המלחמה בעזה מסבכת את מאמצי ארה"ב להמשיך את הסכמי אברהם

המלחמה בעזה היא מבחן לקשרים החדשים שהתחזקו בין מדינות ערב במפרץ הפרסי וישראל, ומעוררת שאלות לגבי סדר אזורי חדש בגיבוי אמריקאי.

בעוד שהסכסוך לא צפוי להוביל לניתוק היחסים הדיפלומטיים, הוא שיבש את התכניות של מדינות המפרץ הרואות בישראל שותפה ביטחונית פוטנציאלית ומשקל נגד ליריבה האזורית איראן. כעת, על המנהיגים להתמודד עם התפרצות הכעס הציבורי על מלחמה שהפכה את עזה לעיי חורבות.

בנאומים, בהצהרות ובפוסטים ברשתות החברתיות, מנהיגי המפרץ גינו את המוות וההרס בעזה, אך הם גם הקפידו להדגיש את החשיבות של יציבות אזורית. לקטאר, המדינה המעורבת בצורה דיפלומטית במשבר, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, אך הצליחה לתווך הפסקת אש זמנית בלחימה - שאפשרה שחרור חטופים ואסירים פלסטינים.

ארצות הברית דגלה בנורמליזציה ערבית עם ישראל בשני ממשלים. איחוד האמירויות הערביות ובחריין חתמו על הסכמי אברהם בשנת 2020 בתיווך ארה"ב, ואחריו מרוקו וסודאן. וושינגטון קיוותה שסעודיה - המעצמה הדומיננטית של המפרץ - תהיה הבאה. כעת, התכניות הללו בהמתנה.

"אני לא יכול להוכיח את מה שאני עומד לומר", אמר הנשיא ביידן בתחילת החודש. "אבל אני מאמין שאחת הסיבות שבגללן חמאס פתח במתקפה. כי הם ידעו שאני עובד בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם הסעודים ואחרים באזור כדי להביא שלום על ידי הכרה של ישראל ובזכות הקיום של ישראל".

איחוד האמירויות ובחריין הגנו על קשריהן עם ישראל, ואמרו שהקשרים מאפשרים להן לפעול ככוח ממתן במשבר.

אנואר גרגאש, יועץ דיפלומטי של נשיא איחוד האמירויות, אמר שלמדינתו יש מנוף עם ישראל שאחרת לא היה קיים. הוא אמר שהם השתמשו בהשפעתם עד כה כדי לדחוף לסיוע הומניטרי, "אבל המינוף הזה גם יגדל בשלב מסוים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!