רבבות בעצרת התמיכה בחטופים ובני משפחותיהם

משפחות החטופים קיימו הערב את העצרת ההמונית בכיכר החטופים בסימן "החטופים בסכנת מוות" בנוכחות עשרות אלפי ישראלים שהגיעו לתמוך ולזעוק יחד איתם בקול ברור: החזירו אותם עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידי.

לישי מירן - לביא, אשתו של עמרי מירן אשר נחטף מביתו שבקיבוץ נחל עוז: "עלמא כבר בת 10 חודשים - יותר משליש מחייה בלעדיך. רוני שואלת ומבקשת אותך כל יום ובודקת שאתה עדיין אבא שלה. 'אבא עמרי זה אבא שלי נכון?' ממשלת ישראל הנכבדה, יותר מ-20 שנה הפקרתם אותנו תושבי העוטף. ועכשיו 120 ימים אחרי ההפקרה של ה-7.10 וההפקרה ממשיכה. 136 גברים, נשים, ילד ותינוק עדיין שם, בעזה, קרוב אבל כל כך רחוק ואתם מדברים על תקומה, על חזרה לשגרה, אתם השתגעתם?! עד שעמרי לא חוזר, עד שאחרון החטופים לא חוזר, אין תקומה, אין חזרה, אין שיקום! זאת האחריות שלך ראש הממשלה ושלכם קבינט המלחמה לא לפספס אף הזדמנות להחזיר את כולם".

ברית ישראלי, בת דודתו של איתי חן שציין אתמול יום הולדת 20 בשבי חמאס: "אתמול ציינו את יום ההולדת של איתי. לא שמחנו, לא חגגנו, בעיקר היינו מלאים בעצב גדול ודאגה אינסופית. אני בת 15 ואני מודה שאני חוששת לעתיד שלי במדינת ישראל, לעתיד של הדור שלי ובכלל לעתיד של כולנו פה במדינת ישראל".

כרמית פלטי קציר, אחותו של אלעד קציר אשר נחטף מביתו שבקיבוץ ניר עוז: "איבדתי את אבא שלי, הוא נרצח בממ"ד, והשבעה שלי עדיין נמשכת. אבל בשבעה שלי כמעט אין מקום להתאבל ולכאוב, למרות שכל הזמן כואב לי. בשבעה שלי אני צריכה להילחם. להילחם על החיים של אמא שלי, שחזרה מהשבי במצב רפואי קשה. להילחם על החיים של אחי אלעד שעדיין בשבי. הייתי מאוד רוצה לחשוב שהרע מכל כבר קרה לנו, אבל ההיסטוריה והעם בישראל ישפטו האם בימים אלו קורה הגרוע מכל: האם ישראל, הפכה להיות מדינה שמקריבה את אזרחיה כבשר תותחים? האם הפכנו לחברה שמפקירה את אנשיה הטובים למות בשבי חמאס?, לקשישים למות בעינויים, לכולם למות בשבי? כי זהו המחיר. אל תתנו לזה לקרות - לא ניתן לזה לקרות".

הדסה לזר, אחותו של שלמה מנצור בן ה-86, אשר נחטף מביתו שבקיבוץ כיסופים: "אחי שלמה נולד בעיראק וכבר בילדותו חווה את שואת הפרהוד. המראות הקשים ליווי את אחי כל החיים. ואם חשבנו אז, אחרי השואה ההיא שלעולם לא עוד, בטח כשזכינו להקים מדינה משלנו, הגיעה השבת הארורה. שלמה שלנו נחטף מביתו ע"י מחבלי חמאס שפרצו אליהם ביריות, אזקו את ידיו, סטרו לו, עשו פוגרום בבית וחטפו אותו במכוניתו לעזה, כשהוא לבוש עדיין בפיג'מה. אחי נחטף במשקל של 57 ק"ג ואנו דואגים שמא הוא בתת רעב. אני מתחננת לעולם ולמקבלי ההחלטות שלנו לפעול ביחד להחזרתו של שלמה שלנו ושל כל החטופים והחטופות מן התופת".

שרון שרעבי, אחיהם של יוסי שרעבי הי"ד שנרצח בשבי חמאס וגופתו עדיין מוחזקת שם ושל אלי שרעבי שנחטף ועדיין מוחזק בשבי: "הגעתי היום כדי לספר לכם סיפור קצר על הורים ו-2 ילדיהם שגרים בישראל ושהלכו לישון בליל שישי ה-6.10.23. עם שחר ה-7.10.23 שבת שמחת תורה, התעוררה המשפחה לאזעקות של מתקפת טילים על היישוב שבו הם גרו ונכנסו לממ"ד. במסגרת המתקפה חדרו גם מחבלים טרוריסטים לביתם ורצחו את האם ו-2 בנותיה, ואת האב חטפו ולקחו לשבי לזמן לא ידוע. זה הסיפור של אלי שרעבי שעדיין שבוי בשבי החמאס בעזה. בשבוע הבא נציין את יום המשפחה, אלי שרעבי כשישוב בע"ה מהשבי, לעולם לא יוכל לחגוג את היום הזה, כי כבר אין לו משפחה. יוסי שרעבי שנרצח בשבי החמאס לאחר כ-100 ימים, לעולם לא ישוב לאשתו נירה ול-3 בנותיו, וגם הן לא יוכלו לחגוג את יום המשפחה. בנוסף אליהם נרצחו עד כה כ-1,600 אזרחים וחיילים שמשפחותיהם לא יזכו לחגוג את היום הזה. אני רוצה לסיים ולומר לכם שוב, שהאחדות בינינו היא שתנצח את אויבינו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!