יום הולדת 30 לאורון שאול, העשירי שלו בשבי

אורון שאול, שנחטף בליל ה-20.07.2014, אמור היה לחגוג היום את יום הולדתו ה-30. זאת השנה העשירית בה יצויין יום הולדתו, כשהוא נמצא עדיין בשבי בעזה.

ב-20 ביולי 2014, במהלך הלחימה של חטיבת גולני בשכונת שג'אעיה, נפגע נגמ"ש מדגם M-113 מירי טיל נ"ט שהביא למותם של שישה חיילי צה"ל.
אורון, שמוגדר עד היום כנעדר, לא הספיק להיכנס לנגמ''ש, חתר למגע והמשיך לנהל קרב אל מול המחבלים, עד שנחטף אל תוך מנהרה שהייתה בסמוך לאזור ההיתקלות. עדות לכך הם האפוד והקסדה שלו שנמצאו בעומק המנהרה.

הרב הראשי לישראל יחד עם קצינים וביניהם ראש אכ"א, אורנה ברביבאי, הודיעו למשפחה על ההחלטה לשנות את הסטטוס של אורון מנעדר לחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע. הקביעה של צה"ל התבססה על ממצאים פורנזיים לשיטתם, שנמצאו בקסדה. בעקבות לחצים שהופעלו על המשפחה לשבת שבעה, בטענה כי הדבר יסייע בהשבתו של אורון, הוחלט ע"י המשפחה לשבת שבעה. החלטה שהמשפחה מתחרטת עליה עד היום ומטילה ספק בסטטוס ובמצבו של אורון.

עד היום המשפחה נמצאת בחוסר וודאות לגבי מצבו של אורון ומתמקדת במאמצים להשבתו לישראל. מאז ועד לרגע זה, משפחת שאול מנהלת מאבק עיקש להחזרתו של אורון ופועלת הן בזירה המדינית והן בזירה הבינלאומית.

המשפחה קיבלה הבטחות אין סופיות על כך שהמדינה עושה ותעשה הכל להחזיר את אורון הביתה, אולם במבחן המציאות ובמבחן התוצאה, מדינת ישראל הבטיחה אך לא קיימה ואורון עדיין חטוף בעזה מזה עשור כמעט.

נקודת ציון משמעותית במאבק להשבת אורון הייתה במסגרת "הסכם הפיוס עם טורקיה". במסגרת הסכם זה דרשה משפחת שאול כי ההסכם יכלול בין היתר את השבת הבנים. בשיחות שקיימה המשפחה עם רוה"מ, הדבר הובטח למשפחה אולם כשהתפרסם ההסכם נוכחו לגלות כי סוגיה זו אינה כלולה.
בעקבות כך, החליטה משפחת שאול להקים מאהל מחאה מול בית ראש הממשלה עד לחזרתו של אורון.

באותו הזמן חלה הרצל ז"ל, אביו של אורון, במחלת הסרטן ומספר שבועות לאחר הקמת המאהל נפטר (02.09.2016). יום לפני פטירתו כתב: "אורון שלי, בני הגיבור, מאז שעזבת הגוף שלי החל לבגוד בי. יש לי וידוי: כשהודעת שאתה מתגייס לגולני אמא התחננה שתחזור בך מההחלטה כי זה מסוכן. בלב הייתי מלא גאווה ושמחה. אני רוצה להתנצל בפניך בני האהוב שלא הקשבתי לאמא".

ממשפחת שאול נמסר: "הגעגועים לאורון לא פוסקים. המחשבות עליו וביתר שאת ביום הולדתו לרגע לא פוסקות. לא האמנו שיעבור עשור ונציין את יום הולדתו העשירי כשאורון עדיין שבוי בעזה. העולם ממשיך והשגרה מתקיימת כרגיל, אבל אצלנו העולם עצר מלכת. הכל נשאר באותו המקום, ה-20 ביולי 2014 זה התאריך שאנחנו נמצאים בו יום יום במשך 3447 ימים. אנחנו מתפללים ששום חטוף לא יגיע לרגע בו הוא נמצא 10 שנים בשבי. ליבנו עם כל משפחות החטופים שלצערנו הצטרפו אלינו בחודשים האחרונים. כולם צריכים לחזור עכשיו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!