רשם הוצאה לפועל הפחית לבני הזוג מהדרום ריביות למעלה מחצי מיליון ש"ח

רשם ההוצאה לפועל מלשכת ראשון לציון, יחיאל נויזץ, הורה על איחוד הדיון בתיקי איחוד של בני זוג, תושבי הדרום, שכללו סך הכל 28 תיקים והפחית ריביות בסך למעלה מ – 500 אלף שקל חדש. 

לחייבת בתיק איחוד 19 תיקי הוצאה לפועל, ולחייב בתיק איחוד 9 תיקי הוצאה לפועל. שלושה מתיקיהם של החייבים חופפים, כלומר שני בני הזוג חייבים בהם. גובה החוב של החייבת בתיק האיחוד עומד על סך 423,464 שקל חדש, וגובה החוב של החייב בתיק איחוד עומד על סך 145,882 שקל חדש.

כבוד הרשם ציין בראשית החלטתו, כי לאחר שעיין בנתוני התיק החייבת ובן זוגה החייב בתיק איחוד, מצא לנכון לדון בשני תיקי האיחוד של בני הזוג - התא המשפחתי, בדיון מאוחד וכמקשה אחת, לבחינת הסדרי תשלום על מנת לאפשר לחייבת ולבעלה לפרוע חובותיהם בכבוד, זאת לאחר שהביא בחשבון את הבאים: מצבו הרפואי של בן זוגה, תא משפחתי המנהל משק בית משותף. החייבת קיבלה אפוטרופסות לעניין קצבתו של הבעל, היינו כספיו מועברים לניהולה השוטף, תלות החייב החולני בתיק האיחוד באשתו, החייבת בתיק זה.

הרשם נויזץ ציין בהחלטתו, כי לאחר שעיין בנתוני התיק, נסיבות התיקים, נסיבותיהם של החייבת ושל החייב, וכן לאור השינוי בחוק ובפסיקה בסוגיית ריבית הפיגורים בכלל והריביות הנצברות בתיק בפרט, תוך הרחבת מארג הטעמים המיוחדים, הוא סבור, כי הטעמים השונים בתיק זה מצטברים לכדי טעמים מיוחדים בגינם יש להפחית את הריביות הנצברות בתיקים הבאים, בהתאם להוראות החוק. בין הטעמים המיוחדים, מועדי פתיחת התיקים. המדובר בחובות ישנים, בתיקים שנפתחו בשנים, 1999, 2001 ו- 2003. טעם נוסף, הוא חוסר המעש בחלק מן התיקים. 

גם נסיבותיהם האישיות של החייבים חייב חולני הן בגופו והן בנפשו, ילדה בעלת מחלה ונכות קבועה, חייבת אשר מטפלת בכלל בני הבית ונלחמת על פת לחמם, תוך שהיא סועדת את בעלה וביתם הנכה היוו טעם מיוחד . החייבת מטפלת בבעלה החולני, ובילדיהם. לחייבת ילדה אוטיסטית, אשר אובחנה מגיל שנתיים ובאפריל 2023 קיבלה הכרה כנכה לצמיתות 100%. עם השנים, ועקב מצבם הבריאותי הקשה של בני משפחתה, נאלצה החייבת להיעדר ממושכות מהעבודה, ואף תקופות בהן לא הצליחה לעבוד כלל, ולטפל בבעלה ובביתם המשותפת. משכך, נוצרו חובות אותם לא יכלה לשלם בזמן. כמו כן, מחקירת החייבת לעניין מצבו של בעלה, החייב, נלמד כי החייב בן 46, בעל נטיות אובדניות. לפני כעשר שנים חלה הידרדרות קשה במצבו הרפואי. נוכח מצבו של החייב הוא אינו מסוגל לעבוד. בימים בהם הכאבים פחותים, הוא הולך לתעסוקה במפעל שיקומי לשם היציאה מהבית. החייבת פירטה ניסיונות אובדניים של בעלה, ואת המעקב הרפואי תחתיו החייב מצוי.

