כ"ב כסלו התשפ"ה
23.12.2024
המגמה ממשיכה

הידרדרות במצב המגוון הביולוגי בישראל

בשנת 2021 עמד מדד המגוון הביולוגי על 0.95, ומשמעותו הרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל ביחס לתקופת הבסיס | ההרעה ברכיב גודל השטח הטבעי באה לידי ביטוי בגריעה של 111.1 קמ"ר מהשטח הטבעי בין השנים 2015 ו-2021 לטובת פיתוח

יעל
יעל צילום: מארק כץ, רט"ג

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשרד להגנת הסביבה והמארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל), פרסמה את מדד המגוון הביולוגי המעודכן לשנת 2022 המבוסס על נתונים שנאספו בשנים 2021-2020. 

במדד הנוכחי נמשכת מגמת ההידרדרות במצב המגוון הביולוגי בישראל, זאת על פי מדד המגוון הביולוגי שפיתח המשרד להגנת הסביבה בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ותוכנית המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל.

מדד המגוון הביולוגי פותח כדי לבחון את מצב קצב אובדן השטחים הטבעיים בישראל, את רציפותם ואת מצב המינים המאופיין על ידי שינוי בשיעור המינים בסכנת הכחדה והמינים האנדמיים (הייחודיים לישראל) ובשיעור המינים הפולשים ומלווי האדם. בשנת 2021 עמד מדד המגוון הביולוגי על 0.95, ומשמעותו הרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל ביחס לתקופת הבסיס. ההרעה ברכיב גודל השטח הטבעי באה לידי ביטוי בגריעה של 111.1 קמ"ר מהשטח הטבעי בין השנים 2015 ו-2021 לטובת פיתוח.

המשרד להגנת הסביבה משתף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועם המארג החל משנת 2015 לצורך הפקת מדד המגוון הביולוגי, להפקת לקחים ולקידום הנושא. בכך הצטרפה ישראל למדינות המובילות ב-OECD שבהן מוטמעת מדידה עקבית של מצב המערכות האקולוגיות – מדד חשוב לאיכות החיים של התושבים. כל זאת תחת ההכרה הגוברת כי מערכות אקולוגיות טבעיות מספקות לכלל התושבים שירותים קריטיים שאי אפשר להחליפם באמצעים טכנולוגיים.

מדד המגוון הביולוגי עומד גם בקנה אחד עם הפעולות הנדרשות באמנת המגוון הביולוגי שעליה חתומה ישראל בהקשר של דיווח וניטור של מצב הטבע במדינות השונות.

בתוכנית הלאומית למגוון ביולוגי שהמשרד להגנת הסביבה נמצא בישורת האחרונה של עריכתה, נדרשות פעולות רבות לביצוע עד שנת 2030 אשר נועדו לבלימת ההידרדרות ולשיפור המצב, בהן הגברת הגנה ישירה על שטחים ערכיים וחיזוק המסדרונות האקולוגיים, שיקום שטחים בדגש על המערכות האקולוגיות הפגועות ביותר, חיזוק אתרי הטבע ברשויות המקומיות ועוד.

בנוסף, משמש מדד המגוון הביולוגי להערכת מצבן של המערכות האקולוגיות בישראל, והוא מפורסם כחלק ממדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד פותח וחושב על ידי תוכנית המארג ומסתמך על נתוני תוכנית הניטור הלאומית היבשתית ועל נתוני תכסית אשר נאספים ומפורסמים במסגרת דוח מצב הטבע של תוכנית המארג. 

ערך המדד מתקבל מממוצע הערכים המחושבים בעבור כל אחת מן המערכות האקולוגיות המרכזיות בישראל, ומורכב משני רכיבים: רכיב כמותי המכמת את גודל השטח הטבעי שנותר ורכיב איכותי המכמת את איכות השטח בהתבסס על מצב החי והצומח ועל החלוקה המרחבית של השטחים הטבעיים. את המדד מעדכן המארג אחת לשנתיים והוא מחושב ביחס לערך ייחוס משנת 2014-2013.

 

חדשות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}