איתן בן ה-12: "עזתים הרביצו לי, אמרו שאין יותר ישראל"
איתן יהלומי שחזר מהשבי מנסה לחזור לשגרה, אביו אוהד עדיין בעזה. הוא מספר על הימים שבהם הוחזק לבדו בשבי, ועל הטרור הפסיכולוגי שהפעילו נגדו המחבלים. "נתנו לי לשמוע רדיו, אני לא אוהב"
- ישראל לפקוביץ
- י"ד טבת התשפ"ד
- 1 תגובות
כמעט חודש עבר מאז שאיתן יהלומי חזר משבי חמאס, אביו אוהד עדיין בשבי, אימו בת שבע ואחיותיו שהיה בטוח שנחטפו עברו לגור בקיבוץ חדש בעמק חפר. הבוקר הוא החל ללמוד בכיתה ז' בבית הספר האזורי. "אני מתרגש וגם קצת לא בא לי ללכת", סיפר איתן (12) "בית ספר חדש זה מלחיץ, להכיר אנשים חדשים".
הוא אמר ל-Ynet "הרבה אנשים שואלים אותי הרבה דברים, אין לי בעיה עם זה, אבל אני לא מבין למה זה מעניין", תהה בתמימות של ילד.
בבוקר 7 באוקטובר איתן נחטף עם אימו ואחיותיו, בנות 10 ושנה ו-8 חודשים, מהבית בניר עוז. אביו נפצע, איתן הועלה לאופנוע אחד, בת שבע והילדות לאופנוע שני. המחבלים החלו בנסיעה לכיוון רצועת עזה, אך כשהתקרבו לגדר הם זיהו טנק צה"לי ונבהלו. האופנוע של הבנות נפל והן הצליחו להימלט, נאלצות לצפות באיתן מתרחק לתוך הרצועה.
כשנכנסו לעזה הם עברו עם האופנוע בתוך ההמון, איתן סיפר כי האזרחים העזתים ברחוב הרביצו לו ולשאר החטופים. "זאת הייתה חוויה מפחידה" אמר. בימים הראשונים בשבי הוא הוחזק לבדו: "זה היה רע מאוד, מפחיד. ישבתי כל הזמן במיטה, זה הדבר היחיד שעשיתי. השובה לא נתן לי לזוז, רק ללכת לשירותים. נתנו לי קצת לשמוע רדיו, אני לא אוהב ואף פעם לא שמעתי לפני, אבל היה נחמד לשמוע דברים בעברית".
עוד סיפר ליעל צ'כנובר ב-Ynet, כי כשהיה רעב היה צריך לחכות לפעמים שש או שבע שעות עד שיקבל אוכל, פיתה עם מלפפון חמוץ או אורז, אותם הוא מגדיר "גועל נפש".
במהלך שהותו בשבי, הוא לא ידע בוודאות מה קורה עם משפחתו. "אמרו לי שאמא שלי חטופה, לפעמים היו אומרים לי שתכף ייקחו אותי להיות איתה ואז הייתה לי תקווה, דמיינתי בערך מה קורה איתם, וניסיתי לדבר איתם בראש, פחדתי שאולי קרה להם משהו. המחבלים היו אומרים לי גם שאין יותר את הקיבוץ, שאין יותר מדינת ישראל בכלל".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות