הרב שאול יורוביץ': מלחמתו של יעקב אבינו

בראשית פרשתנו לקראת מפגשו המחודש של יעקב אבינו עם עשיו אחיו המאיים עליו להורגו, יעקב מתכונן בשלושה דרכים וכדברי רש"י (לב ט ד"ה והיה) "התקין עצמו לשלשה דברים לדורון לתפלה ולמלחמה. לדורון. ותעבור המנחה על פניו. לתפלה אלהי אבי אברהם. למלחמה והיה המחנה הנשאר לפליטה"

אך אם נרחיב את הסתכלותנו על כלל חיי יעקב נדמה שבמפגשיו עם הרע הוא מעדיף לברוח ולא להתעמת עם הרע באופן ישיר, לאחר קבלתו את הברכות מאביו הוא בורח מעשיו, בהמשך כאשר נראה שפני לבן אליו הם לא כתמול שלשום הוא בורח גם מלבן, גם כאשר שכם בן חמור מטמא את דינה יעקב בשונה משמעון ולוי בניו אינו רוצה להילחם ואף מקניט את בניו על מלחמתם, אפילו כאן כאשר עשיו הוא זה שרודף אחריו וכביכול פותח במלחמה אתו ולכאורה יעקב מכין עצמו למלחמה, גם על זה אומר הכתוב "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" ורש"י (ד"ה וירא ויצר) מפרש "ויירא שמא יהרג ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים". בנוסף כל הכנתו למלחמה נראית כאסטרטגיית בריחה כדברי רש"י "למלחמה והיה המחנה הנשאר לפליטה"

מהצד השני למרות בריחתו לכאורה מהתמודדות עם הרע כאמור, יעקב נדרש דווקא ליוזמה ולתושייה רבה בכדי להשיג את הבכורה והברכות וכן את זיווגו וצרכיו הגשמיים. זה מעורר מחשבה על מהות עבודתו של יעקב אבינו שמחד הוא יושב אהלים ונמנע מעסק עם הרע אך דווקא הוא צריך להיכנס ללוע הארי ולהות שם בכדי להשיג שלמותו הרוחנית והגשמית.

אצל אברהם אבינו מצאנו עבודה הפוכה לחלוטין, הוא מוכן להילחם בתקיפות עם נמרוד ועם ארבעת המלכים ואף לגרש את הגר וישמעאל, אך בכל מה שנוגע למציאותו הרוחנית ואף לצרכיו, הקב"ה הוא זה שבוחר בו ומברך אותו ודואג לכל מחסורו ללא שום מאמץ ויגיעה מצד אברהם. 

במבט ראשון ניתן לומר שאברהם אבינו המבטא את תחילת ההתקרבות את ה' רוב עבודתו היא במאבק עם הרע בכדי להיפרד ממנה, יעקב אבינו המבטא את השלבים היותר מתקדמים וכנאמר בחז"ל שהוא בחיר שבאבות כל עיקר התמקדות עבודתו היא יותר בחלק החיובי של בחירה בטוב שזהו המשך שלבי העבודה הקודמים.

וזו המשמעות של תיאור הכתוב את יעקב "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים" לעומת אברהם שהציווי הראשון הנאמר לו הוא "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ" המבטא שעבודת אברהם היא להיפרד מן הרע תחילה.

אך במבט מעמיק יותר יש להבין את מלחמותיו של יעקב באופן אחר, שהנה בפועל למרות שאין הוא מתעמת באופן ישיר, יעקב אבינו יוצא עם כל שללו בידו בכל אחת מהמפגשים שלו עם הרע הוא לוקח את הבכורה והברכות מעשיו, וכן את שתי נשיו וכל רכושו מלבן.

אלא כהמשך לדברים האמורים יש להבין שיעקב לאחר עבודתם של אברהם ויצחק מתמודד עם חלקי הרע היותר דקים וכביכול קרובים אליו ושם דרך הפעולה משתנה לחלוטין, שם יש לעסוק בבירור איטי של כל חלקי הטוב הבלועים שם ולהוציאם, יעקב מתמודד עם חמיו ואחיו היחיד, זו עבודה של בירור הרבה יותר מורכב ועדין ולכן עבודתו היא בצורה זו,

ובדרכי העבודה הפנימית, כאשר הטוב והרע מבוררים זה מזה שברור לך מה טוב ומה רע ההחלטה היא קלה ופשוטה, אך במקומות מורכבים יותר כאשר הדברים מעורבבים ולא ברורים דיים העבודה משתנה, וכמו שאמרנו אנו רואים שבאמת יעקב אבינו לא וויתר על כלום והשאיר אותם ריקנים מכול.

ובאמת רואים שכאשר יעקב פוגש את שרו של עשיו שהוא שורשו של עשיו והוא בחינת רע גמור, שם הוא מוכן להיאבק ולהילחם כל הלילה עד עלות השחר כנאמר בפסוק, ואף שלכאורה חצה את הנהר רק בכדי להחזיר פכים קטנים. והרי לנו שכאשר צריך להילחם הוא מוכן גם לכך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!