בני משפחות הנרצחים הקימו מטה מאבק: "הכאב שלנו שקוף"

בני המשפחות שיקיריהן נרצחו במסיבות שהתקיימו ביישובי העוטף ב-7 לאוקטובר החליטו לפתוח מטה בשם "פרחי המסיבות". הסיבה לפתחת המטה הוא ההתייחסות לבני המשפחות כ"שקופים". ארז, אביה של רון צרפתי הי"ד שנרצחה במהלך המסיבה אמר בהתכנסות אמש (שני) כי "בשבעה באוקטובר נרצחו למעלה מ-350 פרחי מסיבות שהלכו לחגוג את החיים, מאז ועד היום שום גורם רשמי לא פנה אלינו. ברור לנו שהמדינה נמצאת במלחמה מתמשכת, ברור לנו שצריך לטפל בחטופים ולהחזיר את כולם עכשיו, אבל אנחנו לא מוכנים להיות שקופים בעיני קברניטי המדינה.

כולנו צופים מדי ערב ומזדעזעים מהכותרות של המנהיגים, על איזה ניצחון מדובר? כולנו הפסדנו ואף אחד לא מסתכל לנו בעיניים ומתנצל על הכישלון המתועב הזה. לא נאפשר את המשך הטיוח של מה שקרה ליקרינו. למה? כי אלה החיים".

נועם, אחותו של רון יהודאי ז"ל, אמרה כי "אחרי ימים שלא ידענו מה עלה בגורל אחינו, קיבלנו את הבשורה המרה מכל. ואז, אחרי שהורידו לנו איבר חיוני מגופנו, מצופה מאיתנו לחזור לעבוד כרגיל. אין לנו איפה להתנחם ולהתחזק, כל כולנו בטיפול בהורים והכאב שלנו שקוף. יש אחות שמגדלת את שלושת ילדיה של אחותה שנרצחה. יש אח שמטפל באחיו עם צרכים מיוחדים וכל נטל הטיפול כעת עליו. איך ייתכן שאנחנו לא מקבלים שום הכרה? קצבה? תמיכה?".

בשל כך הדרישות של המשפחות מהמדינה הן: ראשית, הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את אירועי השבעה באוקטובר ואת אישור המסיבות בצל ההתראות. בנוסף הם דורשים סיוע למשפחות בהבנה מה קרה ליקיריהם בשעות האחרונות של חייהם, כיצד נרצחו ומתי. וכן ⁠זכויות הולמות לבני המשפחה בדגש על אחים ואחיות ובני ובנות זוג שכולים. 

ערן, אביה של אוריה ליטמן שנרצחה גם היא במסיבה סיפר כי "יש למעלה מ-350 נרצחים במסיבות, מדובר על אלפי בני משפחות. אנחנו לא מבחינים בין דם לדם - יש את ההרוגים בצבא שמלווה את המשפחות, יש את הנרצחים מהקיבוצים שמקבלים תמיכה מהקהילה, ואנחנו אבודים. יש אנשים שלא יכולים לקום מהמיטה לבקש את הטיפול שמגיע להם, או שלא יודעים שמגיע להם. כואבים לנו מספר דברים - ראשית חוסר הוודאות על מה שקרה ליקרינו. אנחנו יודעים שיש צילומים מסויימים, במשטרה ובעוד מקומות.

החטופים הם בראש סדר העדיפויות. אם הרוצחים של הבת שלי ייתפסו, אני לא אעמוד בדרכן של המשפחות בהחלפת שבויים, ורבים אחרים חושבים כמוני. בנוסף, כל מי שתומך בנו זה ארגונים ואנשים פרטיים, זה מדהים אבל זה לא מהמדינה. המדינה לא מתפקדת גם עכשיו. אני לא עוסק עכשיו באחריות או אשמים אלא מבקש שהגורמים הנכונים יתייחסו אלינו".

הוא הוסיף כי "קשה לי לחייך ולשמוח, זה ממש ימים ראשונים שאני מצליח ללכת זקוף. יש כאן אלפי אנשים בצרה שצריכים תמיכה כדי שלא יהיה כאן דור עם פוסט טראומה שלא יתפקד אחר כך. אני רוצה גם להוסיף, החטופים הם בראש סדר העדיפויות. אם הרוצחים של הבת שלי ייתפסו, אני לא אעמוד בדרכן של המשפחות בהחלפת שבויים, ורבים אחרים חושבים כמוני".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!