האם שחזרה מהשבי עם 4 ילדים: "אסור היה לבכות, לצחוק או לצעוק"

הגר ברודץ' נחטפה ב-7 באוקטובר מביתה בכפר עזה יחד עם שלושת ילדיה בני עופרי בת 10, יובל בן ה-8 ואוריה בת ה-4 ועם אביגיל עידן ששני הוריה נרצחו בביתם הסמוך. הבעל-האב אביחי ברודץ' חבר כיתת הכוננות של הקיבוץ יצא כדי להילחם במחבלים הפולשים וכשחזר גילה כי רעייתו וילדיו אינם. מאז הוא ניהל מאבק עיקש למען השבתם, כולל טקסים רוחניים למענם. 

האם הגר וילדיה וגם אביגיל שהפכה לבתם הרביעית, שוחררו אחרי 51 יום בפעימה השלישית. אחרי חודש הרגישה הגר שהגיעה הזמן לדבר ולספר. בראיון ל'חדשות 12' סיפרה על רגעי החטיפה וההתמודדות הקשה בשבי החמאס.

היא מספרת כי "בבוקר ה-7 באוקטובר, אביחי ראה בעינית את אביגיל. הוא רץ אחריה והיא ברחה. היא הייתה כולה מלאה בדם, של אחד מההורים שלה. חיבקתי ועטפתי אותה, היא סיפרה שאחיה הגדול אמר שאמא ואבא מתים ושצריך לברוח".

הגר מתארת את כניסת המחבלים לביתה בכפר עזה: "לדעתי היו לפחות 15 מחבלים בתוך הבית. צרחתי להם שיש פה ילדים ושלא יעשו כלום, ואז הילדים גם הורידו את השמיכה והתחילו לצרוח. לקחו אותנו באוטו שלי, הכו אותי ומשכו לי בשיער. המחבל תפס לעפרי בחולצה כדי להראות לכולם את השלל שתפס. פחד אלוהים, פשוט רגעים של אימה".

האם לבית ברודץ' מספרת כי היתה סבורה שבעלה נרצח במתקפה שכן "גם כשהשובים שלנו שאלו אותי מאיפה אני, הם אמרו לי 'זה לא כפר עזה, זה כפר מות' – כשכבר אבין שאין שם כלום".

איך שורדים 50 יום בשבי חמאס? ברודץ' מספרת ל'חדשות 12': "לא מרגישים כלום – לא חולים, הנפש מתרוקנת, אין רעב או ריח. פשוט שורדת בשביל 4 ילדים קטנים. גם לא בוכים, איך אבכה? אני צריכה להגן על הילדים בתוך הגיהנום הזה". לדבריה, "הזמן עבר לאט, הימים לא נגמרו", תיארה הגר. "אסור היה לדבר בקול רם, אסור היה לבכות, לצחוק או לצעוק. עפרי למדה לבכות בשקט, ליובי היה מאוד קשה לבכות בשקט, אבל מתישהו הצליח".

עוד היא מספרת על קשיי השבי: "עם אוריה ואביגיל זה היה קשה. השארתי להם את רוב האוכל, הם היו מורעבים. אכלו פיתה ביום. אני לא מאחלת לאף אמא שתצטרך להתחנן לאוכל עבור הילדים שלה".

ויש לה גם ביקורת על הממשלה: "בדיעבד אני מבינה אחרי שחזרתי – שאנחנו בכלל לא היעד הראשון של ממשלת ישראל. שזה קודם להביס את החמאס ואז להחזיר את החטופים". כאמור היא סברה שבעלה אינו בין החיים, אך היא מספרת ש"כשהבנתי שאביחי בחיים – זה הרגע שכל המחסומים ירדו והדמעות התחילו לרדת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!