תחקיר ה'ניו יורק טיימס' חושף עד כמה צה"ל לא היה מוכן ב-7 באוקטובר

היעדר תוכנית של צה"ל להגיב למתקפת הענק של חמאס, הביא לתגובה האיטית והבלתי יעילה לטבח ה-7 באוקטובר, כך מפרסם ה"ניו יורק טיימס", בכתבה שהתמקדה בכישלונות המבצעיים של הצבא בזמן התקיפה.

התחקיר התבסס על ראיונות עם חיילים, קצינים ואנשי צבא בהווה ובעבר, שחלקם דיברו בעילום שם.

"לא הייתה תוכנית הגנה לפיגועי פתע בסדר גודל כזה", אמר לעיתון אמיר אביבי, לשעבר סגן מפקד אוגדת עזה. היועץ לביטחון לאומי לשעבר יעקב עמידרור הוסיף: "הצבא לא מכין את עצמו לדברים שהוא חושב שהם בלתי אפשריים".

היבט נוסף שנבדק הוא תגובת צה"ל או למעשה חוסר תגובת צה"ל, בשעות המוקדמות של ה-7 באוקטובר, עם כשלים רבים של אסטרטגיות הגנה במערכות פיקוד ובקרה שאפשרו לטרוריסטים להשתולל ביישובים במשך שעות ארוכות, לרצוח ולבזוז.

הדיווח של הניו יורק טיימס מצייר תמונה עגומה, לפיה במשך שעות ארוכות צה"ל לא הצליח להבין את היקף התקיפה, ושלח צוותים שלא היו מצוידים בציוד מתאים להתמודד עם תקיפה המונית. בעוד הצבא מנסה להתמודד עם המצב הבלתי נתפס בדרום ישראל, פריסת הכוחות הראשונה התרחשה ב-7:43 בבוקר - למעלה משעה לתוך פלישת חמאס - כאשר הוצאו פקודות לכל הכוחות לנוע דרומה.

התחקיר גם הדגיש את תקיפת חמאס על בסיס אוגדת עזה של צה"ל ברעים כמפתח להצלחת התקיפה. חמושים פשטו על הבסיס, החיילים והמפקדים הנצורים ניסו להגן על הבסיס במקום להוביל קרב גדול יותר ולמעשה להילחם ולא להתגונן.

בצה"ל לא האמינו שארגון הטרור מסוגל להפעיל תקיפה כזאת. בהיעדר הנחיות או פקודות ברורות, יחידות רבות כמו גם חיילי מילואים השתמשו בחדשות בטלוויזיה ובאפליקציות כמו וואטסאפ וטלגרם כדי לאסוף מידע על יעדים ומיקומים הזקוקים לסיוע.

העיתון דיווח כי המצב הנורא בדרום הוביל לפקודה נדירה מראש השב"כ, כאדר בשעה 9 בבוקר אמר "לכל העובדים המאומנים בלחימה ונושאי נשק לרדת דרומה".

חיילים רבים מיהרו דרומה מרצונם, ביניהם תת אלוף ברק חירם, שסיפר כי קיבל הודעות מחיילים ובהן "בואו להציל אותנו", "שלח את הצבא מהר מהר, הם הורגים אותנו" ו"כבר נגמר לנו הנשק." חיילים רבים עזבו את בתיהם חמושים בצורה קלה יחסית, לא מוכנים לקרב הגדול שציפה להם בדרום.

אפילו ביחידת הקומנדו המובחרת מגלן, שאנשיה היו במרחק של 25 דקות בלבד מעזה, לא היו "משימות קונקרטיות". לחיילים נאמר פשוט "לקחת אקדח" ו"להציל אנשים". לטייסי מסוקים נאמר להסתכל בחדשות וערוצי טלגרם כדי לבחור מטרות.

בתשובה לשורה של שאלות מהטיימס, לרבות מדוע לא הייתה תוכנית, השיב דובר צה"ל: "צה"ל מתמקד כעת בחיסול האיום מארגון הטרור חמאס. שאלות מסוג זה ייבדקו בשלב מאוחר יותר".

הרעיון שחמאס יכול לבצע פיגוע כזה, נתפס כל כך לא סביר, עד שאנשי מודיעין ישראלים צמצמו את האזנות לחמאס, והגיעו למסקנה שזה בזבוז זמן. חיילים רבים המשיכו לישון. אחד מהם אמר ל"טיימס" שחלקם לא ידעו שהם מותקפים עד שחמאס היה בחדר השינה שלהם. כמה מהם נהרגו במיטות שלהם. אחרים התבצרו בחדרים ממוגנים.

העיתון דיווח כי ראשי הצבא התקשו להבין את היקף המתקפה, בינתיים פנו ממגלן למקור מידע לא סביר: רפאל חיון, צעיר חרדי בן 40 שגר עם הוריו בנתיבות, בערך חמישה קילומטרים מעזה.

חיון צפה בסרטוני חמאס מהתקיפה בזמן אמת ברשתות החברתיות והעביר מידע לקציני מגלן. הוא החל לפרסם הודעות וואטסאפ מאנשים שניסו להציל את ילדיהם, חבריהם ואת עצמם. "היי רפאל, אנחנו תקועים בפח האשפה ליד מקום המסיבה", נכתב באחת ההודעות. "בבקשה בוא להציל אותנו. אנחנו 16 אנשים".

חיון העביר את המקומות הללו לכוחות הקומנדו, אך הם לא תפסו את גודל האירוע. צוות מגלן אחד הרג כמה מחבלים ליד הבסיס בזיקים, אך הם הבינו רק בשעה 11:00 כי מחבלי חמאס הסתערו על כפר עזה.

חייל מילואים סיפר לעיתון כי הוא ציפה לראות את הכבישים עמוסים בחיילים וציוד וכלי רכב משוריינים שנעים לכיוון דרום. "הכבישים היו ריקים" הוא סיפר בראיון. כשבע שעות לאחר הלחימה הוא פנה לחייל המילואים שלידו ושאל: "איפה צה"ל?"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!