צרפת: התגברות בתמיכה בחמאס מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל

ההפגנות וצעדי המחאה בצרפת מאורגנים על ידי קולקטיבים המורכבים מארגונים של הקהילה הפלסטינית המקומית יחד עם תנועות מוסלמיות וארגוני שמאל עמוק, ובהם תנועות אנטי מלחמתיות ואנטי ממסדיות לצד מפלגות פוליטיות. הקולקטיבים מהווים דוגמה לפעילות הברית האדומה-ירוקה שמשמעותה שותפות עמוקה בין ארגוני השמאל העמוק לבין ארגונים פלסטיניים, כולל גופים המזוהים עם חמאס. ארגונים ופעילים שנוטלים חלק במחאה הביעו תמיכה במתקפת ה-7 באוקטובר ובהמשך הפעילות הפלסטינית החמושה לצד האשמת ישראל בביצוע רצח עם ברצועת עזה.

ב-12 באוקטובר 2023, הודיע משרד הפנים הצרפתי על איסור מוחלט לקיום הפגנות פרו פלסטיניות ברחבי המדינה בשל עלייה חדה בתקריות האנטישמיות בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר. מספר ימים לאחר מכן, לאחר שהמשטרה פיזרה הפגנות בלתי חוקיות ועצרה משתתפים, ביטל בית הדין המנהלי הגבוה של צרפת את ההנחיה וקבע שלא ניתן להטיל איסור גורף על קיום ההפגנות אלא לבחון כל מקרה לגופו.

צרפת, כמדינה חברה באיחוד האירופי, מגדירה את תנועת חמאס בכללותה (הזרוע הצבאית והזרוע המדינית), כארגון טרור ומיישמת את הסנקציות שנקבעו על ידי מוסדות האיחוד האירופי נגד תנועת חמאס, נגד אישים שהוכנסו לרשימת הטרור ונגד אישים וישויות שמעניקים סיוע פיננסי לחמאס.

יצוין שממשלת צרפת הכניסה לרשימת הסנקציות שלה בכירים בחמאס עוד לפני ההחלטה הכללית של האיחוד האירופי ביניהם מפקדי הזרוע הצבאית, עז אלדין אלקסאם כמו מחמד צ’יף ומרואן עיסא, ב-13 בנובמבר 2023 (הוכנסו לרשימת האיחוד ב-8 בדצמבר), וראש הלכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, יחיא אלסינואר ב-5 בדצמבר (הוכנס לרשימת האיחוד ב-16 בינואר).

ארגון הגג המוביל את ההפגנות הפרו פלסטיניות בצרפת הוא הקולקטיב הלאומי לשלום צודק ובר קיימא בין פלסטינים וישראלים. הקולקטיב, שהוקם בשנת 2000, כולל יותר מחמישים ארגונים המהווים שילוב של תנועות פלסטיניות מובהקות, דוגמת האיגוד הכללי של סטודנטים פלסטינים והתאחדות הסולידריות צרפת-פלסטין. תנועות מוסלמיות, כמו קולקטיב המוסלמים של צרפת. תנועות אנטי מלחמתיות, אקלימיות וחברתיות, ובהן תנועת השלום האגודה למיסוי עסקאות כספיות ולפעולת אזרח. איגודי פועלים כדוגמת קונפדרציית העבודה הצרפתית שהיא איגוד העובדים הגדול במדינה, ומפלגות מהשמאל העמוק, ובהן מפלגת השמאל ומפלגת הפועלים הקומוניסטית.

חברי הקולקטיב מאוחדים סביב אמנה הקוראת לנסיגת כוחות צה"ל מהשטחים. שליחת כוח בינלאומי להגנה על הפלסטינים; השעיית הסכם ההתאגדות (האסוציאציה) בין האיחוד האירופי לבין ישראל; שמירה על זכויות הפלסטינים ויישום החלטות האו"ם. שלום צודק ובר קיימא בין מדינת ישראל לבין מדינה פלסטינית. התנגדות לאלימות גזעית כלשהי בצרפת, במיוחד נגד יהודים או ערבים.

פעילות הקולקטיב מתמקדת בקמפיינים של תנועת החרם נגד ישראל ובמאמצים לקדם הכרה צרפתית במדינה פלסטינית.

ב-19 באוקטובר 2023, פרסם הקולקטיב הודעה רשמית שגינתה את פשעי המלחמה של "לוחמי קומנדו של חמאס" נגד ישראל וציינה כי "לעם הפלסטיני יש זכות להתנגד, אבל שום דבר לא מצדיק מעשים כאלה", תוך קריאה לשחרור "כל האזרחים שנחטפו". במקביל, האשימה ההודעה גם את ישראל בביצוע פשעי מלחמה ובהטלת "מצור בלתי הומאני" על רצועת עזה וקראה לנשיא צרפת, עמנואל מקרון, להפסיק את "התמיכה ללא תנאים במדיניות הישראלית".

