פורסם דו"ח מצב המדינה: אלו הנתונים שיעודדו אתכם

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מציגה היום (שני) את דוח מצב המדינה לשנת 2023. 

מעיקרי הדוח עולה כי ישנה עלייה עקבית במספר המועסקים בענפי הכלכלה, שיעורי אבטלה נמוכים, שבירת שיאים היסטוריים בשיעורי התעסוקה של נשים ועלייה בשיעורי התעסוקה בפריפריה, לצד האטה בענף ההיי-טק. בנוסף מצביע הדוח על תמורות מעודדות בתחום ההשכלה הגבוהה.

בחודשים ינואר–ספטמבר 2023 עמד שיעור האבטלה המורחבת על 4% בממוצע, שיעור נמוך מהרמה הממוצעת באותם חודשים בשנת 2022 (5.1%) ונמוך משמעותית מהרמה הממוצעת ב-2021 (11.3%). תקופה זו התאפיינה בשוק עבודה הדוק, כפי שהיה בשנה שלפניה, ושיעורי התעסוקה לא הושפעו מגורמי סיכון כמו עליית המחירים בעולם, העלאת הריבית של בנק ישראל והזעזועים הפוליטיים שגרמו התוכניות לרפורמה במערכת המשפט.

שיעור האבטלה הנמוך בישראל, הן במונחים היסטוריים והן בהשוואה בין-לאומית, אמנם מעודד מבחינת ניצול כוח העבודה בפועל, אך למעשה המשק אינו מתקרב למיצוי כוח העבודה הפוטנציאלי וניתן להגדיל הן את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה והן את שיעור המועסקים. בתחילת שנת 2023 שיעור המועסקים בקרב בני 25–54 היה דומה לממוצע ה-OECD, אך נמוך ב-6–8 נקודות אחוז ממדינות כגון סלובניה, צ'כיה, הונגריה, הולנד, איסלנד ושווייץ. שיעור המועסקים הגבוה פחות מרשים משיעור האבטלה הנמוך בגלל שיעור ההשתתפות הנמוך יחסית בכוח העבודה – 81.2% בישראל לעומת 81.9% בממוצע ב-OECD בקרב בני 25–64 בשנת 2022 – שמתפלג בצורה שונה מאוד בין האוכלוסיות בישראל.

בשנת 2022 הישגי השכר של משבר הקורונה וההתאוששות ממנו הלכו ונשחקו, בין היתר עקב עליות המחירים החדות שחלו עם סיום המשבר ופרוץ מלחמת רוסיה–אוקראינה. במחצית הראשונה של 2023 התהפכה מגמה זו והשכר שב לעלות. בסך הכול בחודשים ינואר–ספטמבר 2023 היה שכרם החודשי של השכירים במונחים ריאליים גבוה בכ-1% בממוצע מזה שנמדד בתקופה המקבילה בשנה שעברה, ובכ-9% מהתקופה המקבילה ב-2019.

במרבית המדינות המפותחות השכר השעתי הריאלי נשחק במהלך הקורונה ואחריה, ובייחוד בשנה האחרונה, וממוצע השכר במדינות ה-OECD ירד ב-2% בין 2019 ל-2022 וב-4% בין 2022 ל-2023. ישראל, לעומת זאת, היא המדינה היחידה בה השכר הריאלי עלה הן בין 2019 ל-2022 והן בשנה האחרונה.

ההתראות על משבר בענף ההיי-טק אינן חסרות בסיס – האטה חריפה בגיוסים ועלייה חדה במספר המפוטרים

המחקר מצביע על עלייה במספר המועסקים במרבית ענפי המשק בישראל בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2023. מתוך כ-153,000 משרות שהתווספו למשק בתקופה הנבחנת, כ-20,000 היו בענפי המסחר הסיטוני והקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים; כ-27,500 בענף החינוך; כ-20,000 בענף שירותי התחבורה, האחסנה, הדואר והבלדרות; כ-18,000 בענף המידע והתקשורת; וכ-13,000 בענף שירותי האירוח והאוכל. ירידות במספר העובדים בתקופה זו נרשמו בעיקר בענף אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר – כ-1,900 עובדים.

ברבעון השני והשלישי של שנת 2023 הואט קצב הצמיחה בענף ההיי-טק, בדומה למגמה שנצפתה ברחבי העולם. אך בעוד במדינות האחרות מדובר במגמה מתונה, בישראל הייתה האטת הגיוסים חריפה במיוחד (אם כי החברות הגדולות והמבוססות ממשיכות להתרחב). אף שצמצום מצבת העובדים בחלקים מן ההיי-טק הישראלי מביא להתייעלות, הוא לא צפוי להיטיב עם העובדת והעובד הישראלים, וסביר שהראשונים שייפגעו יהיו עובדים מרקע חברתי-כלכלי חלש יחסית, עובדים בעלי השכלה פורמלית פחותה, בוגרי מכללות ועובדים מהמגזר הערבי.

בין אפריל 2022 לפברואר 2023 נרשם גידול חד במספר דורשי העבודה בתחום ההיי-טק – 71.4%, לעומת 10% בלבד בקרב שאר דורשי העבודה. באותם חודשים מספר המפוטרים בקרב דורשי העבודה בענפי ההיי-טק כמעט הכפיל את עצמו, בעוד מספר המפוטרים בקרב דורשי העבודה בתחומים אחרים גדל ב-15% בלבד. נתונים אלו מחזקים את הסברה בדבר ירידה מואצת במספר העובדים בענפי ההיי-טק, אם כי ייתכן שגם גורמים אחרים תורמים לכך – למשל שהיצע המשרות בהיי-טק גדל בקצב איטי יותר מהביקוש להן.

