הפלסטינים לא מרוצים מעמדות צרפת, האו”ם ואפילו מרוסיה

מכון הסקרים PSR בראשות ד"ר ח’ליל שקאקי פרסם ב-13 בדצמבר 2023 את ממצאי הסקר הרבעוני של המכון. הסקר נערך ביהודה שומרון ורצועת עזה בין 22 בנובמבר עד 2 בדצמבר 2023 , בעיצומה של המלחמה, באמצעות ראיונות פנים אל פנים. הוא כלל 1,231 מבוגרים, מתוכם 750 רואיינו ביהודה ושומרון ו-481 ברצועת עזה. הראיונות נערכו ב-121 אתרים שונים שנבחרו באקראי. רוב השאלות בסקר התייחסו למתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה ברצועת עזה.

עורכי הסקר מפרטים את מגבלות ביצועו ברצועת עזה, למרות שהוא נערך במהלך ימי ההפוגה, ועורכיו מציינים, כי לא עלה בידיהם בשל המצב לנהל סקר מול מאתר דמוגרפי מייצג. יתר על כן, מתוך 481 הנשאלים ברצועת עזה, 250 לא רואיינו בבתיהם אלא במחסות, עשרים של אונר"א וארבעה של מוסדות ממשלתיים.

לאור זאת, מציינים מבצעי הסקר שיש להתייחס בזהירות יתרה לממצאים. זאת ועוד בשל המצב, מציינים עורכי הסקר, כי מרווח הטעות הוא יחסית גדול יותר והוא נובע מחוסר דיוק לגבי מספר התושבים אשר שהו בבתיהם, או במחסות בצפון רצועת עזה שלא נדגמו.

מניתוח ממצאי הסקר ניתן להצביע על הבדל מהותי בין עמדות תושבי יהודה ושומרון לבין אלו של תושבי רצועת עזה ותפיסת מציאות שונה לגמרי. ביהודה ושומרון היא מתאפיינת בסממנים מובהקים של "הילת ניצחון" ו"התלכדות סביב דגל ההתנגדות,. ברצועת עזה בולטת החלוקה בין אלו המביעים קורת רוח מהאירועים לבין שיעור גבוה, המגיע לעיתים לעשרות אחוזים, המתייחסים בשלילה לחמאס, מערכת קבלת החלטות של מנהיגיה ופעילותה. נראה כי ההבדל המשמעותי בדעות הוא בין מי שחווה את המלחמה על בשרו (רצועת עזה) לבין מי שניזון מכלי תקשורת (יהודה ושומרון).

ממצאי הסקר גם מצביעים על תמיכה ציבורית רחבה במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, אבל הרוב המכריע מכחיש שחמאס ביצע מעשי זוועה נגד אזרחים ישראלים. עוד נמצא שהמלחמה הגבירה את הפופולריות של חמאס והחלישה מאוד את מעמדה של הרשות הפלסטינית והנהגתה. כמו כן עולה מהסקר כי התמיכה במאבק מזוין עלתה במיוחד ביהודה ושומרון. במקביל גם ניכרת עלית מה בתמיכה בפתרון שתי המדינות. הרוב המכריע מגנה את העמדות שנקטו ארה”ב ומדינות המערב במהלך המלחמה והם מאמינים שהן איבדו את המצפון המוסרי שלהם.

להלן מספר נתונים שעלו בסקר ודווחו במרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

החלטת חמאס לבצע את המתקפה: רוב הנשאלים סבורים כי ההחלטה בוצעה בתגובה ל"התקפות מתנחלים על מסגד אל אקצא ותושבי יהודה ושומרון, ולמען שחרור האסירים הפלסטינים". 89% ביהודה ושומרון לעומת 69% ברצועת עזה ייחסו את החלטת חמאס לצאת ללחימה לתגובה לאירועים באל אקצא ולעניין האסירים ולא ל"מזימה איראנית".

82% ביהודה ושומרון לעומת 57% ברצועת עזה, סברו שהחלטת חמאס לצאת במתקפה הייתה נכונה לאור תוצאותיה (37% ברצועת עזה סברו שלא הייתה נכונה). בהקשר זה יש לציין את ההבדלים המשמעותיים בין העמדות של תושבי יהודה ושומרון לעומת אלו של רצועת עזה לגבי השאלה האם החלטת חמאס הייתה נכונה. תושבי הרצועה נוטים למידה של ספקנות לגבי ההחלטה הזו.

משך הלחימה: 45% ביהודה ושומרון לעומת 54% ברצועת עזה סבורים כי הלחימה תסתיים בתוך שבועות ספורים. 21% ביהודה ושומרון לעומת 32% ברצועת עזה סבורים כי הלחימה תארך עוד שבועות וחודשים.

מצב האוכלוסייה ברצועה: 9% ביהודה ושומרון לעומת 19% ברצועת עזה תולים בחמאס את האשמה על מצב וסבל תושבי הרצועה. לגבי שיעור האופטימיות לפיה העקורים ישובו לבתיהם, זה עומד על 83% ביהודה ושומרון לעומת 53% ברצועה.

9% ביהודה ושומרון לעומת 19% ברצועת עזה תולים בחמאס את האשמה על המצב וסבל תושבי הרצועה.

שיעור האופטימיות לפיה העקורים ישובו לבתיהם עומד על 83% ביהודה ושומרון לעומת 53% ברצועת עזה.

תוצאות הלחימה: % 70 ביהודה ושומרון לעומת 50% ברצועת עזה סבורים כי חמאס תצא מנצחת. שיעור גבוה יחסית (31%) ברצועת עזה סברו כי ישראל תצא מנצחת.

היום שאחרי: 87% ביהודה ושומרון לעומת 44% ברצועת עזה סברו כי ישראל לא תצליח לחסל את חמאס. 73% ביהודה ושומרון לעומת 51% ברצועה סבורים כי חמאס תשלוט ברצועה ביום שאחרי המלחמה. אחוזי תמיכה נמוכים ניתנו לאפשרויות נוספות, כגון לממשלת אחדות ללא אבו מאזן כנשיא אשר זכתה ל-11% תמיכה ביהודה ושומרון לעומת 23% ברצועה.

העמדה כלפי מדינות העולם: רוב הפלסטינים אומרים שהם לא מרוצים מעמדות ארצות הברית, גרמניה, בריטניה, צרפת, האו”ם ואפילו רוסיה במלחמה הזו. הממצאים מצביעים על כך שהפלסטינים מפקפקים במחויבות המוסרית של ארה”ב ומדינות מערב אירופה לערכים האתיים המגולמים במשפט ההומניטארי הבינלאומי. הם משוכנעים שעמדות ארצות הברית ומדינות המערב מתעלמות לחלוטין מהמשפט ההומניטרי הבינלאומי ומהדיבור על פתרון שתי מדינות. במקביל הרוב גם אינו מרוצה מתפקודן של מדינות ערביות כגון סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים וירדן, בעוד אחוז גבוה יותר מצביע על שביעות הרצון מעמדת תורכיה ואיראן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!