"להתייחס לעמלים לפרנסתם לא כמו בעלי בתים"

בכנס שהתקיים בבנייני האומה בירושלים השתתפו יהודים רבים העמלים לפרנסתם וקובעים עיתים לתורה. הכנס התקיים בסימן חיזוק לאור המלחמה והמצב הקשה. את המשא המרכזי נשא מנהיג עולם הישיבות ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שהתייחס בפרטות להנהגה הראויה אצל העמלים לפרנסתם קודם לכן נשא דברים ראש הישיבה הגר"ד לנדו שעורר על החובה של בעלי בתים להיות כפופים לתלמידי חכמים. המשא הועבר בשידור חי היישר מחדרו של ראש הישיבה בבניין ישיבת סלבודקה בבני ברק, אל מסכי הענק שבבנייני האומה בירושלים.

"מורי רבי אהרון (קוטלר) זצ''ל היה אומר, שבעצם היה צריך להיות המצב של כלל ישראל שכל אחד ילמוד תורה כל החיים בלי שום דבר אחר חוץ מזה. "והייתם לי" אנחנו קנויים לקב''ה – לתורה. אלא אמר ר' אהרון שלמעשה זה בלתי אפשרי, אז מוכרח להיות לכל הפחות שחלק מהעם יהיו קשורים לתורה בלי שום דבר אחר.

היה בארץ ישראל כל השנים, במאה שנים האחרנות וגם לפני כן, שאר''י לקחה על עצמה שחלק העם שיהיו כולו תורה יהיה בארץ ישראל. יש כוללים וישיבות בכל העולם, אבל מי שבא לאר''י היה כולו תורה ולא שום דבר אחר, וכך התגלגל דור אחר דור שכל בן תורה באר''י קיבל על עצמו תורה כל החיים שלו. כך היה.

בזמן האחרון, בעשרים שנה האחרונות, גם באר''י התחיל כך בגלל פרנסה, ועוד סיבות, שחלק מהבני תורה התחילו לעשות דברים אחרים לעבוד גם.

ובהתחלה לא היה התייחסות כל כך לאנשים אלו, ובאמת שהרבה ירדו בגלל זה, והיום זה מאוד מאוד התרחב הדבר הזה וב''ה שרוב רובו עדיין נשארים בחלק הזה ''כי לי בני ישראל' אבל יש מעוט שכמעט דמינכר כבר שגם עובדים. ומה שחשוב מאוד, להתייחס אליהם וכן הם צריכים להתייחס בעצמם, לא בתור בעלי בתים לא שייכים לבני תורה, היסוד צריך להיות שאדם יחשוב אני בן תורה לגמרי שאין לי ברירה אני צריך לעבוד לפרנסה, אבל אני בן תורה ממש.

ובמה יתבטא הבן תורה שלו:

א . ביסוד הזה שמבין שבעצם שהלוואי יכולתי ללמוד כל החיים שלי זה הדבר הראשון ומה שאני עושה זה בדיעבד אין לי ברירה.

ב. חוץ מזה הבית צריך להיות דקדוק הלכה כמו אותו הבית של אברך, התפילה, הצניעות, הפשטות, כל הדברים שיש לאברך, חוץ מהפשטות ממש, זה מותר לבן אדם לפי המצב שלו בגשמיות, מותר להרים קצת, אבל הדקדוק הלכה והתפילה והצניעות זה צריך להיות ממש כמו אברך אין שום סיבה שיהיה שום שינוי.

ג. ובעיקר מה שצריך להיות, זה התלמוד תורה, התלמוד תורה של מי שעובד לפרנסה, החפץ חיים מדבר על זה הרבה הרבה שהוא צריך לקבוע עיתים לתורה ולקבוע עיתים לתורה בשלוש בחינות: א. קודם כל קביעות לא הפשט פה ושם לומדים אלא קביעות כל יום ויום ללמוד. ב. צריך להיות בכמות, כמות של שעות מה שאפשר. ג. גם כן באיכות שלא יחשוב, אני כבר לא אברך אני יכול ללמוד מלמעלה זה לא ככה! אתה צריך ללמוד לפי השעות שיש לך ללמוד, לפי הכשרונות שלך ללמוד גם בבקיאות וגם בעיון כמו שבישיבה למדת כך עיון ובקיאות והוא הדין אחר כך, אולי שעות פחות אין הרבה שעות אבל אותו הרעיון וגם שאיפות גדולות.

אני מכיר אברכים באמריקה שעובדים לפרנסתם. הוא בא וחוזר בארבע מהעבודה. הוא גר בלייקווד עובד בניו יורק. חוזר מנוי יורק ישר לבית המדרש לסדר שני, שנים שנים כך הוא לומד.

אני מכיר אברך אחר שהוציא ספר עכשיו. הוא לומד סוגיות והוציא ספרים. אז למעשה באופן כללי באמריקה היום זה התפתח מאוד. יש דף היומי פשוט ויש דף היומי יותר ויש אברכים שממש לומדים חזק חזק, סוגיות ויודעים. זה הדבר השלישי בן תורה שצריך לעבוד אבל לימוד התורה זה דבר גדול מאוד שמוכרח להיות וצריך להיות וברמה גבוהה כמו שאמרתי.

רק אקרא לכם מה שכתוב ברבינו יונה שהח''ח מביא אותו שבני אדם פוסקים ממלאכתם והולכים לבתיהם כשהם בטלים או משיחים בדברים בטלים רעתם רבה וחטאתם כבדה מאוד לפי שהם מבזים את התורה שאילו היו מאמינים שאין תכלית למתן שכרה למה לא ישיבו רגליהם לבית המדרש ללמוד. זה היסוד שאדם צריך להשאר בן תורה, הוא עובד אבל הוא בן תורה עם כל הבחינות. ומה''ט צריך שיהיו פה עוד כוללים, לבני תורה שעובדים, לא כולל בעלי בתים, כולל לבני תורה שעובדים, וששמה ילמדו כל אחד לפי הכח שלו וכל כולל יעשו כולל אחר כמו באברכים יש כוללים שיותר בקיאות ויותר עיון וה''ה לבעלי בתים. ועל ידי זה יהיהלמעשה קידוש ה' גדול מאוד ולא צריך לחשוש על פרנסה פרנסה יבוא, והקב''ה יתן שהאברכים האלו הבני תורה האלו שיוכלו להתמודד עם הנסיון שמביא מכח העבודה, נסיון גדול. להתמודד עם זה לנצח את זה ולהשאר בני תורה אמיתיים בכל הדברים. וזה יהיה קדוש ה' גדול וכבוד שמים גדול.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!