אחות ההרוגה: "לאף אחד לא מגיע להיקבר בחושך, כמו גנבים"

מירה איילון ובנה ברק, חבר כיתת הכוננות בכפר יובל, נהרגו כשטיל נ"ט פגע בביתם במושב שבאצבע הגליל. תמי עמיעד, אחותה של מירה, שוחחה עם ליאת רון ברדיו צפון 104.5fm וסיפרה את תחושותיה על המקרה המצער.

"קשה מאוד, עצוב מאוד, מאוד כועסים", הודתה. "אני כועסת על זה שמירה לא יצאה, אמרתי לה כל יום 'תצאי, הבית שלך הכי קרוב לחיזבאללה, הם רואים אותך, תבואי'. היא אמרה לי שיש משק ושבעלה לא כל כך בריא, היא רצתה להישאר ואמרה שהכל יהיה בסדר. מירה גדולה ממני בשנה, גדלנו יחד במושב ומאותו הרגע אנחנו לא נפרדות. נעורים, חתונה. היא התחתנה עם בן כפר יובל ובאתי לעקבותיה בצפון ובניתי פה את חיי. כל יום מדברות, נפגשות, מירה גננת אהובה בקריית שמונה, הקימה משפחה לתפארת. אהבת חייה זה לבשל. אשת חיל, היא אהבה את הארץ, מנגנת, אין מילים".

על ברק, בנה של מירה, אמרה בעצב: "ברק בחור קסם, אוהב עבודת כפיים, גבר חסון, הקים משק לתפארת. עכשיו הוא גם היה בכיתת הכוננות שם. ברק השאיר שתי בנות. עצוב. כרגע הבית שלהם מלא אנשים, אנחנו יושבים בכפר הנשיא אצל הבן שלהם. אליהו, בעלה של מירה ואביה של ברק בוכה, הוא איבד אישה ובן, זה לא קל".

בהמשך דבריה, תיארה תמיר בכאב את ההלוויה שהתבצעה בחטף נוכח המצב בצפון: "טקס הפרידה שנערך במועצה אזורית מבואות חרמון היה מכובד ונהדר. אחרי זה חיכינו לחושך, הודיעו לנו שמותר רק לעשרה אנשים להגיע לקבר. עצרנו בצומת הגומא, כל אחד קיבל שכפ"צ, נסענו בשיירה כשחצינו את קריית שמונה ומגיעים לבית הקברות. נתבקשנו לכבות את כל האורות".

"הסיטואציה מבישה"

"היינו בערך עשרה בני משפחה ושלושים חיילים, שחלק מהם צופים עם משקפות", הוסיפה עמיעד. "הייתה לוויה מהירה. מורידים את הארונות, אומרים על שניהם קדיש אחד, עוד תפילה, שמים את הזרים ואמרו לנו להתפנות מהר. זה היה אולי רבע שעה. יצאתי והדמעות זולגות לי, אמרתי לבעלי שלאף אחד לא מגיע להיקבר כך, בחושך, כמו גנבים. אין לי טענות לצבא, הם עשר. אבל כל הסיטואציה מבישה. בחיזבאללה לא קוברים בלילה עם שכפ"צים, אנחנו אלה שעושים את זה. שימצאו פתרון למצב הזה. אם רוצים שאנשים יחזרו בבטחה, תדאגו לזה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!