סיפור לשבת: הקצין שמנע מלחמת עולם שלישית

וסילי ארכיפוב היה קצין בצי הסובייטי ב-27 באוקטובר 1962, במהלך משבר הטילים בקובה, כש-11 משחתות ונושאת מטוסים של הצי האמריקאי, איתרו צוללת סובייטית בקרבת קובה.

הכוחות האמריקאים החלו להשליך פצצות עומק מעל הצוללת, במטרה לגרום לה לצוף מעלה ולהזדהות.

אנשי הצוות בצוללת לא קיבלו שום תשדורת ממוסקבה במשך כמה ימים, בצוללת שררה אפלה תקשורתית מוחלטת, ואנשיה לא יכלו לדעת אם מלחמת עולם שלישית כבר פרצה או לא.

מפקד הצוללת היה משוכנע שפרצה מלחמה, ורצה לשגר טילי טורפדו גרעיניים לעבר הכוחות האמריקאים. החוק בצוללת קבע ששלושת הקצינים הבכירים ביותר בה צריכים להגיע להחלטה פה אחד אם לשגר נשק גרעיני. שניים המפקדים נתנו את אישורם, והיה זה ארכיפוב שהחליט להתנגד, נגד הרוב, ולכן לא שוגרו הטילים.

ארתור מאייר שלזניגר, מיועציו של הנשיא ג'ון פ. קנדי, ציין: "זה לא היה הרגע המסוכן ביותר במלחמה הקרה, זה היה הרגע המסוכן ביותר בהיסטוריה האנושית" . ארכיפוב התבטא פעם בכאב ובמרירות, שלמרות המעשה שעשה, אף אחד לא מוקיר או מכיר אותו.

בפרשת השבוע יוסף, שעבר כל כך הרבה תלאות – משהו גורם לו להישבר ולבכות : "וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה". מה זה היה? הוא נפגש עם אחיו בנימין, שאותו לא ראה מימיו. כאשר יוסף שאל אם יש לו ילדים, בנימין ענה: "כן. עשרה". "מה שמם?", שאל יוסף. ענה בנימין: "בלע ובכר וגו'".

"מה פשר השמות הללו?", שאל יוסף.

"כולם על שם אחי, והצרות שמצאוהו: בלע – שנבלע בין האומות. בכר – שהיה בכור לאמי, מופים שלמד תורה מפי אבי וכו'".

פה יוסף נשבר.

אחת הסיבות, היא שהוא הרגיש שמישהו חשב עליו, מישהו דאג לו, וזה גרם לו לבכות. שנבין עד כמה חשוב לתת לשני הרגשה שחושבים עליו, שאוהבים אותו, שמוקירים אותו .

חשבו על האנשים סביבכם. האם יש מישהו שלדעתכם לא מרגיש מוערך? לא מרגיש שחושבים עליו? שלחו לו הודעה, או פשוט התקשרו להגיד – "חשבתי עליך, תודה על הכול".

שבת שלום

שלכם, יצחק פנגר

היכנסו לתפילת נשמת כל חי, הנוסח המלא לקריאה נוחה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!