קנס של מיליונים לנמל אשדוד שפגע בתחרות ביבוא רכב

בית המשפט העליון אישר את החלטת הממונה על התחרות: נמל אשדוד ניצל את מעמדו המונופוליסטי לרעה וישלם 9 מיליון שח. בנוסף נקנסו גם נושאי משרה בכירים.

במרכז הפרשה עומדים הסכמים סודיים של נמל אשדוד עם יבואני הרכב הגדולים בישראל למתן הנחות לפריקת רכבים. נמל אשדוד קבע עבור כל יבואן יעד שהותאם לו באופן ספציפי של כמות רכבים שעליו לפרוק בנמל אשדוד כתנאי לקבלת ההנחה. היעד שיקף את עיקר היקף הייבוא השנתי הצפוי של כל יבואן. הנחות ניתנו "רטרואקטיבית" כלומר, הזכאות להנחות חלה רק לאחר עמידה ביעד. יבואן שלא עמד ביעד השנתי, בגלל שהחליט לפרוק רכבים גם בנמל חיפה, היה צפוי לאבד את כל ההנחות גם על הרכבים שכן פרק בנמל אשדוד. מבנה הנחות זה גרם לכך שעל מנת להצליח להתחרות ולשכנע יבואנים לפרוק רכבים בנמל חיפה נדרש נמל חיפה לפצות כל יבואן על הפסד ההנחה. משמעות הדבר היא כי נמל חיפה היה צריך לפרוק כמות לא מבוטלת של רכבים בחינם כדי להתגבר על מתווה ההנחות בו נקט נמל אשדוד. בכך, יצר הנמל חסם תחרות שאינו מבוסס על תחרות לגופו של עניין בפני נמל חיפה.

בגין מעשים על אלה של נמל אשדוד, קבע הממונה על התחרות שהנמל ניצל את מעמדו לרעה באופן שעלול לפגוע בתחרות והוטלו על הנמל עיצומים בגובה 9 מיליון ש"ח. על שני נושאי משרה בכירים בנמל עיצומים בגובה 20,000 ש"ח כל אחד.

נמל אשדוד ונושאי המשרה עררו לבית הדין לתחרות אשר אישר את ההחלטה אך מצא לנכון להפחית את גובה העיצום הכספי שהוטל על נמל אשדוד מ-9 מיליון ש"ח ל3.46 מיליון ₪.

ביום שני (8.1.24) ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (עמית, ברון, גרוסקוף). פסק הדין אישר את קביעת הממונה על התחרות לפיה מתווה הנחות המטרה של נמל אשדוד עלול היה לפגוע בתחרות מול נמל חיפה בפעילות פריקת רכבים והעלה את סכום העיצום הכספי בחזרה ל-9 מיליון ש"ח. המערערים חויבו בהוצאות ההליך בגובה של 200,000 ₪.

פסק הדין של בית המשפט העליון כולל קביעות עקרוניות תקדימיות בנוגע להנחות שמעניק בעל מונופולין וקובע "בהינתן מאפייניו של השוק הישראלי, הפוטנציאל כי הפעלת פרקטיקה פסולה על ידי בעל מונופולין תביא לפגיעה בתחרות או בציבור הלקוחות הוא גבוה, ועל כן הוכחה לכאורית של יסוד העלילות אינה מצריכה, לרוב, תשתית ראייתית מורכבת או ניתוחים כלכליים מעמיקים. כך, מהטעם שבשוק לא גדול ומבודד כשוק הישראלי יש הסתברות גבוהה כי שימוש בפרקטיקה פסולה על ידי בעל מונופולין אכן תקנה לו יתרון אנטי-תחרותי או אנטי-צרכני ... חשש זה מתחזק, באותם מצבים בהם מוכח כי לא רק שנעשה שימוש בפרקטיקה פסולה, אלא שנעשה בה שימוש מודע מתוך מטרה להביא לפגיעה בתחרות או בציבור... במקרה זה, בו חוברים מאפייניו הייחודיים של השוק הישראלי, עם הערכותיו המושכלות של בעל המונופולין, האפשרות לטעון כי בכל זאת, מלכתחילה, לא היה פוטנציאל ממשי של פגיעה משמעותית בתחרות או בציבור היא מצומצמת, ומחייבת הבאת ראיות מבוססות ומשכנעות מטעם בעל המונופולין."

ביחס לעיצום הכספי נקבע: "...תכליתו של העיצום הכספי מבוססת על עקרון ההרתעה. אכן, על דרך הכלל, הרתעה מושגת באמצעות שלילת התמריץ להפרת החוק, במנותק מחוסנו הכלכלי של המפר ... ואולם, העובדה שגובה העיצום הכספי המקסימאלי הוגבל מלכתחילה בתקרה (אשר עמדה בעת הרלוונטית על כ-24 מיליון ש"ח, והועלתה משמעותית בשנת 2019 ל-100 מיליון ש"ח), מביאה לכך שכאשר מדובר בהפרה על ידי גוף בעל היקף פעילות החורג מזה שלפיו חושבה התקרה (בשעתו, כ-300 מיליון ש"ח (להלן: רף חישוב התקרה), כאשר התקרה היא 8% מסכום זה), קיים חשש כי הסנקציה שתיקבע לא תהיה מרתיעה דייה."

מדובר בפעם הראשונה שהוטלו עיצומים כספיים על נושאי משרה. מאז החלטת הממונה על התחרות המקורית עלו סכומי העיצומים שמוטלים על נושאי משרה לכדי מאות אלפי שקלים בממוצע וכן, עלו משמעותית סכומי העיצומים הכספיים שמוטלים על תאגידים. כך, לאחרונה (23.10.23) אישר בית הדין לתחרות את החלטת הממונה להטיל על בזק עיצום כספי בגובה 30 מיליון ש"ח, וכן עיצום בסך של 500 אלף ש"ח על נושא משרה בחברה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!