הרב שאול יורוביץ': בין תמימות להתחכמות
כמדי שבוע, הרב שאול יורוביץ' מתבונן לעומק באקטואליה היהודית ושולה מתוכה מגוון עצות לעבודת המידות והתמודדות עם מכשולים • והשבוע: פרשת ויצא - בין תמימות להתחכמות
- הרב שאול יורוביץ'
- י' כסלו התשפ"ד
פרשתנו כולה עוסקת בתקופת חיי יעקב בבית לבן, הוא מתמודד שם עם רמאותו של לבן על כל צעד ושעל, החל מהחלפת זיווגו מרחל ללאה וכלה בהחלפת משכורתו עשרת מונים כנאמר בכתוב.
כאשר מעיינים עוד רואים שכל מהלך חיי יעקב סובבים סביב מושג זה של רמאות, תחילה עם עשיו אחיו שעליו להשיג את הבכורה והברכות במה שנראה כסוג של רמאות, ולאחר מכן אצל לבן זה בהיפך הוא עצמו מתמודד עם רמאותו של לבן. כאשר מדייקים עוד זה נראה כעין חזרה על אותן ההתמודדויות עצמן שאותם הדברים שהוא השיג מעשיו שהם הבכורה והברכות הם עצמם עולים מול לבן, העניין הראשון שלבן מרמה אותו הוא בלאה ורחל והוא אומר לו: "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" שזה כנגד השגתו את הבכורה מעשיו, ולאחר מכן עליו לעמוד כנגד רמאותו של לבן בעניין פרנסתו ושפעו שזה ממש עניין הברכות.
ויש לדעת שהבכורה והברכות הן היינו הך וכפי שרואים שהן נגזרות מאותן אותיות יסוד ב.כ.ר. אלא שהבכורה היא בשורש והברכה היא הגילוי בפועל של עליונות וראשוניות זו.
על כל פנים כל זה מעורר תמיהה גדולה שדווקא יעקב אבינו שנאמר עליו "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" חייו בפועל נראים ההיפך הגמור הן מצידו כאשר הוא מתמודד עם עשיו ומשיג את הבכורה והברכות בערמה, והן כאשר הוא מתמודד עם רמאותו של לבן וגובר עליו שהרי הוא זה שמנצח את לבן ויוצא גם עם רחל וגם עם לאה וכן עם רכוש רב ועצום מלבן כמבואר במדרשים. השאלה מתעצמת לאור דרשת חז"ל שכבר במפגש הראשון הוא אומר במפורש ללבן 'אחיך אני ברמאות', והרי שזה ממש חלק מהנהגתו של יעקב.
בעיקר זה קשה לעיכול שמכל זה נראה שזה חלק ממציאות חייו של האיש המתוקן להתנהל בעורמה ובהתחכמות, וזה שונה מאוד מתפיסת המוסר הבסיסית שמורה לנו ללכת תמיד בדרך האמת והתמימות.
האמת היא שהתנהגותו של יעקב אבינו היא מדויקת מאוד, בכדי להגיע לשלמות ולתיקון עלינו להכיר במציאות המקבילה של הטוב והרע בעולם הזה ולהתנהל בהתאם עם כל חלק כראוי לו.
מחד בעולמנו הפנימי עלינו לפתח ולהשיג את האמת לאמיתה בדבקות ובתמימות, אך לצד זה עלינו להכיר את תחבולות היצר הרע ולדעת לגבור עליו בשטחו הוא בבחינת דע את האויב וכפי שנאמר "עִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל".
כך ספרי העבודה מייעצים להתמודד עם פיתויי היצר על ידי דחייתם לזמן מאוחר יותר, שמשמעו היא רמייה והתחכמות ועוד כהנה וכהנה
אם כאשר אתה רוצה להשיג את המירב בחינוך ילדיך אתה מבין שעליך לחדור לאופן חשיבתו ותפיסתו של הילד, על אחת כמה וכמה כאשר הינך רוצה לנצח את יצרך הרע שעליך להכירו מכל צדדיו ולהשתמש בשיטותיו.
אך לצד זה עליך לבדל את עצמך מהרע, ובעצם עצמך להתנהל באמת ובתמים.
נחדד יותר: רק זה שבפנימיותו הולך בדרכי יושר ותמימות יכול להתנהל עם כלי עבודה חיצוניים של הרע ולנצחו שאם לא כן החשש הוא שבאמת ייפול לאותן בורות של רמאות ושקר אף בחייו שלו.
ולכן על יעקב אבינו נאמר "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" שזה שבחו בפנימיותו הוא קול יעקב אך הידיים החיצוניות יודעות לפעול פעולת עשיו גם כן.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות