100 מילים על פרשת השבוע

דרך מבט העדשה שלה מספרת הצלמת חני אייזנשטיין סיפורים על החיים והפעם לכבוד השנה החדשה: אנחנו כאן כדי לעלות כיתה בכל שנה וזה כואב וקשה אבל משתלם

התורה מתווה לנו דרך ומראה לנו כל כך הרבה סימנים איך לחיות חיים טובים יותר. אסתי בן מעש עם 100 מילים על פרשת ראה - וטיפ מומלץ: לא לאכול בני אדם

אשת התקשורת, סיון רהב מאיר, תכננה לכתוב הבוקר על תום הנעורים שנגדע באכזריות עם הרצח האכזרי של רינה שנרב הי"ד ואז אמה, שירה, פנתה אליה עם המסר של בתה וביקשה לפרסמו

אנחנו אוהבים ללכת על גדול, כיף להרגיש שייכות לערכים גבוהים! והדברים הקטנים? בשביל זה יש את המון העם • אסתי בן מעש עם טור קצרצר שנותן לנו תובנה יפה על הפרשה - במאה מילים ששוות זהב • שבת שלום

אתם טורחים ומשתגעים על הכנת מנה שדורשת מאמץ רב ואז האורח שלכם מסרב לאכול אותה. הוא מזכיר לכם בפליאה שידעתם על האלרגיה החריפה שלו למרכיבים שנמצאים במנה • רגע לפני שאתם הולכים להשקיע במישהו, תחשבו עליו ולא על הרצון האישי שלכם

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד: רגש שולט חזק ביום הזה, השכל נדחק לפינה. פסיכולוגיה הפוכה היות והשכל צריך להיות דומיננטי יותר ביום שמסמל חורבן. כי בכי לא מקדם הוא אולי מעצים כאב • מירי גפן בטור נוקב לתשעה באב

אדוה ביטון אמה של הילדה אדל ביטון הי"ד שנרצחה בפיגוע, מספרת בפוסט מטלטל על החורבן הפרטי שלה מול חורבן בית המקדש: "אני לא צריכה יום של חורבן, אני צריכה יום שכחון" • ריבונו של עולם, כמה קורבנות, האדמה זועקת את דם הנרצחים

גאולה שייכת לכולנו והיא אפילו קיימת בתוכנו - אם רק נלמד לחיות ולהרגיש אותה • רוב האנשים התרגלו לחיות בתוך הקושי של החיים ולכן קשה להם לשנות את הגישה ולחיות גאולה - אך זה אפשרי

זה נראה לכם מוזר? לכו להתארגן בשמחה ובהגזמה לקראת השבת הקרובה שהיא ט' באב, אשר במקום צום - ממש יום שמחה וקדושה וגם: נעמה טוכפלד בפוסט שאי אפשר להישאר אליו אדישים

"אני עצובה כי אני לא שומעת מוזיקה", כך התלוננה בת הזקונים * "מדוע את נותנת לה למלא באדיקות את כל ההחמרות"? הגיעו הביקורות * ואיך אתם מתמודדים עם ימי האבל בעידן כה מתקדם?

נדמה לנו שאם אנו סולדים מתכונה כלשהי, הדבר מעיד שאנחנו טובים ואיננו נגועים באותה תכונה - אך דווקא במקום של "שנאה", יש לנו נגיעה גדולה ועליה צריכים לעבוד

תובנות יכולות לשנות חיים בתנאי שאנחנו מיישמים אותן. יש תובנות שאנחנו מבינים בראש, אך אם לא נוריד אותן אל הלב ונגיע לידי מעשה, הן יהיו שוות כמו אותיות יפות בספר ולא יותר. לעתים עבודה על תובנה יכולה להימשך שנים, אך כל עוד נעשית עבודה - יש סיכוי לשינוי. אני תקווה כי דבריי יצליחו לגעת ולו בלב אחד - והיה זה שכרי

לעתים מספיק משהו אחד קטן שצד את תשומת לבנו ומשנה את המשך היום. זו יכולה להיות תמונה או אמירה, ואם לקחתם ממנה תובנה - הרווח שלכם * צפו בתמונה ובתובנה של עזרא לנדאו

שיפי חריטן החליטה שחשוב להזכיר לעצמנו ציוני דרך חשובים ביהדות, כיוון שעבר יותר מידי זמן רב מדי מאז לימודיה כשהיתה ילדה בבית יעקב ולכן היא מזכירה לכן ובעיקר לעצמה על הסיבות לצום י"ז בתמוז

באמצע הרחוב בבני ברק היא ראתה בחור נעמד ושותה. כשהתקרבה גילתה את הדבר היפה הזה * אנחנו כאן כדי לפאר עושי מצווה

זה התחיל ביום שהילדה ניגשה לשאול אם יעשו לה בת מצווה כמו שעשו לאחיה בר מצווה. לא מקטע פמיניסטי בכלל - אלא מתמיהה של ילדה בריאה ששואלת שאלות • ואז הגיע העומק: אם לחגוג אירוע - שיהיה לכבוד ה' יתברך

שנה לאחר שהתאלמנה בצורה טראגית, באה נחמה אל לב האלמנה - מרים בן גל התארסה עם אלעד רביע

הווייז מראה על איחור... בהתחלה זה לא נורא, אך מה קורה כאשר הכל הולך לרעתי והפגישה הולכת ומתרחקת? חני אייזנשטיין פגשה את הסיטואציה הכי מלחיצה - ומצאה את עצמה מתגלגלת מצחוק

מיוחד לבחדרי חרדים: מקבלים את חג השבועות עם הרבנית מזל עמאר - רעייתו של הראשל"צ הגרש"מ עמאר • באוויר נשמעים קולות על מטעמי החג - ואני רוצה לדבר אל הנשמה

מירי גפן הלכה לתערוכה שכל המוצגים בה נעשו על ידי אנשים עיוורים ולקויי ראיה. היא יצאה משם עם הרבה תובנות על ראייה

האם אנו יודעים אנו לקבל את השונה? בואו נסתכל ללובן שבאישוננו, נודה במציאות שלא תמיד אנו יודעים לעשות זאת. מירי גפן עם תובנות בעקבות מעשיה של רות המואביה