ב-10 בינואר 2024, פורסמה הודעה לציון שלושה חודשים למלחמה שהאשימה את ישראל בביצוע פשעי מלחמה ורצח עם ברצועת עזה, אך גם קראה "לשחרור של כל האסירים הפוליטיים הפלסטינים וכל האזרחים הישראלים החטופים". הקולקטיב דרש הפסקת אש כללית וקבועה, הגנה על הפלסטינים, הפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני של צרפת ושל האיחוד האירופי עם ישראל והצטרפות של צרפת לתביעה נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

במקביל להודעות המשותפות, חלק מהגופים החברים בקולקטיב פרסמו גם הודעות משלהם שהביעו תמיכה בחמאס ובמעשי הטבח נגד ישראל. להלן מספר דוגמאות, כך דיווח מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

התאחדות הסולידריות צרפת-פלסטין (AFPS), שהוקמה בשנת 2001 כאיחוד בין ההתאחדות הרפואית הצרפתית-פלסטינית והתאחדות צרפת-פלסטין ומפעילה עשרות סניפים ברחבי צרפת, פועלת לסיום הכיבוש הישראלי והקמת מדינה פלסטינית לצד זכות השיבה והגנה בינלאומית לפלסטינים ומשתתפת בקמפיינים של תנועת החרם נגד ישראל.

ההתאחדות היהודית הצרפתית למען השלום (UJFP) היא תנועה יהודית חילונית-פרוגרסיבית אנטי ציונית שהוקמה בשנת 1994 שיש לה סניפים ברחבי צרפת. התנועה מצהירה על עצמה כי היא פועלת נגד גזענות, צדק ושוויון ובמקביל פעילה במסגרת תנועת החרם נגד ישראל וקוראת לסנקציות בינלאומיות על ישראל בטיעון של פשעי מלחמה.

חבר התנועה, פייר סטמבול פרסם מאמר שבו האשים כי “קולוניאליזם, אפרטהייד ועליונות” הובילו לטבח ה-7 באוקטובר וטען כי כל תושבי רצועת עזה תמכו במתקפה כי “היה להם הרושם שהם כבר לא רק קורבנות של תוקפנות מתמשכת ושל הרס החברה שלהם”. סטמבול גם התמרד נגד הגדרת חמאס כארגון טרור וכתב כי הוא “נראה (באופן נכון) כאחד המרכיבים של ההתנגדות הפלסטינית” והוסיף כי “המלחמה שמתנהלת כעת אינה מלחמה נגד חמאס, היא מלחמה להרס החברה הפלסטינית”.

תנועת צדק שהוקמה ביוני 2023, מגדירה עצמה “קולקטיב של יהודים דה-קולוניאליים שנלחמים נגד גזענות ממלכתית בצרפת ועבור סיום האפרטהייד והכיבוש בישראל-פלסטין”. התנועה מצהירה כי היא אנטי ציונית ומאשימה כי “מדינת ישראל היא יישום של קולוניאליזם אירופי וחייבת את קיומה לנישול הפלסטינים ומניעת זכויותיהם”, והתנועה קוראת “לחלופה דמוקרטית אמיתית, שתעניק זכויות שוות לכל תושבי האזור, מים התיכון עד ירדן”.

בהודעת צדק! לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר נכתב כי "האירועים האלה מתרחשים בהקשר של התגברות המדיניות הקולוניאלית והאלימות שהיא עוררה" והציבה מירכאות בהתייחסות ל"טרור" ול"אלימות חסרת אבחנה" מצד המחבלים, אותם כינתה "אנשי מיליציה פלסטינים". ההודעה הוסיפה כי “ההתקפה הפלסטינית אינה הבזק בשמיים כחולים” וכי “חומות התיל של הכלא נפרצו” ואף ציינה בתמימות כי זה לא תפקידם לשפוט את האסטרטגיה של “ההתנגדות” הפלסטינית.

גוף נוסף שמארגן הפגנות בפריס ובערים נוספות בצרפת הוא קולקטיב החירום של פלסטין, שהוקם אחרי ה-7 באוקטובר ואשר “מביא יחד אזרחים, התאחדויות, איגודי עובדים וארגונים ותנועות פוליטיים למען הגשמה עצמית של העם הפלסטיני”. הקולקטיב מקדם חרם נגד ישראל לצד תמיכה "בהתנגדות העם הפלסטיני" וקורא לממשלת צרפת "להפסיק את המעורבות עם ממשלת ישראל ואת הדיכוי של הסולידריות עם המאבק של העם הפלסטיני".

הודעות הקולקטיב הביעו תמיכה בחמאס ובהתנגדות חמושה נגד ישראל, תוך התעלמות ממעשי הטבח ב-7 באוקטובר ומהחטופים. בהודעה מ-18 בנובמבר נכתב: “לתאר את חמאס כארגון טרור זו הטיה פוליטית שאינה מתחשבת במצב שהתפתח בפלסטין: זו מלחמת שחרור נגד מדינה קולוניאלית וכיבוש שמהווה תוקפנות בפני עצמו”.

קולקטיב פלסטין תנצח, שהוקם בטולוז בשנת 2019, מביע תמיכה "במאבק של העם הפלסטיני נגד ציונות, אימפריאליזם והמשטרים הריאקציונריים הערביים למען שחרור כל פלסטין, מהים התיכון ועד נהר הירדן". התנועה גם מצהירה כי היא “תומכת בהתנגדות הפלסטינית, שהיא הדרך היחידה שבה העם הפלסטיני ישיג מחדש את הזכויות ההיסטוריות והלגיטימיות”, וכי הם תומכים “בכל הצורות של התנגדות, כולל מאבק חמוש”.

שר הפנים הצרפתי, ז’רלד דרמנין, הורה על סגירת הקולקטיב במרץ 2022 בשל "אפליה ושנאה כלפי ישראל וישראלים באמצעות קריאות לחרם", אולם מועצת המדינה – שמייעצת לממשלה ומשמשת בית משפט עליון לענייני משפט מנהלי – קבעה באפריל 2022 כי אין בסיס לצו מאחר שקריאות לחרם הן במסגרת חופש הביטוי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!