בת הדודה: "מצבה הפיזי סביר בהחלט, אבל הנפשי? ימים יגידו"

עדה שגיא, בת 75 ותושבת ניר עוז, שוחררה השבוע (ג') משבי חמאס, זאת לאחר 53 ימים בשטחי רצועת עזה מבלי שמשפחתה ידעה מה מצבה. רק לפני שבועיים, קיבלו קרוביה של עדה הודעה רשמית על חטיפתה. דרורה נבון, בת דודתה, סיפרה לניסים משעל וטל שלו ב-103FM על תחושותיה בעקבות השבתה.

"האושר הוא אינסופי. מפלס האושר עולה ומנעד הרגשות מיטלטל, בין אושר לבין דאגה לבין חשש, לבין מה קורה לאלה שנשארו שם מאחור ועדיין נמצאים בידי בני העוולה", אמרה, והוסיפה: "המצב הפיזי, אנחנו רואים שהוא סביר בהחלט, אבל המצב הנפשי? רק ימים יגידו. אני רואה תמונות שעולות בוואטסאפ המשפחתי, כן יש חיוך על הפנים, כן אפשר לראות את אותה עדה שהכרנו, אבל אתה יודע, אנחנו לא יודעים מה עובר בנפש האדם, אנחנו לא יודעים עד כמה השפיעה עליהם הטלטלה הזאת, הדבר החריג, האסון הזה".

עוד ציינה: "אם היא שרדה את התופת הזאת, זה באמת מראה על האיכויות שלה ועל היכולות שלה ועל תעצומות הנפש שלה. הקיבוצניקים זה עם מיוחד".

איך זה מרגיש כשבאותו לילה כל מדינת ישראל ממתינה לשחרור ולכל התהליך?

"את מחזירה אותי לרגעים שהלב שלי היה על 200 והגוף שלי היה מלא צמרמורות. זה באמת היה רגע כל כך מרגש. אני אפילו לא יכולה לתאר את זה במילים. את מגיעה למצבים כאלה שאת כבר לא יכולה לתאר את זה במילים. את מגיעה למצבים כאלה שאת כבר לא עומדת בזה. זה היה אושר אחד גדול. הלב מתפוצץ לראות אותה, שהיא עומדת על הרגליים כי ידענו שהיא נפצעה. היו כתמי דם בבית שלה והיינו בטוחים שהיא נפצעה וקרה לה משהו, אז זה שהיא עמדה על הרגליים והיא הלכה, מבחינתנו זו באמת הייתה תמונת ניצחון קטנה".

בהמשך שיתפה כי "באותה שבת התכתבתי איתה ושאלתי אותה, 'עדי איפה את?' והיא אמרה לי 'אני בממ"ד', ואז ראיתי את התמונות בטלוויזיה ואת המחבלים בתוך שדרות ואמרתי לה 'עדי, יש מחבלים אצלנו בארץ', אז היא אמרה לי 'ועדת חקירה עכשיו'. רציתי להתכתב איתה ב-9:24, היא כבר לא היתה. את קיבוץ ניר עוז ניקו, עד השעה 14:00 אף אחד לא היה שם. לכן גם לא ראו תמונות שלה כי לדעתי היא הייתה בין הראשונים שלקחו אותה. עד לפני שבועיים היא הייתה בגדר נעדרת. הסטטוס שלה השתנה והודיעו לנו שהיא חטופה, שזה סוג של אבן נגולה כאילו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!