נשיא צרפת לשעבר במסר לחטופים: "לא לאבד תקווה"
ניקולאי סרקוזי, נשיא צרפת לשעבר, במסר למשפחות החטופים ולחטופים עצמם: "לא לאבד תקווה, לא נשקוט". הגר ברודץ, שחזרה משבי החמאס לאחר 51 ימים, יחד עם שלושת ילדיה, הגיעה לעצרת בתל אביב
- ישראל לפקוביץ
- ד' שבט התשפ"ד
- 1 תגובות
לציון יום ה-100 לטבח ב-7 לאוקטובר, נשיא צרפת לשעבר ניקולאי סרקוזי השתתף בעצרת "100 ימים בגיהנום" באמצעות נאום מצולם ששודר הערב בעצרת בכיכר החטופים בתל אביב.
בנאומו, ניקולאי סרקוזי קרא למשפחות החטופים להמשיך את המאבק להשבת החטופים הביתה והביע את תמיכתן ונכונותו להמשיך לצידם עד חזרתם של כלל החטופים לביתם.
עוד אמר: "אני מבטיח שלא נשקוט, ולא ניתן מנוח לחוטפים. עד שכל החטופים, אזרחים חפים מפשע, ישובו לחיק משפחתם. שנה טובה לכם, ושנה טובה פירושה לסרב לשתוק".
הגר ברודץ, שחזרה משבי החמאס לאחר 51 ימים, יחד עם שלושת ילדיה, הגיעה לעצרת בתל אביב ונאמה בפני עשרות אלפי אנשים שהגיעו לתמוך במשפחות החטופים.
"נחטפתי יחד עם שלושת ילדי הקטנים. במשך 51 ימים חשבתי שבעלי אביחי נרצח בידי המחבלים שפרצו לביתינו, בזמן שהוא נלחם בחירוף נפש בכדי להגן עלינו. ב-7 לעשירי הופקרנו על ידי מדינת ישראל. לא נוכל להמשיך ולקיים את החוזה עם המדינה עד החזרת כל החטופים. הקהילה היקרה שלי, קהילת כפר עזה קברה יותר משישים מחבריה. אנחנו לא מוכנים לקבל עוד לוויות. אנחנו לא מוכנים שעוד מחברי הקהילה היקרה שלנו יחזרו מעזה בארונות. כמי ששבה מהתופת, אני יכולה להגיד שהחטופים בעזה מתמודדים עם רעב תמידי, ניכור, קור בלתי נסבל, געגוע בלתי פוסק וטרור פסיכולוגי שמתקיים בכל דקה".
עוד אמרה: "ההפצצות של צה"ל מסכנות את החטופים ומעמידות אותם בסכנה ממשית. שהייתי בשבי עם ילדי, נחשפנו למראות קשים של חטופים שפצועים קשה שאבריהם נכרתו בשבי והם אינם מטופלים. שעון החול שלהם הולך ואוזל. הנפש של ילדי ושלי לא תוכל להתחיל בתהליך של ריפוי עד שכל החטופים שהשארנו מאחור ישובו לביתם. 136 ארונות קבורה, הם לא תמונת ניצחון. קבינט המלחמה חייב לשים את שחרור החטופים בראש סדר העדיפויות ולהסכים לכל עסקה שתחזיר אותם הביתה. אין להם עוד זמן".
אביבה סיגל, שחזרה משבי חמאס אחרי 51 ימים ובעלה קית' עדיים בשבי, הגיעה לעצרת ונאמה בפני עשרות אלפי צופים: "בשביעי באוקטובר החיים שלנו ושלי השתנו. הפכתי בשנייה אחת להיות חטופה, להיות שייכת לחמאס. בלי שום זכויות. הייתי שם בתחושה שכל רגע אני יכולה למות, שקית' יכול למות. שהוא ישאר לבד כי אני אמות או שאני אשאר לבד כי הוא ימות. שם איתם היה אסור להרגיש, אסור לבכות, אסור לדבר רק ללחוש וגם זה בקושי. קית' ואני עברנו 13 מקומות.".
עוד סיפרה: "באחת הפעמים הורידו אותנו למנהרה חשוכה ומפחידה. לא ראינו את הדרך, אחרי שהגענו לחלל קטן וצר, המחבלים השאירו אותנו שם לבד, כי לא היה להם מספיק חמצן. במשך 15 שעות נשארנו שמה לבד. כל רגע שעבר היינו בטוחים שזה הרגע האחרון. המחבלים סיפרו לנו שאין יותר ישראל, אני לא האמנתי אי פעם שאחזור. במשך 51 ימים הייתי עדה לזוועות, אלימות פיזית מילולית שאי אפשר לדמיין שבכלל קיימים. עברתי 51 ימים של גיהינום. אסור לנו לתת ל-136 החטופים להמשיך לעבור את הגיהינום הזה. אני מתחננת בפני קבינט המלחמה ולמנהיגי העולם, תוציאו אותם משם ותחזירו אותם הביתה בחיים עכשיו".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות