באונר"א הגיבו להאשמות הקשות: "לא ידענו מה נמצא מתחת למפקדה בעזה"
פיליפ לזריני, הנציב הכללי של אונר"א, אמר כי "לא ניתן לעקוב אחר הדעה הפוליטית העובדים" | בצה"ל מצאו תחמושת בתוך המשרדים וטוענים כי המנהרה קרובה מספיק כדי שעובדי אונר"א היו יכולים לשמוע את בנייתה: "כדי לחפור מנהרות כמו שנמצאו מתחת המבנה לוקח שנים ארוכות"
- יענקי פרבר
- ב' אדר א' התשפ"ד
בחודש שעבר האשימה ישראל 12 אנשי צוות של אונר"א בהשתתפות בתקיפה של חמאס על ישראל בתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר. בנוסף, תחקיר העלה כי אחד מכל 10 עובדי אונר"א בעזה חבר בארגון חמאס.
שתי הטענות הללו - שבגינן סיפקה ישראל ראיות לארצות הברית, אם כי לא בפומבי, הובילו לפחות 19 מממנות זרות להשעות תרומות עבור הסוכנות. אובדן המימון מסכן את קיומה של אונר"א כאשר רוב העזתים תלויים בארגון לצורך מזון ומקלט.
בכירים באונר"א אומרים כי הסוכנות שואפת להבטיח ש-13,000 עובדיה בעזה יהיו נייטרלים, אבל הם מוסיפים כי לא ייתכן שאונר"א - כמו כל ארגון גדול שלוקח את הצוות שלו מתוך חברה אזרחית - יכול לעקוב אחר הדעה הפוליטית הפרטית של כל עובד.
"מה שאנחנו רוצים לוודא הוא שלצוות שלנו אין תפקיד פוליטי ציבורי, כי זה יהיה לגמרי לא תואם את תפקידו של עובד מדינה", אמר פיליפ לזריני, הנציב הכללי של אונר"א, בראיון ל"ניו יורק טיימס".
בישראל חשפו את המנהרה של חמאס מתחת למטה אונר"א והשימוש שעשו בחמאס במטה אונר"א במיוחד במערכת החשמל של הארגון שאמור להיות נייטרלי.
כדי לחזק את הטיעון הזה, הצבא הוביל בסוף השבוע קבוצת עיתונאים מכלי תקשורת בינלאומיים, לאחת מהמנהרות הרבות שחפר חמאס מתחת לעזה כדי לשכן את התשתית הצבאית שלו.
המנהרה עברה בכיוון דרום מזרח מתחת לבית ספר המנוהל על ידי אונר"א. לאחר שעברה מתחת לכביש ראשי, המנהרה הובילה בסופו של דבר למוקד תקשורת תת קרקעי, מלא בשרתים וחומרי מחשב, ששכן ישירות מתחת למפקדה רחבת הידיים של אונר"א בשטח.
בחשבון ה-X של מתאם פעולות הממשלה בשטחים תקפו את מנכ"ל אונר"א: "איך לא ידעת? חפירת מנהרה אורכת יותר מ-4 חודשים. הזמנו פקידים בכירים מהאו"ם לראות. בפגישות קודמות איתך ועם אחרים באו"ם הצהרנו על השימוש שעושה חמאס במטה אונר"א בעזה. בחרת להתעלם כדי שתוכל מאוחר יותר לנסות ולהכחישן".
עוד כתב לזריני כי "צוות אונר"א עזב את המפקדה שלה בעיר עזה ב-12 באוקטובר בעקבות פקודות הפינוי הישראליות וככל שההפצצות באזור התגברו. לא השתמשנו במתחם הזה מאז שעזבנו אותו וגם לא ידוע לנו על פעילות כלשהי שאולי התרחשה בו, אונר"א הוא ארגון הומניטארי אנושי שאין לו את המומחיות הצבאית והביטחונית וגם לא את היכולת לבצע בדיקות צבאיות של מה שנמצא או עשוי להיות תחת מבניה".
שר החוץ ישראל כ"ץ הגיב על כך: "נוכח מה שנחשף כעת על המעורבות העמוקה של מטה אונר"א בעזה בפעילות הטרור של החמאס, ושימוש המטה לצורכי טרור ושער כניסה למנהרות טרור - פיליפ לזריני חייב להתפטר מיד. תגובתו שלא ידע היא נלעגת ועלבון לאינטיליגנציה".
בצה"ל אמרו כי המנהרה קרובה מספיק כדי שעובדי אונר"א היו יכולים לשמוע את בנייתה. הם גם הצביעו על חוטים שהובילו לתוך הקרקע מחדר בתוך מתחם אונר"א, שלדבריהם הובילו ישירות למוקד התקשורת התת-קרקעי של חמאס.
"צריך להיות מאוד נאיבי לחשוב שאנשי אונר"א לא ידעו מה קורה מתחת לרגליהם, בניית המנהרה ותחזוקה הצריכו סיוע מעל פני הקרקע", אמר נציג צה"ל שליווה את העיתונאים הזרים.
בעקבות ממצאים אלו ועל בסיס מודיעין מקדים של שב״כ, פשטו הלוחמים על המטה המרכזי של ארגון אונר"א, המכיל את משרדיהם של מספר ארגונים הומניטריים ובין לאומיים. בתוך משרדי המבנה אותרו אמצעי לחימה רבים, וביניהם רובים, תחמושת, רימונים ומטענים. במשרדים של פקידי אונר"א נמצאו אמצעי מודיעין ומסמכים שהעידו כי אותם המשרדים שימשו גם את מחבלי ארגון הטרור חמאס.
לצריני שיקר כי ישראל לא הביאה את הטענות לגבי המנהרות לידיעת אונר"א. ישראל התריעה פעם אחר פעם לאונר"א על כך שחמאס משתמש במתקנים של אונר"א. הוא שאל כיצד ניתן היה לצפות מהסוכנות לדעת מה קורה כל כך עמוק מתחת לאדמה, וציין שרשת המנהרות באורך של מאות קילומטרים השתרעה הרבה מעבר לשטח שמתחת למתחם אונר"א. "אין לי את היכולת, המומחיות הצבאית או הטכנולוגיה - או אפילו המנדט - לפקח על מה שנמצא מתחת לעיר", אמר לזריני.
שגריר ישראל לאו"ם גלעד ארדן כתב בתגובה לפיליפ לזריני מנכ"ל אונר"א, שלדבריו לא ידע על מנהרת הטרור של חמאס מתחת למטה אונר"א בעזה: "לזריני, זה לא שלא ידעת. לא רצית לדעת! חשפנו מנהרות טרור מתחת לבתי ספר של אונר״א וסיפקנו לכך ראיות שחמאס מנצל לרעה את מתקני אונר"א. הפצרנו בכם לבצע חקירה ובדיקה מקיפה של כל מתקני אונר"א בעזה. אך לא רק שסירבתם, אתה בחרת לטמון את ראשך באדמה ולא לראות. קח אחריות ותתפטר היום. אי אפשר להאמין לדבר שהאו״ם אומר ביחס לעזה".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות