אלמנת הגיבור שנפל: "עוד מחכה שהוא ייכנס בדלת"

רס"ם במיל' אלירן יגר, בן 36 מתל אביב, לוחם בגדוד ההנדסה 8170 בחטיבת גבעתי, גויס ללחימה כבר בשבעה באוקטובר ונלחם עם חבריו לצוות עד שנפל בסוף השבוע שעבר. אלמנתו, רעיה עדני, סיפרה עליו הבוקר בריאיון לקלמן ליבסקינד ואסף ליברמן בכאן רשת ב: "לא חשבתי שהוא ימות. לא דיברנו על זה המון כי גם הוא לא חשב שהוא ימות, אני עוד מחכה שהוא ייכנס בדלת".

עדני סיפרה על אובדנו: "אני לא יכולה לתאר במילים את העומק של הצער, אבל אני יודעת שאקום בסוף כי הוא השאיר לי שני ילדים הכי טובים שאפשר. אני צריכה להגשים להם הרבה חלומות שרצינו להגשים להם ביחד". היא נזכרה: "פתחתי את הארון והיה שם את הסווטשירט שלו - כל דבר קטן עושה 'בום' בפרצוף".

"בחודש האחרון אמרתי לו שהקושי המרכזי הוא הבדידות, שאין עם מי לחלוק את היום יום - אני לא מאמינה שזו בדידות שתלווה אותי עכשיו כל החיים, בתפעול הבית אני אסתדר, במובן מסוים אני מרגישה שבארבעת החודשים בהם היה במילואים הוא הכין אותי ללהיות לבד. אלירן היה המרכז של הבית, ההורה הדומיננטי - הוא לקח את הילדים לגן, עשה כביסות, שטף כלים".

היא סיפרה על הקשר המיוחד בין אלירן לחבריו לצוות: "הוא היה מאוד מסור ללוחמים שאיתו ואמר שהם חברים לחיים. חשבו לשחרר את ההורים מוקדם אבל הוא לא הסכים ואמר שיצא מעזה כשכולם יוצאים, כי זה קשה לכולם. כל הזמן אמרתי לו לא להיות גיבור והוא אמר לי 'אל תדאגי אני שומר על עצמי', אבל הוא גם רצה שאדע שזה לא תלוי רק בו".

את יום הולדתו ציין אלירן יגר ארבעה ימים לאחר פרוץ המלחמה. עדני נזכרה: "נסעתי אליו לש"ג ולבן שלנו, איתן, לא הרשיתי להגיע כי עוד היה מפחיד להסתובב בכבישי הדרום. הוא שלח אותי עם ציורים ועם הבובה שבתמונה ואמר - 'זה הקמע של אבא'. אלירן לא היה הולך לשום מקום בלי זה ולא נלחם בלי זה. עכשיו זה יהפוך לזיכרון בשביל איתן. הקמע לא הצליח לשמור עליו, אבל הוא היה איתו שם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!