שיעורי התעסוקה בפריפריה אמנם עלו, אך הפערים הגיאוגרפיים נותרו בעינם

בשנתיים האחרונות נצפתה עלייה עקבית למדי בתעסוקת גברים ערבים וחרדים, שהביאה את שיעורי התעסוקה בקרבם ל-76% ו-56% (בהתאמה) ברבעון השני של 2023. מדובר בהישגים מרשימים בהשוואה לשפל של תחילת שנת 2021 – 61% ו-50% (בהתאמה).

בקרב נשות ישראל שיעורי התעסוקה ב-2023 הגיעו לרמתם הגבוהה מאז ועולם זו השנה השנייה ברציפות. במחצית הראשונה של 2023 נשים יהודיות שאינן חרדיות שמרו על שיעור תעסוקה גבוה של כ-83%, שיעור התעסוקה בקרב יהודיות חרדיות היה 79%–82%, והנשים הערביות הגיעו לשיא היסטורי של 45%.

בקרב בני ובנות 67–74 פגיעתו של משבר הקורונה הייתה קטנה יותר, אך גם ההתאוששות ממנו הייתה איטית יותר. במחצית הראשונה של 2023 שיעורי התעסוקה באוכלוסייה זו טרם חזרו לרמתם ב-2019, בין השאר בשל עלייה בגיל הממוצע בתוך קבוצה זו.

במחצית הראשונה של 2023, לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה, עלתה רמת התעסוקה בפריפריה הגיאוגרפית על זו שבתקופה המקבילה ב-2019. בחודשים ינואר–מאי היה שיעור התעסוקה במחוז ירושלים גבוה בנקודת אחוז מזה שנמדד בתקופה המקבילה ב-2019. דפוס זהה נצפה במחוז הצפון, ואילו בדרום נותר שיעור התעסוקה דומה לרמתו ב-2022 ונמוך במקצת מרמתו ב-2019. כמו כן, פערי התעסוקה בין מחוזות ירושלים והצפון למחוזות המרכז ותל אביב חזרו לרמתם טרם המשבר, ואילו הפער בין מחוז הדרום למחוזות המרכז ותל אביב נותר דומה לזה שנמדד ב-2022.

תמורות בהשכלה הגבוהה: מספר הסטודנטים הערבים גדל; עלייה בשיעור הסטודנטיות בתחומים הטכנולוגיים

בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/2022) שיעור הסטודנטים לתואר ראשון נותר גבוה בהרבה מערכו החזוי על פי קו המגמה הדועך של העשור הקודם, ואף הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2014. קצב הגידול השנתי בשיעור הסטודנטים נותר חיובי בשנה זו.

מספרי הסטודנטים הערבים לתואר ראשון, שני ושלישי גדלו ב-5%, 9% ו-3% בהתאמה ביחס לשנת הלימודים הקודמת. לעומתם, מספר הסטודנטים היהודים והאחרים בכל אחד מהתארים לא גדל באופן ניכר, ובחלקם הוא אפילו קטן. משנת הלימודים תשע"ב (2011/2012) ועד תשפ"ב (2021/2022) גדל מספר הסטודנטים והסטודנטיות הערבים לתואר ראשון ב-85%, לתואר שני ב-141% ולתואר שלישי ב-113%.

בין שנת הלימודים תשע"ה (2014/2015) לתשפ"ב (2021/2022) גדל משמעותית שיעור הסטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב – בקרב יהודים ואחרים ב-29% ובקרב ערבים ב-23%. לעומת זאת בתחומי מדעי החברה, מדעי הרוח, החינוך והאמנות נרשמה ירידה ניכרת: 15% בקרב יהודים ואחרים ו-21% בקרב ערבים.

חוקרי מרכז טאוב בדקו את מספר הסטודנטים בתחומי הלימוד השונים גם לפי מגדר. ממצאי המחקר מצביעים על נטייה ברורה של גברים ללמוד מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, הנדסה ואדריכלות: בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/2022) 40% מהסטודנטים הגברים בחרו במקצעות אלו, לעומת 15% בלבד מהנשים. עוד נמצא כי 30% מהסטודנטים הגברים ו-40% מהנשים למדו בשנה זו מדעי החברה או מינהל עסקים; 4% מהסטודנטים הגברים ו-12% מהנשים למדו רפואה ומקצועות עזר רפואיים; ו-11% מהסטודנטים הגברים ו-19% מהנשים למדו מדעי הרוח, חינוך ואמנות. בתחומי המשפטים, מדעי הטבע והחקלאות היו שיעורים דומים יחסית של סטודנטים וסטודנטיות.

פרופ' גיל אפשטיין, מעורכי המחקר, מסכם: "ההתפתחויות בשוק העבודה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה חיוביות בסך הכול. ראינו עלייה בשיעור המועסקים וירידה באבטלה, התעסוקה של גברים חרדים וערבים ושל נשים מכל המגזרים המשיכה לגדול, וגם בפריפריה עלתה רמת התעסוקה – במקומות מסוימים אף מעל לרמתה ב-2019. עם זאת חשוב לציין שמורגשת האטה בענף ההיי-טק, שמתבטאת בירידה בגיוסים ובעלייה במספר המפוטרים. מבחינת ההשכלה הגבוהה המצב מוסיף להיות טוב ומספר הסטודנטים נמצא בגידול מתמיד. בפרט, נמשכת העלייה בשיעור הסטודנטים בתחומים הטכנולוגיים, בייחוד בקרב נשים וערבים. יש לקוות שענף ההיי-טק יתאושש במהרה ויהיה מסוגל לקלוט את הסטודנטים שבחרו במקצועות הללו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!