בארה"ב קהילות פתחו את שעריהן בפני משפחות ישראליות

השפעת ההשתוללות של המחבלים הפלסטינים בדרום חרגה אף מעבר לרציחות ולחטיפות. למי שהיה בר מזל מספיק לשרוד, נותר חסרי בית - כשהישובים והקיבוצים כיום אזור צבאי.

כשהם נושאים את הצלקות של אותו יום חשוך, השורדים  עם משפחה וחברים שהם לעולם לא יראו שוב, חיפשו מקומות מפלט כדי להרגיש בטוחים, להתארגן מחדש ולנסות להתחיל בתהליך של ריפוי והחלמה. כפי שקרה כל כך הרבה פעמים במהלך ההיסטוריה, עזרה הגיעה מאחיהם באמריקה.

"הקהילה שלנו החליטה במהירות לרכז את המאמצים לעזור לכמה שיותר משפחות שנוכל לחזור לחיים קצת נורמליים", הסביר הרב מנחם גורארי, מנהל בית חב"ד הישראלי באטלנטה. "המטרה שלנו הייתה להרגיע את נשמתם ולעזור להם לבנות מחדש באופן אישי".

מתוך כוונה להקל ככל האפשר על המבקשים סיוע, זמן קצר לאחר ה-7 באוקטובר, בית של חב"ד באטלנטה החל לפרסם מודעות בעיתונים, בקבוצות פייסבוק ובערוצי תקשורת ישראלים אחרים לגבי דיור וסיוע למשפחות שנפגעו מהמלחמה.

מאז אוקטובר, הקהילה קיבלה את פניהן של עשרות משפחות ישראליות באטלנטה, לשם הן הגיעו כדי להחלים.

כמו באטלנטה, הקהילה היהודית בדנבר פתחה את שעריה. כשהבית שלהם בקיבוץ בארי נהרס, אושרי ודקל שלו ושלושת ילדיהם הקטנים מצאו את עצמם מתקבלים בברכה על ידי חב"ד בדנבר. בארוחת קבלת הפנים שנערכה למשפחה עם הגעתם, השתתפו יותר מ-150 איש, כך דיווח אתר Chabad.org.

"הקהילה אימצה עזרה להם כשהם התאקלמו בדנבר", אמר הרב אברהם מינץ, מנהל בת חב"ד בדרום מטרו דנבר. "אנשים עבדו ללא לאות למצוא להם דירה, לרשום את הילדים לבית הספר היהודי המקומי ולספק להם משאבים כספיים כדי שיוכלו לחיות בביתם החדש הזמני".

כך גם בקווינס, ניו יורק, שם הרב יוסי בלסופסקי, המנהל את בית חב"ד בצפון מזרח קווינס, היה מעורב גם בסיוע למשפחות שנפגעו במלחמה במגורים לתקופה קצרה בקהילתו.

עבור הרב בלסופסקי, מצוקתן של המשפחות הנפגעות היא אישית. למורה בבית הספר של חב"ד שמנהלת אשתו יש בת שנרצחה בטבח בנובה. 

הורים של ילדים שהגיעו מישראל הסבירו כי רצו לתת לילדים הזדמנות קצת לברוח מהמצב בארץ", אמר הרב בלסופסקי על טיסת המשפחה לארה"ב. "הם הפכו לחלק מבית הספר והקהילה שלנו במהלך שהותם כאן, ובתקווה שהצלחנו להכניס קצת שמחה ונורמליות לחייהם".

באטלנטה התארגנו רופאים ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש כדי לסייע בטראומה הבלתי ניתנת לתיאור עמה מתמודדות המשפחות. עבור הילדים, במיוחד, מחיר המלחמה היה נורא, המארחים השקיעו בשיטות יצירתיות כמו טיפול בעזרת בעלי חיים לתהליך הריפוי.

ילד אחד לא רצה חגיגת בר מצווה כי הוא היה באבל על המשפחה והחברים הקרובים שאיבד בפיגועים. כמה ממוריו עדיין מוחזקים בשבי חמאס בעזה. בסופו של דבר, הוא התרצה, והקהילה הגיבה מיד. למעלה מ-100 איש הגיעו לחגוג את היום המיוחד של הילד, תקליטן, מצלמות וקייטרינג השלימו את האווירה החגיגית.