אשתו של החטוף: "לא קיבלנו אות חיים - לא נראה שלוחצים עליהם מספיק"
מיכל, רעייתו של אלכס לובנוב המצוי בשבי חמאס: "אין אור בקצה המנהרה, זה כמו לופ שלא נגמר". טענה: "לא מעדכנים אותנו בכלום בשבועות האחרונים"
- ישראל לפקוביץ
- ט"ז טבת התשפ"ד
- 2 תגובות
אלכס לובנוב בן ה-32, מנהל הבר במסיבת הטבע בקיבוץ רעים בבוקר ה-7 באוקטובר, נחטף לשבי חמאס והוא מצוי ברצועת עזה מזה 83 יום. מיכל לובנוב, רעייתו המצויה בהיריון מתקדם, שוחחה עם ניסים משעל וטל שלו וסיפרה לניסים משעל וטל שלו ב-103FM על תחושותיה הקשות בעקבות המתרחש.
"קשה מאוד. ככל שעוברים הימים זה רק הולך ונהיה הרבה יותר קשה. אני עדיין לא מצליחה לעכל את זה עד הסוף, אני עדיין מרגישה שבכל רגע הוא עשוי להגיע ולהגיד 'הנה חזרתי', אני לא מצליחה עדיין לעכל את העובדה שזה מצב אחר לגמרי", אמרה.
אלכס עבד במסיבה ברעים, נכון?
"נכון, הוא היה מנהל בר במסיבת הנובה והוא בעצם נחטף מהמסיבה. הוא יצא לעבוד, לפרנס את המשפחה שלו, והוא פשוט לא חזר".
עוד סיפרה על חוסר הוודאות: "אנחנו לא קיבלנו שום סימן חיים מהחטופים שחזרו וזה עוד יותר מקשה על כל ההרגשה שלנו. אנחנו לא יודעים מה מצבו, אנחנו לא יודעים מה קורה לו שם ואנחנו מאוד חרדים. אי אפשר אפילו להסביר את זה במילים, את החרדה שיש לנו".
"אני קמה בבוקר ואני פשוט מרגישה שאני צריכה לשרוד את היום כדי לשרוד את היום הבא ואת היום שאחריו וזה פשוט כמו לופ שלא נגמר ההרגשות של העצב והתסכול והפחד, זה פשוט גומר אותך", ציינה.
מה עושים כדי להתמודד עם זה?
"אני מתפקדת כי אני מאוד מאמינה שיגיע היום שהוא יחזור לכאן ושהוא צריך אותי חזקה ונלחמת וחזקה בשביל הילדים. זה הדבר שמחזיק אותי עוד איכשהו שפויה. יש לנו ילד בן שנתיים בבית והוא צריך את אימא שלו חזקה. אני נלחמת גם עבור הילד, גם עבור בעלי שאני כל כך מחכה לו ועבור עצמי".
"הכי עצוב זה שאחרי 83 ימים, הכדור נמצא בידיים של חמאס"
בהמשך שיתפה: "הימים עוברים, כבר 83 ימים ופשוט המצב לא השתנה. אנחנו באותו לופ שלא נגמר, אותה מציאות שלא נגמרת ואותה מציאות שאנחנו גם לא רואים את האור בקצה המנהרה שזה הכי עצוב".
עוד אמרה: "לצערי, בשבוע-שבועיים האחרונים אנחנו לא שומעים כלום, לא מעדכנים אותנו בכלום. אני סומכת על הממשלה שלנו ועל הצבא שלנו, אבל אי אפשר להבטיח למשפחות החטופים ולעם שהמבצע הצבאי והתמרון והכוח שנפעיל יביא תוצאות, וכמה זמן עבר ואנחנו לא רואים תוצאות. יותר גרוע מזה, החיילים שלנו נופלים, החטופים שלנו לא חוזרים. אין איזשהו אור בקצה המנהרה שאתה יכול להצביע עליו ולהגיד 'הנה, אולי משהו ממה שאמרו לנו באמת קיים ובאמת מתגשם', אבל אתם יכולים בעצמכם לראות שכרגע פשוט לא קורה כלום. קורה רק רע כל הזמן".
לדבריה, "הכי עצוב זה שאחרי 83 ימים, הכדור נמצא בידיים של חמאס. הכדור לא צריך להיות בידיים שלהם. הגיע הזמן שיתחילו לקחת פה החלטות אמיצות, החלטות חשובות. אנחנו צריכים להחזיר את החטופים שלנו, אנחנו צריכים להחזיר את האנשים שהופקרו. הם אנשים חיים, הם לבבות פועמים שמחכים שיחזירו אותם. החובה המוסרית שלנו היא להחזיר את האנשים שלנו לגור בארץ שממנה הם נחטפו. אם לא נעשה את זה, אז מה אנחנו כן נעשה? זה הדבר הכי חשוב בעיניי. אין ספק שיש לנו במדינה אנשים חכמים, בעלי מקצוע מאוד חשובים, וצריך להתחיל לקחת פה החלטות אמיצות וקשות".
"אני הבן אדם האחרון שהוא בן אדם פוליטי אבל אני כן רוצה שכמו שאומרים, שהלחץ הצבאי יביא תוצאות, ואם הוא לא מביא תוצאות, אז שעסקאות יביאו תוצאות. משהו צריך לעבוד", זעקה.
חמאס רוצה שישראל תודיע על סיום המלחמה, תצא מעזה ואז הוא מוכן לנהל מו"מ. זה מחיר קשה שאני לא רואה איך הוא עובר בממשלה.
"זה מחיר קשה, זה מחיר שאין ספק שגם לחיילים שלנו שנמצאים בשטח, מחיר כזה, זה לא מגיע, אבל עדיין אפשר להגיע להבנות, עדיין אפשר ללחוץ עליהם ממדינות אחרות, מקטאר, ממצרים, מארה"ב. יש הרבה סנקציות שאפשר להפעיל עליהם, יש הרבה כוח שלא מופעל מספיק. הם מקבלים סיוע הומניטרי בכמויות וכולם יכולים לראות את זה. יש דרכים לפעול, דרך סיוע הומניטרי, דרך לחצים, דרך מדינות, דרך כספים, יש דרכים. לא נראה שלוחצים עליהם מספיק כדי שהם יבינו שהם צריכים לשחרר את החטופים, חד משמעית".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות