כ"ב כסלו התשפ"ה
23.12.2024
רבע ממוסדות החינוך

472,000 תלמידים ללא מיגון כלל: זו העיר המסוכנת ביותר

מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג דוח שמראה כי ברבע ממוסדות החינוך חסר שטח מיגון כנדרש | המשמעות היא של- 472,000 תלמידים במוסדות אלה אין כלל מיגון | פערי המיגון הגדולים ביותר הם במחוז ירושלים (35%) וחיפה (33%)

 472,000 תלמידים ללא מיגון כלל: זו העיר המסוכנת ביותר
דוד כהן, פלאש 90

ועדת החינוך, התרבות והספורט קיימה אתמול (שלישי) דיון בנושא פערי מיגון במוסדות חינוך בצל המלחמה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג דוח שמראה כי ברבע ממוסדות החינוך חסר שטח מיגון כנדרש. המשמעות היא של- 472,000 תלמידים במוסדות אלה אין כלל מיגון. פערי המיגון הגדולים ביותר הם במחוז ירושלים (35%) וחיפה (33%). באזור עוטף עזה לא נמצאו פערי מיגון. 

בשליש מבתי הספר בחינוך החרדי ובחינוך בפיקוח ממלכתי ערבי אין כלל מיגון, או שהמיגון בהם נמוך. במגזר הבדואי בנגב כל בי"ס חמישי ללא מיגון, ושם יש אפילו רשויות מקומיות כמו אל קסום ונווה מדבר שבמחצית מבתי הספר שלהם אין מיגון כלל.

פיקוד העורף הגדיר תקן של 15 מ"ר נטו לכיתת לימוד, לעומת המפתח שקבע משרד החינוך ועומד על 0.5 מ"ר לתלמיד. בשני המפתחות, זה של פקע"ר וזה של מ' החינוך, אין התייחסות למורים ואנשי צוות. 

ומה עם גני הילדים? משרד החינוך לא מסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על מצב המיגון אצל הצעירים, וטען שלא ניתן לעשות סקר בגנים מבחינה ביצועית ומכרזית בשל המספר הגדול שעומד על 22,000 גנים* (לעומת 4,800 בתי ספר שהופיעו בסקר של בתי הספר, מתוך 5,500 בתי ספר קיימים). בדיון היום, טען נציג משרד החינוך פארס טוויל כי "יש לנו את נתוני המיגון על 70-80 אחוזים מהם." יו"ר הוועדה תמה על כך וביקש לקבל לוועדה תוך שבועיים את הנתונים המלאים. מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני בשלטון המקומי עמיחי דרורי ביקש בדיון להוסיף מידע על גני הילדים ואמר כי ישנם 8,000 גנים שאינם ממוגנים. 

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם אמר: "כל הממשלות לדורותיהן התעלמו בצורה משמעותית מנושא המיגון וההנגשה. אצלנו, זמן ההגעה לממ"ד הוא פחות מ-30 שניות. בבי"ס של 1,000 תלמידים לא יצליחו להגיע למרחב מוגן, מה גם שלא בכולם יש כזה. אני מבקש מהח"כים לקבל החלטה שכל בי"ס שנמצא באזור מטווח יקבל יותר הרשאות, בתוספת 20%, כדי שנוכל לבנות בתי ספר חדשים ממוגנים וגם לקבל תקציב למיגון בתי ספר ישנים." 

יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב אמר: "נעשה הכל כדי שאשקלון תקבל מה שמגיע לה בדין ולא בחסד. גלאם ציין גם כי הקריטריונים למיגון הם לפי תקן של שנת 97 "כשאז היה לנו יותר מ- 30 שניות הגעה למרחב מוגן." 

