מפקד עוצבת הגליל לשעבר: צה"ל לא בנוי לשתי חזיתות

זה כבר ארבעה חודשים שבהם יש חילופי אש והסלמה גוברת בגבול הצפוני מול חיזבאללה. האם פנינו למערכה גם בחזית הצפונית? אריה אלדד ורון קופמן דנו בכך ב־103fm עם תא"ל (מיל') אפי איתם, לשעבר מפקד עוצבת הגליל ושר בממשלות ישראל, אשר התייחס למתיחות.

"יש סיבה לא לצאת למלחמה בלבנון עכשיו במקביל למלחמה בעזה", הכריז איתם. "צה"ל שנבנה בשנים האחרונות לא נבנה ליכולת להילחם בשתי חזיתות באופן כל כך אינטנסיבי. הנושא הזה יתוקן מייד אחרי המלחמה, אבל כמו שהוא נבנה כרגע הוא צריך לסיים את הלחימה בעזה. זאת לחימה שחייבת להיות בסוף לחימה קרקעית. מעולם, החל ממלחמת העולם השנייה, בסוף השילוב של התנועה, האש, השמדת האויב וכיבוש הקרקע - עושה הכרעה. צה"ל נבנה במידה רבה כחלק מהקונספציה הזו. מלחמות מצור בעת המודרנית היו מעטות מאוד וארוכות שנים. אין מלחמה מודרנית כזו, אין מצור טוטאלי כזה".

איתם המשיך והדגיש כי "יש לנו אזור ביטחון של חיזבאללה עמוק בתוך שטח ישראל, כמעט 100 אלף אזרחים לא בבתיהם - זה מחיר הכניעה ללחצים פנימיים בתוך חברה שהיא חברה דמוקרטית, אבל שבהיותה כזו היא נוטה לפעמים לקבל החלטות כל כך טיפשיות, כל כך פזיזות, שאחר כך היא משלמת כמו עכשיו ריבית דריבית כדי לחזור למצב הפתיחה שהיה מונע. הטעויות לא מתחילות לפני ארבעה חודשים".

"לגבי הפינוי מהצפון אני מזכיר שההחלטה הייתה תחת ההנחה שכוחות רדואן עומדים מייד להצטרף למתקפה של שבעה באוקטובר בדרום", אמר. "נפלה ההחלטה, וקשה לי מאוד היום עדיין לשפוט את זה, מה שברור לי שצריך לחזור להבנה שהתיישבות היא לא נטל שצריך להיפטר ממנו כשמתחילה לחימה. אנחנו צריכים לחזור להתיישבות שאינה זזה. את חרפתנו אני מזכיר היום, מי לא זז מהבית? הכפרים הדרוזים".

"ההומניטרי נעשה בצורה רשלנית וטיפשית"
נוסף על כך התייחס איתם לסיוע ההומניטרי שמעבירה ישראל לרצועת עזה בעקבות לחצים אמריקניים. "ראש הממשלה אמר את הדברים באופן הבא, על מנת שנרוויח את הזמן הנדרש לקיים את המערכה הארוכה אנחנו צריכים להיענות לדרישות האמריקניות בתחום ההומניטרי, ואני מסכים לזה. אני רק חושב שההומניטרי הזה נעשה בצורה רשלנית וטיפשית - היה ברור שהיד שצריכה להאכיל, לתדלק, להעביר מים, תרופות, צריכה להיות יד ישראלית ליד של פליט אזרחי מתחנן ותלוי ביד הנותנת. כרגיל אצלנו ערבבו את הכול, ואין מי שהיה אמור מייד לספק צורה של ממשל צבאי בשטח הכבוש, כמו שעשינו אחרי מלחמת ששת הימים".

"היה צריך להיערך מייד כחלק מהמאמץ המלחמתי לממשל צבאי שינהל את השטח הכבוש. הפחד התודעתי מזה שהצבא יהיה מעורב בניהול שטח כבוש, מה שהיה בכל ההיסטוריה, בכל העולם, דפק את העסק במובן הזה שאף אחד לא התכונן, הצבא לא רצה להתעסק עם זה, הדרג האזרחי התנהל במעין תמימות/אטימות. זו לא מלחמת מצור, אבל זו מלחמה שבה אנחנו מנהלים את הצד האזרחי כחלק ממאמץ המלחמה, שחלקו הוא לא לתת לאויב ליהנות מהצד ההומניטרי. זה לא מצור, אצלנו זו פשוט טיפשות", סיכם.

עריכה: שני רומנו

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!