ממתינים להכרעה: כך נבחרים השופטים בהאג

בימים הקרובים יינתן פסק דין בתביעה ההזויה שהגישה תומכת הטרור דרום אפריקה, נגד ישראל. מי הם השופטים ואיך הם נבחרים, עשינו לכם סדר. כזכור ב-29 בדצמבר 2023, דרום אפריקה הגישה תביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג בגין האשמות שווא של רצח העם הפלסטיני. 

בבית הדין הבינלאומי בהאג יש חמישה עשר שופטים, הנבחרים על ידי העצרת הכללית של האו"ם ומועצת הביטחון לכהן לתקופת כהונה של תשע שנים. השופטים מתמנים על ידי מדינות החברות באו"ם באמצעות קבוצה מיוחדת, לא דרך ממשלת אותה המדינה, כדי שלא יהיה משוא פנים.

לא יכול להיות יותר משופט אחד מכל מדינה ספציפית בכל פעם, והכוונה היא שהשופטים ייצגו מערכות משפטיות ותרבויות שונות ברחבי העולם. חשוב להבין שלמרות ששופטים מועמדים על ידי מדינות החברות באו"ם, הם אינם פועלים כנציגי ארצם. עליהם לבצע את תפקידם באופן עצמאי וללא משוא פנים.

השופטים הנבחרים הנוכחיים הם מהמדינות הבאות: אוסטרליה, ברזיל, סין, צרפת, גרמניה, הודו, ג'מייקה, יפן, לבנון, מרוקו, רוסיה, סלובקיה, סומליה, אוגנדה וארצות הברית. בפברואר 2024, ארבעה שופטים, מג'מייקה, מרוקו, רוסיה וארצות הברית, יסיימו את כהונתם ויוחלפו על ידי שופטים נכנסים ממקסיקו, רומניה, דרום אפריקה וארצות הברית. זו הפעם הראשונה שבה אזרחים מרומניה ודרום אפריקה נבחרו לשופטים ומרוסיה לא.

כאשר למי מהצדדים של תיק ספציפי אין שופט מאותו לאום על ספסל השופטים הנבחרים, הם רשאים לבחור מישהו לשבת כשופט זמני. כלומר, אדם שישמש כשופט של בית הדין הבינלאומי רק למקרה הספציפי הזה. האדם שהמדינה בוחרת כשופט זמני לא צריך להיות בעל אזרחות של אותה מדינה. אולם במקרה זה, הן ישראל והן דרום אפריקה מינו שופטים המחזיקים באזרחותם: דיקנג ארנסט מוסנקה, לשעבר סגן נשיא בית המשפט החוקתי בדרום אפריקה, ואהרון ברק, לשעבר נשיא בית המשפט העליון הישראלי.

אמנת רצח עם מגדירה רצח עם כ"מעשים שבוצעו מתוך כוונה להשמיד, כולה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית". חלק מהמעשים נגד היעד צריכים לכלול הרג, פגיעה פיזית או נפשית חמורה, או תנאים שנועדו בכוונה להרוס פיזית את העם או חלק מהעם. כדי שזה ייקרא רצח עם. יש להוכיח גם את המעשים הספציפיים וגם את הכוונה הספציפית להשמיד קבוצה. לא מספיק להראות שבוצעו זוועות - יש להוכיח את כוונתם של האחראים להשמיד קבוצה, באופן מוחלט או חלקי.

לישראל, יש גם תומכים חזקים. גרמניה, אחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל באירופה, כינתה את הטענה שישראל מבצעת רצח עם שקרית ואמרה שהיא אינה נכללת באמנת רצח עם. גם הונגריה הביעה את התנגדותה לדיון. ארה"ב, אמרה כי ההאשמות נגד ישראל "אינן מבוססות" וכינתה את התביעה "חסרת ערך, מנוגדת לתועלת וללא כל בסיס עובדתי". שר החוץ של בריטניה דיוויד קמרון אמר שהוא לא חושב שהתיק בבית הדין הבינלאומי מועיל וכי השקפתה של בריטניה היא ש"לישראל יש זכות להגן על עצמה". באמריקה הלטינית, גואטמלה ופרגוואי תמכו בישראל והצהירו על הזכות להגנה עצמית .

עד כה, אף מדינה לא הגישה הצהרה רשמית כי ברצונה להתערב בתיק. עם זאת, ביום שלישי האחרון אמרה סגנית ראש ממשלת בלגיה, אנטישמית ידועה, פטרה דה סאטר כי תעודד את בלגיה לתמוך רשמית בדרום אפריקה בתיק. מנגד, אירלנד ואוסטריה אמרו שאין בכוונתן להתערב. בתיק שהגישה אוקראינה נגד רוסיה במסגרת אמנת רצח העם, למשל, שלושים ושתיים מדינות התערבו בתיק בעד אוקראינה. אך מוקדם מדי לדעת אם אחת מאותן שלושים ושתיים מדינות, יתערבו בתיק שהגישה דרום אפריקה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!