טעמים נוספים, שתמכו בהחלטת הרשם להפחתת ריביות כמפורט בהחלטה הם אחוזי הגבייה בתיקים ביחס לקרן החוב, בקשת החייבת במהלך הדיון להגיע להסדר אשר יאפשר לה לעמוד בחובותיה, כאשר היא מלינה על כך שסכומים גבוהים ביותר אשר שולמו לתיקים במהלך השנים, לא הביאו לכל הפחתה של החובות, וכן תקופות בהן החייבת עמדה בצווי תשלומים, ותקופות בהן החייבת שהתה בהליך חדלות פירעון, בעוד התיקים הפרטניים המשיכו לצבור ריביות פיגורים באופן אקספוננציאלי, דבר המונע מהחייב לראות "אור בקצה המנהרה" לסיום חובותיו בעוד ריבית הפיגורים ממשיכה להיצבר. הדבר אינו עולה בקנה אחד, ואף סותר את השיטה הנהוגה במשפטנו ובפסיקה, לפיו ריבית פיגורים אינה ריבית "עונשית" אלא מטרתה דרבון החייב לשלם חובותיו.

הרשם התייחס בהחלטתו לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה ואמר, כי "תיקון 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, המפורט לעיל, אשר דומה כי "כרסם" במעמדה של ריבית הפיגורים ביחס לטעמים הנדרשים להפחתתה. כך, על פי התיקון, דמי הפיגורים יופחתו אף ללא טעמים מיוחדים, בעוד ריבית הבסיס תופחת אך ורק מטעמים מיוחדים. המחוקק הכיר בכך שתיק בעל "תנועה" חיובית של תשלום החובות, יהא זכאי לאופק לסיום החוב, בלא שריבית הפיגורים תרבוץ עליו כ"עננה" המחשיכה ומערפלת אופק זה. הדבר מהווה נדבך נוסף, בהכרה בכך ששיקום חייבים הינו אינטרס ציבורי עליון, ומרכיבי הריבית בתיק מונעים לעיתים מאינטרס זה להתממש. חייב אשר יכנס למסלול של תשלום חובותיו, יוכל להצטרף למעגל העבודה, להקדיש (לאחר צמצום החובות) תקציב לצרכי משפחתו, לימודי ילדיו, צרכי בריאות וכיו"ב, יצא ממעגל הנתמכים על ידי הקהילה, והציבור כולו יוצא נשכר מכך".

לסיכום, הדגיש הרשם, כי רובם הגדול של הזוכים לא הגישו כל תגובה לתיק, ולא התייצבו לדיון, חרף שניתנה להם ההזדמנות. משכך הבהיר, כי הוא רואה בהם כמי שזנחו התיקים, ולמצער השאירו את ההחלטה לשיקול דעת המותב. 

הרשם הורה לסגור 15 תיקים מתוך 19 שהתנהלו נגד החייבת, ולגבי ארבעת התיקים שנותרו, הורה לחייבת לשלם צו תשלומים מאוחד בסך 600 שקל בחודש, מידי 28 לחודש, במשך 48 חודשים. "צו התשלומים יחל מיום 28.2.24, לאחר 48 תשלומים לפי צו התשלומים שנקבע, ייסגר תיק האיחוד והתיקים הפרטניים". הרשם הפחית מסך החוב למעשה כ-395 אלף שקל חדש ונותר לחייבת לשלם כ- 29 אלף שקל חדש.

אשר לחייב, בן זוגה של החייבת, הורה הרשם, כי החייב ישלם לתיק האיחוד סך של 250 שקל חדש לחודש מדי 28 לחודש ובכל 28 לחודש שלאחריו, במשך 36 חודשים. צו התשלומים יחל מיום 28.2.24. כפי שהוצע בדיון, ובעקבות תלות החייב באשתו, התשלום יכול שיבוצע בפועל על ידי החייבת. לאחר ביצוע 36 תשלומים כאמור לעיל, ייסגר תיק האיחוד של החייב (ותיקיו הפרטניים). הרשם הפחית מסך החוב של החייב כ- 139 אלף שקל חדש ונותר לו לשלם 7,000 שקל חדש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!