המחבלים הצטופפו עם החטופים כי ידעו שכך הם מוגנים

ברגע שמחבלי חמאס חטפו את אגם גולדשטיין-אלמוג, בת 17, מביתה בקיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר, הם פעלו לרסק את זהותה.

הם הצעידו אותה בין מנהרות תת קרקעיות, דירות נטושות ובית ספר ששימש כמקום שיגור רקטות, לדבריה, כיסו אותה בצעיף ובשמלה ארוכה וציווה עליה להסתכל על הקרקע. היא אמרה שהם הורו לה לדקלם תפילות אסלאמיות ושינו את שמה לסלסביל, מעיינות טבעיים המוזכרים בקוראן.

"הם לקחו אותי, את מה שנשאר מהמשפחה שלי וזה הרגיש שעכשיו אנחנו גרים בעזה", אמרה ל"וושינגטון פוסט". "ובגלל זה זה הרגיש כאילו זה יהיה לנצח".

אגם אמרה שאסור היה לה לבכות. היא לא יכלה להתאבל על אביה ואחותה הגדולה, ים בת ה-20, שנורו למוות על ידי מחבלים בבית משפחתם. לפעמים השובים צעקו עליה.

כשהמחבלים מחזיקים רובים, אגם אמרה שהם הזהירו את משפחתה במיוחד את אחיה בני ה-9 וה-11 מפני עשיית רעש. המחבלים אמרו לה: "אם ישראל תגלה היכן אנחנו מתחבאים, הצבא יהרוג את כולם" 

זה היה אחד מאינספור שקרים שסיפרו כדי לקבל "שליטה מוחלטת" הבינה אגם לאחר ששוחררה בסוף נובמבר במהלך הפסקת אש הומניטרית זמנית שכללה שחרור של יותר מ-100 חטופים משבי חמאס.

"הם ידעו שבגללנו הם בטוחים", הוסיפה. "בגלל זה הם התכנסו סביבנו בקבוצות גדולות".

בראיון תיארה אגם את הטרור והבלבול שספגה במשך כמעט חודשיים כחטופה בתוך עזה, עם אמה חן ושני אחיה טל וגל. היא סיפרה על התשישות הקיצונית, על הסירחון המעיק של המנהרות, על העינויים הפסיכולוגיים הבלתי פוסקים.

יש פרטים שהיא עדיין לא יכולה לשתף, אמרה אגם, כדי להגן על אלה שנותרו מאחור. היא חושבת עליהם כל הזמן. היא מנסה להיות הקול שלהם: "אין שום דבר אחר שאני יכולה לעשות".

השומרים שלה יצאו פנימה והחוצה לאורך כל השבי שלה. לפעמים היו שניים, לפעמים שישה. אחד מהם היה מורה. אחר אמר לה שהוא לומד באוניברסיטה מקומית. אגם אמרה שאחד ביקש ממנה ללמד אותו עברית. הם אמרו לה שהיא ננטשה על ידי ישראל, שהיא תישאר בעזה שנים.

הם הזכירו לה את גלעד שליט, שנפל בשבי חמאס ב-2006 והוחזק במשך חמש שנים לפני שהוחלף בתמורה ליותר מ-1,000 אסירים פלסטינים.

היא שוחררה ב-26 בנובמבר. "פתאום הם הגיעו ואמרו לנו להיות מוכנים ב-9 בבוקר", היא סחיפרה. "והם אמרו לשאר הבנות, שלא שוחררו הביתה, אולי מחר - אינשאללה מחר מחר".

היא ביקרה פעם אחת בביתה הישן ולמדה את ההיקף המלא של הזוועות ב-7 באוקטובר. לדבריה, החוטפים שלה אמרו לה, שוב ושוב, שהמתקפה מוצדקת ושזו הייתה רק "מכת פתיחה".

"הם היו צועקים עלינו שהמדינה הזאת היא שלהם", סיפרה אגם. "הם אמרו שהמטרה שלהם היא להתפלל בירושלים. הם אמרו לנו שכשהם יחזרו, הם יחזרו גדולים וחזקים יותר. הם אמרו לנו שחמאס בעזה הוא כ-40 אלף לוחמים, ושבפעם הבאה יבואו כל ה-40 אלף, ולא 3,000".

המחבלים המליצו למשפחתה לא לחזור לקיבוץ, והציעו להם לעבור לתל אביב או לניו יורק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!