אלפי תושבי דרום לבנון עזבו את בתיהם ועברו צפונה
בעקבות המצב המתוח והחשש מפני הסלמה, החלו תושבי כפרים ועיירות בדרום לבנון להתפנות לאזורים צפוניים. על-פי ההערכות, שיעור המתפנים שונה מישוב לישוב. עזיבה רבה יותר ניכרת באזורים נוצריים לעומת אזורים שיעים
- ישראל לפקוביץ
- ה' טבת התשפ"ד
חיזבאללה הצטרף ללחימה נגד ישראל ב-8 באוקטובר 2023, יום לאחר תחילת מלחמת “חרבות ברזל” שפתחה חזית נוספת בגבול הצפוני של מדינת ישראל. זאת, מתבטאת בעיקר בתקיפות ובשיגור טילים לעבר מוצבי צה"ל וריכוזי לוחמים שהוצבו על הגבול. בתגובה מגיב צה"ל בירי ארטילרי לעבר מקורות הירי ובתקיפת תשתיות חיזבאללה בדרום לבנון. בעקבות המצב המתוח והחשש מפני הסלמה, החלו תושבי כפרים ועיירות בדרום לבנון להתפנות לאזורים צפוניים יותר. בהקשר זה יצוין כי חיזבאללה נוהג למקם מוצבים ובסיסים בתוך או בסמוך לעיירות ולכפרים.
ההערכות כיום הן כי מספר המתפנים נע בין 20,000 ל-60,000 תושבים. וייתכן שהמספר אף גבוה יותר. חלקם התפנו ביוזמתם וחלקם בהוראת חזבאללה. יצוין, כי בשל המתיחות, רוב השירותים הממשלתיים ורוב הפעילות הכלכלית באזור הדרום פסקו מלפעול. חלק מהעיירות והכפרים באזור הגבול התפנו מרוב תושביהם. לעומת זאת קיימים עיירות וכפרים בהם לא ניכרת עזיבה. חלק גדול מהתושבים התפנו למרחב העיר צור.
סביר להניח כי כל עוד קיימת מתיחות בדרום לבנון ואף קיים חשש להסלמה, רוב התושבים שעזבו לא ישובו לבתיהם. לכך יהיו השלכות כלכליות כבדות ארוכות טווח שתשפענה בראש ובראשונה על האזרחים שעזבו את הדרום המתפרנסים ברובם מחקלאות ויתכן אך שנגרם נזק לרכושם, ויתכן גם על כלכלת לבנון העוברת בלאו הכי משבר כלכלי עמוק.
המצב הנוכחי מציב דילמה בפני חיזבאללה: הארגון חש מחויב להתגייס לסייע לחמאס כחלק מציר ההתנגדות בראשות איראן, אך בו-זמנית הוא מבין שהצטרפותו ללחימה פוגעת באוכלוסיית העוגן שלו בלבנון. בנסיבות אלה, מנסה הארגון לתמרן, כשהוא מהלך על חבל דק בין הסיוע שהוא מעניק לחמאס באמצעות פתיחת חזית נוספת מול ישראל לבין סיוע חומרי לתושבי דרום לבנון שנפגעים מהמצב כאשר במקביל ללחימה הוא פועל לפיצוי התושבים שרכושם ניזוק בעיקר באמצעות אגודת ג’האד הבינוי, אחר המוסדות החברתיים שהקים חזבאללה העוסק בבנייה ושיקום, ובפרויקטים חברתיים כמו גם בניסיון לגייס את ממשלת לבנון ומדינות נוספות לסייע בפיצוי התושבים.
על-פי מרכז עלמא, העזיבה הינה בעיקר מהכפרים והעיירות בקו החזית מול הגבול עם ישראל לכל אורכו, ביניהן הוזכרו הכפרים והעיירות עלמא אלשעב, יארין, ראמיה, עיתא אלשעב, בנת ג’ביל, מארון אלראס, עיתרון, בלידה, מיס אלג’בל, יארון, מרכבא, אלעדיסה וכפר כילא, כך דיווח מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.
על-פי ההערכות, שיעור המתפנים שונה מישוב לישוב והוא נע בין 10%-90%. עזיבה רבה יותר ניכרת באזורים נוצריים לעומת אזורים שיעים.
קיימת גם תופעה של תושבים באזור הגבול שעזיבתם איננה ארוכת טווח. יש גם שמתפנים מבתיהם וחוזרים אליהם מספר פעמים, בכפוף לעצימות המתיחות באזור מגוריהם ובכפוף לצרכים כלכליים ותעסוקתיים שלהם בדגש על העיסוק החקלאי כמו מסיק זיתים, וצרכי עיבוד הקרקע.
במקביל להוראת חיזבאללה לחלק מהתושבים לפנות את בתיהם באזור הגבול, ניכר כי הארגון מנסה לסייע לתושבי הדרום, בעיקר כדי שלא לאבד את תמיכתם, זאת, על רקע תרעומת שנשמעה בקרב התושבים בתחילת הלחימה על התעלמות הארגון ממצבם. במסגרת זו, הבטיח חיזבאללה לפצות את אזרחי דרום לבנון שנפגעו באופן ישיר מהמצב.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות