אם אירופה לא תתעורר היא עלולה להיות בסכנה

לצבא הבריטי יש רק כ-150 טנקים תקינים ואולי 12 קני ארטילריה ארוכי טווח. הצבא הבריטי כל כך ריק מכלים כבדים, שבשנה שעברה שקל הצבא הבריטי להביא משגרי רקטות ממוזיאונים לאוקראינה, רעיון שנדחה על הסף.

לצרפת יש פחות מ-90 כלי ארטילריה כבדים, שווה ערך למה שנהרס לרוסיה בערך מדי חודש בשדה הקרב של אוקראינה. לדנמרק אין ארטילריה כבדה, צוללות או מערכות הגנה אווירית. לצבא גרמניה יש תחמושת שמספיקה ליומיים קרב בלבד.

בעשורים שחלפו מאז תום המלחמה הקרה, צבאות אירופיים נחלשו והסתמכו על ארה"ב עם כוחה הצבאי העצום. גם ברית נאט"ו לא חזקה; ארה"ב מממנת כמעט 70% מהוצאות הביטחון של נאט"ו.

וכאשר איום פוטנציאלי על אירופה מגיע מרוסיה לאחר כמעט שנתיים של לחימה עקובה מדם באוקראינה, אירופה מבינה שהיא נמצאת בבעיה, כך מדווח ה'וול סטריט ג'ורנל'.

אין סכנה צבאית מיידית לאירופה מצד רוסיה, ומנהיגים צבאיים ופוליטיים במערב חושבים שרוסיה נבלמה לעת עתה במלחמת ההתשה שלה באוקראינה. אבל אם רוסיה תנצח בסופו של דבר באוקראינה, מעטים מפקפקים ביכולתה של מוסקבה להתחמש מחדש תוך שלוש עד ארבע שנים ולגרום לצרות במקומות נוספים.

חלק ניכר מהיכולת התעשייתית של אירופה לייצר נשק נשחק במהלך שנים של קיצוצים בתקציב, ולהחזיר את המצב של פעם הוא אתגר בתקופה שבה רוב הממשלות מתמודדות עם קיצוצי תקציב על רקע צמיחה כלכלית איטית והזדקנות אוכלוסיות, כמו גם התנגדות פוליטית גדולה למימון כוחות צבא.

"אירופה פירזה את עצמה מנשק באופן שיטתי כי היא לא הייתה צריכה לבזבז את הכסף, הודות להיעדר איום ודומיננטיות צבאית אמריקאית ברחבי העולם", אמר אנתוני קינג, פרופסור ללימודי מלחמה באוניברסיטת וורוויק. "הם בעצם הלכו לישון."

מלחמת אוקראינה הבהירה את עומק הבעיה של אירופה.

אנדרס פוג רסמוסן, מזכ"ל נאט"ו לשעבר אמר כי "אוקראינה נמצאת כעת במלחמת התשה, אם לא נהיה רציניים בייצור תחמושת, איום המלחמה כנראה יתקרב אלינו".

ראש המטה הכללי בבריטניה, גנרל פטריק סנדרס, השווה את הרגע הזה בהיסטוריה האירופית לשנת 1937, כאשר בריטניה ובעלות בריתה התלבטו אם בסופו של דבר יצטרכו להתמודד מול היטלר. "הלקח משנות ה-30 הוא שכאשר האיומים מתחילים לגדול, ואני חושב שזה מה שאנו רואים, אז אתה צריך להתחיל להתכונן לזה", אמר.

במהלך המלחמה הקרה, מדינות אירופה משני צדי מסך הברזל שמרו על צבאות חזקים. אך דיבידנד השלום שלאחר המלחמה הקרה אפשר לממשלות לקצץ בהוצאות צבאיות לטובת כל דבר, החל מפנסיה ועד שירותי בריאות, העלאת עושר ורמת חיים ברחבי היבשת אך השארת הצבא שלהן חלול וחלש.

צבא גרמניה, שבסוף המלחמה הקרה מנה חצי מיליון איש במערב גרמניה ועוד 300,000 במזרח גרמניה, מונה כיום 180,000 איש. במערב גרמניה לבדה היו יותר מ-7,000 טנקים עד שנות ה-80. לגרמניה המאוחדת יש כעת 200, שרק מחציתם כשירים, לפי גורמים ממשלתיים, התעשייה במדינה יכולה לייצר רק כשלושה טנקים בחודש.

"הכוחות המזוינים חסרים בכל דבר", אמרה אווה הוגל, הנציבה של הכוחות המזוינים של גרמניה, כשהציגה את ממצאי הדו"ח שלה מוקדם יותר השנה. לבסיסים הצבאיים הגרמניים לא רק חסרים חימוש ותחמושת, אלא שירותים ואינטרנט מתפקדים, אמרה. יחידת מסוקי תקיפה אחת ממתינה עשור להצטיידות בקסדות.

הולנד פירקה את יחידת הטנקים האחרונה שלה ב-2011, ושלחה את הטנקים הנותרים לצבא גרמניה. גיוס החובה ברוב מדינות אירופה בוטל לאחר המלחמה הקרה.

כיום, רוסיה, סין והודו מדורגות כולן כמעצמות צבאיות חזקות יותר מבריטניה, דרום קוריאה, פקיסטן ויפן מדורגות מעל צרפת.

לדרום קוריאה, שבה המלחמה הקרה מעולם לא הסתיימה לאור האיום מצפון קוריאה, יש כעת צבא של כחצי מיליון איש כמו בריטניה, צרפת וגרמניה ביחד. יש לה גם תעשייה צבאית ברמה עולמית שעוזרת לחמש את פולין.

"גרמניה אינה מסוגלת כרגע להילחם במלחמת הגנה ועליה להתחמש מחדש לאור ההתגברות הצבאית האדירה של רוסיה", אמר מפקד הכוחות המזוינים של גרמניה. "אנחנו חייבים להתרגל לרעיון שאולי נצטרך להילחם במלחמת הגנה", אמר הגנרל קרסטן ברויאר "שלטון השלום שהחברה התרגלה אליו לא קיים יותר", אמר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!