2,000 בקשות מאושרות בממוצע בשלושה ימים

הוועדה לביקורת המדינה קיימה דיון בנושא אישור מרחבים מוגנים על ידי פיקוד העורף וההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי אמר כי זהו דיון שלישי של הוועדה בנושא מאז פרוץ המלחמה וציין כי "בצד תחושת אי הוודאות והיעדר הביטחון האישי בגבול, קיימת אי בהירות רבה ובלבול, וזה בלשון המעטה לגבי הפיצוי והמימון של המפונים השוהים בבתי המלון. שבוע שעבר פורסם בתקשורת כי למרות שהממשלה אישרה למינהלת תקומה לשיקום העוטף תקציב של 3 מיליארד שקל ל-2024, בתקציב המתוכנן החדש עדיין חסרים כ-750 מיליון ש"ח. גם אזור גוש דן, מהווה מטרה לירי טילים מאז פרוץ המלחמה ועל פי פיקוד העורף המרחבים המוגנים הם הפתרון הטוב ביותר למיגון האוכלוסייה בעת התרעה על ירי ויש בהם גם להגן גם מפני איומים אחרים כגון רעידות אדמה. הוועדה סבורה שתושבי מדינת ישראל, ובפרט תושבי גוש דן אמורים לדעת מה מצבם מבחינת מיגון ביתם".

ח"כ לשעבר אורנה ברביאי אמרה בדיון: "ריכוז האוכלוסייה בצפיפות הכי גדולה היא באזור גוש דן. משמעות האיומים הוא לפגוע בכמה שיותר ישראלים במכה שתהיה הפתעה. השאלה האם הרשויות והמשרדים עשו את הכל להגן על התושבים מפני האיומים? דוח המבקר התייחס רק לצפון ולדרום. על מי האחריות? חוסן לאומי היא ביכולת תפקודית בעת מלחמה, המלחמה הבאה תתארך עוד יותר. קונספציית שכיפת ברזל תגן עלינו שגויה, היא לא תוכל להגן בתרחיש רב-זירתי. אנו בחוויה של ערים בגוש דן שלא ערוכות לתרחיש מלחמה ותרחיש רעידת אדמה. העורף הישראלי אינו ערוך נוכח היעדר מיגון, לא ברמת הרשות המקומית, לא ברמת פקע"ר כאשר 60% מהבקשות חוזרות ויש אזורים שלא ממוגנים ואין להם מענה גם רחוק מהבית בת"א. אסור שהנושא יירד מסדר-היום".

סא"ל במיל' טריף גסאן, רע"ן הנדסה ומיגון בפקע"ר אמר כי " פיקוד העורף משקיע מאמצים רבים לקידום מוכנות העורף למגוון תרחישי חירום, צמצום פערי המיגון וצמצום לוחות הזמנים לקבלת אישורים לתכניות מיגון. אושרו תוך 3 ימים בממוצע כ- 2,000 בקשות לבנית ממדים. מגן צפון – יש עבודה ענפה, יש מעל 4,000 ממדים. יש מגבלה על ביצוע היות ואנו לא יכולים לעבוד באזורים 01 ו- 02, אנו ממתינים לביצוע נוכח המצב הביטחוני. יש בקנה מאות תכניות, ואנו ממשיכים בטיפול בהיתרים. קיימנו סדנא לשיפור מתן השירות של המהנדסים, מקיימים כנסי מתכננים כל כמה חודשים לעדכון השינויים, הכשרת מהנדסים או אדריכלים פרטיים מתוקנת כולל תיעוד מול מינהל התכנון, סרטי הדרכה בנושא תכנון. כל החומר של המיגון קיים באתר של פקע"ר.

במערכת פקע"ר בונים רובוט ממוחשב שיכול לתת ריג'קטים במקום ולשלוח חזרה. רוב הבקשות לממדים במבנה מגורים יטופלו על ידו. בניית ממדים בעוטף עזה היתה החלטת ממשלה, אותו דבר בצפון. בתמ"א 40 אפשרנו הקלות של תוספת ממדים עד קו מטר מבניין. כמו כן הצמדנו מהנדס ל- 12 רשויות במרכז שמגיע לאשר"

שי גטניו, מנהל מחלקת מיגון בעיריית ת"א אמר בדיון כי בת"א יש 203 מקלטים ציבוריים ורק 2 מהם אינם כשירים. עוד הוסיף כי העירייה שכרה 161 חניונים תת קרקעיים ברמה של -2 ומטה וכי בת"א יש היתרי בניה מקוצרים ומעודדים הקלה ברישוי.

אביעד מור מעיריית חולון אמר בדיון כי במלחמה זו הבינו את חשיבות המרחבים הציבוריים ליצירת חוסן בקהילה, "אנו צריכים להשקיע עליהם גם בשגרה, ולא רק בחירום. רוב המבנים הם ותיקים, כולל בתי הספר. מצאנו את עצמנו עם פער די גדול במבני חינוך, והתחלנו לחפש פתרונות. המתקנים הציבוריים הם המענה הנכון לטווח הרחוק. אם היינו מייצרים תכנית חומש מול משרד החינוך שאחד משיקולים הוא חיי אדם, היינו מוצאים את עצמנו ביום הדין עם מחסה יותר רחב לציבור. אין לנו כלים וסמכויות ואנו נמצאים בעת מלחמה, אני צריך לעבור תהליכים ומכרזים. המתנו לצו שאומר שרשות מקומית תעשה כל מה שצריך כדי לתת מענה לתושב מבחינה מיגונית.

אבישי בן שושן, מנהל אגף רישוי והתחדשות בעיריית רמת גן אמר כי בעירם יש 3 מסלולים ראשיים למיגון: מסלול פטור, מסלול מקוצר והמסלול המלא. לדבריו במהלך השנה האחרונה חלה האטה משמעותית בקצב הגשת הבקשות להיתרים והתחלות הבניה.

מאיה אלדר, סמנכ"לית פרויקטים בעיריית הרצליה אמרה כי בהרצליה המקומות שצריך להוסיף בהם ממדים נעזרו בהוראת פטור, "אנו פועלים לפי תכנית טמיר. אנו עושים עבודה משולב עם נושא רעידות אדמה, אנו בוחנים את עמידת בי"ס בעת רעידת אדמה וגם מיגון. אנו משקיעים מיליונים רבים במיגון מוסדות חינוך, יש 15 גני ילדים שאינם פעילים, ואנו מוסיפים להם כעת מיגון".​

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!