התקין מזוזות בבית הוריו - כל המשפחה ניצלה מהטבח
התקין מזוזות בבית הוריו בניר עוז - וכל המשפחה ניצלה מהטבח בשבעה באוקטובר. הבית של משפחת רם מניר עוז הפך לחמ"ל של מחבלי הנוחבה - ולאחר שעות ארוכות של מאבק חייהם ניצלו. המחבלים פוצצו מטענים בכיוון הממ"ד, שהובילו לפציעות וכוויות קשות אצל בעל הבית שמואל והמטפלות, וחומר כימי שפגע בגפיהן
- יענקי פרבר
- ז' שבט התשפ"ד
השעות הארוכות שבהן רחל רם, מוותיקות קיבוץ ניר עוז, שהתה עם שתי המטפלות שלה בממ"ד ב-7 באוקטובר, היו קשות מנשוא. רחל בת ה-76 חולה ב-ALS, מחלת ניוון שרירים חמורה שהביאה אותה לידי נכות קשה. המחבלים ניסו בכל דרך לפרוץ אל תוך הממ"ד, בשעה שהמטפלות, סביטה באבי ומירה מוהנן, החזיקו במשך שבע שעות את ידית הדלת בחירוף נפש. אולם מצד שני, כיוון שהן לא היו פנויות, לא ניתן היה לשאוב את הנוזלים מריאותיה של רחל כבשגרה. כך שמעבר לאיום מחוץ לחדר, רחל ניצבה בפני סכנת חיים מידית. היא אמנם לא יכלה להביע זאת במילים, אבל הגוף והעיניים סיפרו את הכול. המשפחה מספרת על הנס שחוו ועל ההודיה הגדולה.
רחל רם בת ה-76 היא תושבת היישוב ניר עוז, שם מתגוררת עם בעלה שמואל בן ה-86. לפני כ-4 שנים אובחנה רחל כחולה ב-ALS. באותה התקופה, בנה דותן שהיה אצן וספורטאי מחונן נפטר מסרטן הריאות באופן מפתיע, ואז גם החלה ההידרדרות המשמעותית במצבה. זה החל בקשיי נשימה ועבר לגפיים. כיום, רחל מתקשה מאוד בדיבור ונעזרת במשפחתה ובשתי מטפלות.
בנה איתי מתאר שהיא מטופלת כרגע בתרופה שאינה מקלה על מצבה והם מעוניינים בתרופה החדישה שייתכן ותוכל להקל עליה.
"מצבה של אמא מדרדר. היא מטופלת כיום בטיפול שאינו מסייע כפי שהיינו רוצים, ואנחנו מתפללים לסיוע נוסף ולטיפול אפקטיבי ומשמעותי. כל יום עבור אמא הוא נס מחדש. מצבה מדרדר עם הזמן, ואנחנו שמים לב לשינויים בכל יום שעובר. הקושי הולך וגובר, היא כמעט ואינה מצליחה לדבר ולתקשר איתנו, וזה לא פשוט, לא עבורנו ולא עבורה" מספר בנה איתי. "היא אומנם נעזרת בנו ובמטפלות המדהימות שלה, ומקבלת טיפול תרופתי, אך הוא לא עוזר כפי שציפינו. כולי תקווה שבקרוב התרופה החדשה תוכל להגיע גם אלינו ולסייע כמו שאנחנו מקווים".
בשבת ה-7 באוקטובר ההתמודדות הייתה קשה ביותר, אך באורח נס חייה ניצלו, והפעולות שנקטו משפחתה ומטפלותיה של רחל הגיבורות הצילו את חייה. כשאיתי שמע את האזעקות ואת השמועות על חדירת המחבלים לניר עוז, הוא מיהר ברכבו והגיע לשער הכניסה שהיה עדיין נעול. "הבחנתי בקבוצה של אנשים במדים בכניסה ליישוב וחשבתי לחבור אליהם כדי לחלץ את הורי, אך התברר שהם קבוצת מחבלים שחדרה לתוך השער הראשי בקיבוץ" מספר. הרכב שלו הוקף על ידי 5 טנדרים וב-50 מחבלים. "בגלל הזקן הם חשבו שאני מוסלמי, אבל כשפניתי אליהם בעברית המחבלים נבהלו ותכננו לחטוף אותי לרצועת עזה. ביצעתי פניית פרסה מהירה והם פגעו ברכב קשות. הרדיאטור התפוצץ והצלחתי לברוח בנס בזמן שאני נוסע במהירות 160 קמ"ש עם גלגל מפונצ'ר".
הוא עצר בשולי הדרך להחליף את הגלגל באזור לחימה והמשיך לברוח מהאזור תוך חשש כבד לחיי משפחתו. באותו הזמן, בבית משפחתו, התרכזו עשרות מחבלי חמאס, בישלו חביתות, תכננו את הטבח ואף נשמעו קולות של ילדים ונשים. לאחר כמה שעות בממ"ד, בהן בעלה שמואל והמטפלות החזיקו בתושייה רבה בידית הדלת, המחבלים פוצצו מטענים בכיוון הממ"ד, שהובילו לפציעות וכוויות קשות אצל שמואל והמטפלות, וחומר כימי שפגע בגפיהן. כל זה לא עצר את המטפלות מלהמשיך ולהגן על חיה של רחל.
לאורך כל השעות הקשות האלו, רחל ישבה בממ"ד ביתה ללא כל יכולת לתקשר ולדבר, בחרדה איומה, כשהיא שומעת את הטבח המתרחש בחוץ ורואה את הקרובים לה ביותר נפגעים. היא הייתה בסכנת חיים ממשית, שכן במשך שעות ארוכות לא יכלו לטפל בה ולשאוב את הנוזלים מראותיה. לאחר שעות ארוכות חולצו מהממ"ד והם הועברו לטיפול. איתי מספר שמאז אירועים אלו הוא התחזק גם באמונה "התקנתי לראשונה מזוזה בבית הוריי קצת. מרגיש שהיה פה נס וזה שמר עלינו".
אך המאבק של רחל, ניצולת הטבח, לא מסתיים בזאת. רחל זקוקה לתרופות חדשות שנועדו להקל עליה ולהאריך את חייה, והיא ובני משפחתה דורשים ממשרד הבריאות להכניסן לסל התרופות הציבורי.
במשך כ-25 שנה לא נכנסה לסל שום תרופה למחלה הקשה והסופנית הזו. התרופות הללו, אם יאושרו, יסייעו לכ-120 חולים ישראלים נוספים במחלה. אפרת כרמי, מנכ"לית "ישראלס" - העמותה למאבק ולחקר המחלה בישראל: "כיום אין תרופה שמרפאת את המחלה, אבל יש טיפולים יעילים שמעכבים את ההידרדרות במצבם של החולים. החולים ובני משפחותיהם מכירים אותם, ואנו זועקים את זעקת כל המשפחות כולן, שמבקשות מזור ליקיריהן. חובתנו כעת להנגיש אותן גם למי שאין להם ביטוח פרטי וידם אינה משגת לרכוש את התרופות. אנחנו נחושים להילחם על הכללת התרופות בסל ולהביא לקהילה שלנו בשורות טובות. מ-7 באוקטובר נוסף נדבך חירום לשגרת הפעילות שלנו, שנעשית בכוח אדם חסר בגלל המלחמה, ובמשאבים פחותים, ולכן יצאנו בקמפיין גיוס תרומות. העמותה נלחמת את מלחמתם של החולים. חובה עלינו להעניק להם תקווה, ולעשות הכול כדי להעניק להם חודשי חיים נוספים באיכות חיים טובה ככל האפשר".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות