צפו: זוכה פרס נובל מעריץ את עמוד ההוראה

תיעוד מעניין שעורר קידוש ה' גדול ברשתות החברתיות במהלך השבוע האחרון, בו נראה פרופסור אהרן צ'חנובר, המדען הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל לכימיה, הנחשב לפרופסור בכיר מאד בעל שם עולמי, משתף במהלך קונצרט קהל מהמגזר הכללי על הקשר שלו עם הדת וכיצד זה נוצר.

בתחילת דבריו שנאמרו בקונצרט של אורית וולף מספר הפרופסור שהסיבה הראשונה לקשר עם הדת היא החזנות היהודית ועל כך שגדל בבית מסורתי, על התפילה המרטיטה בימים הנוראים. בהמשך דבריו מספר כך: "הסיבה השניה היא ג"כ קשורה לדת, וזה היה במלחמת יום הכיפורים הייתי רופא קרבי, ותוך כדי הקרבות והמהומה של המלחמה היה לי חבר יהודי דתי אורתודוכסי, והתחלנו לדון בינינו מה עושים בשדה קרב כשיש רופא בודד, היום אני בטוח שהרופאים ברצועה מתחבטים באותה שאלה, יש לך עשרה נפגעים קשים וקלים במי אתה מטפל ראשון, תטפל קודם בקלים הקשים יעלמו מן העולם, תטפל בקשים הקלים יהפכו לקשים, אז איך אתה ממיין נפגעים".

"אז אמרנו נלך לאיזה רב בבני ברק, החבר שלי ידע על איזה רב בבני ברק, הרב זילברשטיין, ונשאל אותו, קודם כל קבלת הפנים הייתה מדהימה, הוא אמר לנו רבותיי זאת שאלה לסנהדרין גדולה בכלל, זאת שאלה של חיים ומוות, זה לא כזה זה... באנו אל הרב לא במטרה שינחה אותנו מוסרית, כל אחד יש לו, רופאים ואנשים יש להם את המוסר שלהם, באנו כדי שיגיד לנו מה ההלכה אומרת בדבר. הרב מבחינתנו היה שופט, איך עובדים שופטים? בתקדימים, כל הבא למשפט תמיד יש תקדים, גם לענישה יש תקדים בחוק יש תקדימים".

"ואז הוא באמת הביא לנו את זה, אמר זה ייקח כמה ימים, אני יתייעץ גם עם אב בית הדין העליון, שהיה חותנו הרב אלישיב, נתן לנו תשובה כתובה כעבור כמה ימים, מבוססת הלכה על תקדימים וכו', הוא אמר זה תשובה רק לכם כי זה חיים ומוות, ורק לרופאים, וכי אני לא רוצה שאנשים שאינם בעלי מקצוע או לא בתוך מקצוע הרפואה יפרשנו את זה לא נכון, את ההרשאות שההלכה נותנת לרופאים פרשנות מקילה".

"ואז זה מצא חן בעינינו ככה העניין הזה, ובאנו אליו עם עוד שאלה, לאט לאט 50 שנה, אנחנו היום 50 שנה אחרי, החוג צמח לחוג ענקי, אנחנו מתכנסים אחת לחודש 50 שנה ברציפות, והוא הפך להיות הפוסק העליון הגדול בענייני רפואה וההלכה".

"בעצם יהודים חרדים הולכים תמיד לרב לפני שהם הולכים לבית החולים, הוא בעצם גם האב הרוחני של בית החולים מעייני הישועה, והוא מתקדם ביותר, וזה יצא לאחרונה בקבצים שבעה כרכים עם פסקי דין שלו, שמכסים בעצם את הטווח הגדול".

"ומה משך אותי בדבר הזה, לא רק חוכמתו כמובן והתמצאותו, אלא אין היום, ואני לא יהודי דתי במובן הפשוט של המילה, אין שאלה מודרנית ככל שתהיה, החל ממחלה גנטית דרך שינוי גנים, שאין לה תקדים הלכתי, העושר הספרותי של ההלכה היהודית הוא פשוט לא יאומן, נכון שצריך חכמה גדולה כדי לקחת את המשל ולהפוך אותו לנמשל, ולמצוא את המטאפורות ואת התקדימים, אבל אין שאלה כזאת", סיים הפרופסור הבכיר את דבריו שכאמור עוררו הדים רבים וקידוש ה' גדול. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!