נציגת פיקוד העורף מאירה רמזה לכך שמפתחות המיגון עשויים להיות גדולים יותר: "היום תקן המיגון זהה לכל הארץ ולא משנה אם מדובר בת"א או אשקלון. ההנחיות היום לא מבדילות בין קריית שמונה לת"א. אנחנו רואים בעין נכונה לשנות את זה. הקביעה של משרד החינוך היתה 0.5 מ"ר לילד ופקע"ר הוציא הנחיה במלחמה להגדלת מספר האנשים במרחב מוגן כל עוד מדובר בשהייה קצרה. אם ידובר על שהייה ארוכה או לימודים במרחבים, אז 0.5 מ"ר פחות רלוונטי. אנחנו יכולים לתרגם החלטות חדשות לשטחים, למרחקים, אבל לא לקבוע כמה שטח נדרש לילד. את זה יקבע משרד החינוך." אם כך, אמרו בוועדה, "אז הפערים יהיו גדולים יותר." פארס טויל ממשרד החינוך הסתייג מהדברים: "לא אכנס לוויכוח פה בוועדה, כי במציאות זה לא ככה."

נציגת השלטון המקומי מיכל מנקס: "בבתי ספר קיימים, לא חדשים, צריכה להיקבע מדיניות לאיזה היקף מיגון מבקשים להגיע. יתכן שייקבע שבעל יסודי ילמדו במשמרות ואז אפשר יהיה למגן 50%. צריך חשיבה מחוץ לקופסא כדי שלא נגיד עוד עשר שנים שלא התקדמנו. מי שצריך לדרוש את התקציב למיגון הוא משרד החינוך, שאח"כ יתכנן תכנית עם הרשויות המקומיות. לא היתה פניה של משרד החינוך לתקצוב. גם המוכר שאינו רשמי צריך להיכלל בתכניות האלה ולא יכול להיות שישאירו את גני הילדים בחוץ."

מנכ"ל רשת "עלה" יהודה מרמורשטיין על היעדר המיגון במוסדות שיקומיים אמר: "יש לי 60 תלמידים סיעודיים קשים, שחלקם מוכרים אפילו כמיטות בית חולים. במטח האחרון ברחו לי 2 עובדים. זה פחד אימים. למה מחכים עוד? אין לי בעיה עם הרשות המקומית, אין לי בעיית שטח למיגון, אני רוצה שתעזרו לי מחר להתחיל לבנות."

נציג מועצת התלמידים אוראל גלאור אמר: "אני לומד באורט בבת ים שכולל גם כיתות חינוך מיוחד. לתלמידי החינוך המיוחד קשה. יש להם רגישות ענקית לרעש. הם שומעים את הרעש של האזעקה וגם של התלמידים שרצים. הם לומדים בחללים קטנים שהם סמוכים למרחב מוגן. חייבים למצוא לזה פתרון. אני קורא למקבלי ההחלטות, תדאגו לביטחון שלהם" זעק גלאור. 

סמנכ"ל פיתוח משרד החינוך, פארס טויל אמר: "הסוגיה מורכבת יותר ממה שחושבים, כי יש פה גם את השלטון המקומי, פיקוד העורף, משרד האוצר ומשרד החינוך כמובן. הפערים גדולים, מדובר בכ-10 מיליארד ש"ח. דרושה תכנית שלוקחת יותר מחודש חודשיים. צריך לקחת את 2024 ולהחליט שבונים בה מוסדות חינוך ומתעדפים, כי ילד שיש לרשותו רק חצי דקה הגעה למרחב מוגן לא דומה לילד שלרשותו של דקה וחצי. ואגב תעדוף, יש מקומות של חוסרים של ממש כמו בחברה הבדואית." טויל ביקש להדגיש כי "מי שמיגן 0-7 ק"מ מגבול הצפון היה פיקוד העורף, שגם תקצב את זה." 

סגנית מנהלת אגף בינוי במשרד החינוך מירב צדוק אמרה שאין פער תקציבי בתחום ההנגשה: "אנחנו מקבלים 1,600 בקשות לכיתות אקוסטיות בשנה. לגבי הנגשה פיזית – נתנו פער של שנה וחצי כדי לתת לרשות את הזמן עד שיהיה 100%. אין אצלנו פערים בנושא הנגשה."

בסיכום הדיון אמר היו"ר: "אנחנו צריכים להתעורר ויפה שעה אחת קודם. עד כה לא קיבלתי תשובה מי אחראי למיגון במוסדות חינוך – האם זהו פיקוד העורף או משרד החינוך. ההתרשמות שלי שיש ביניכם חילוקי דעות. יש לתכלל תכנית חומש להשלמת פערי המיגון ולהגיש לנו בוועדה תוך חודשיים".

 

 

 

חדשות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}