ב' תמוז התשפ"ד
08.07.2024
מצפים ומקווים לשובם

משפחת החטופים: "הם לא יחזרו אותם אנשים שאנחנו מכירים"

אוריה יחבס, בת דודתו של ירדן שנחטף לעזה לצד רעייתו שירי וילדיהם אריאל וכפיר: "יהיו הרבה פצעים - אחרי שיגיעו, זו רק תחילת הדרך". היא סיפרה כי ירדן נלקח על אופנוע, תוך כדי שחובטים בו בראש בפטיש, כולו מדמם ופצוע

משפחת החטופים: "הם לא יחזרו אותם אנשים שאנחנו מכירים"
פעילות קרקעית של כוחות צה"ל ברצועת עזה צילום: דובר צה"ל

שירי ביבס, בת 34 בלבד, תועדה ברגעי האימה בהם נחטפה עם ילדיה אריאל בן ה-4 וכפיר, תינוק בן עשרה חודשים בלבד, לשטחי רצועת עזה, כשגם בעלה ירדן נחטף. אוריה יחבס, בת דודתו של ירדן, סיפרה לניסים משעל וטל שלו ב-103FM על תחושותיה בעקבות עסקת החטופים המסתמנת, שירדן לא צפוי להיכלל בה.

"אנחנו מצפים ומקווים לשובם של שירי והילדים ואנחנו גם מצפים ומקווים לשובו של ירדן, לרגע זה לא יורד לנו מהעיניים. מבחינתנו זה לא נגמר עד שזה לא נגמר, עד שירדן ושירי והילדים לא בבית, אנחנו ממשיכים בכל הכוח לצעוק את הצעקה שלהם ולהשמיע את הקול שלהם בכל מקום", הבהירה.

יש לכם מידע אם נכון לעכשיו המשפחה נמצאת ביחד?

"אין לנו שום מידע לגבי זה לצערי. נותר לנו רק לקוות ששירי והילדים לפחות ביחד. אנחנו מבינים שירדן ושירי והילדים הופרדו. ירדן נלקח באופן אחד, שירי והילדים נלקחו על ידי אנשים אחרים באופן אחר. ירדן נלקח על אופנוע, תוך כדי שחובטים בו בראש בפטיש, כולו מדמם ופצוע. שירי והילדים, כולנו ראינו את התמונות, אנחנו רק מקווים שבאמת שלומם נשמר. התקווה זה מה שנשאר לנו אין לנו עוד הרבה במה להיאחז. אין לנו מידע".

מאז שנודע שישראל הולכת לקראת הסכם לשחרור חטופים, איך אתם מעבירים את השעות של התקווה? של העצבים?

"הידיעה שיש איזושהי אפשרות ששירי והילדים יהיו בבית ויהיו במקום בטוח כמובן שהפיחה בנו המון תקווה ושמחה. לצד זה, אנחנו קרועים מהידיעה שירדן כרגע לא על הפרק בכלל. אנחנו גם מבינים וגם כולנו נראה לי ראינו את זה ב-24 השעות האחרונות שאין לנו באמת על מי לסמוך. לראיה, אנחנו כרגע במצב שלא ברור מה הולך לקרות עם העסקה הזאת. מבחינתנו, אנחנו ממשיכים וזה לא נגמר עד שזה לא נגמר. עד שהם לא יהיו כאן ואנחנו נחבק אותם ונהיה איתם, אנחנו לא מפסיקים".

עוד ציינה יחבס כי "גם כששירי והילדים יהיו פה, זה לא איזה סוף שמח, זו רק ההתחלה של הדרך. אני אשתף אותך בפחד האישי שלי, שאני אומרת 'אוקיי הם עכשיו חוזרים, איך הם חוזרים אלינו? איך זה ייראה? איך יהיו הימים הראשונים? איך יהיה הלאה?' הם לא יחזרו אותם אנשים שאנחנו מכירים, הרי יהיו שם הרבה דברים ופצעים שצריך יהיה לתקן ואני מקווה שנצליח לתקן. זה שהם יגיעו לכאן זו רק התחלת הדרך שלנו, כי הדרך ארוכה לשיקום ונותר לי רק לקוות שהמדינה תדע לתמוך אותה וללוות אותה כי יהיה פה צורך גדול בשיקום משמעותי".

לקראת סיום השיחה, הסבירה על התקווה שמחזיקה אותם: "אנחנו מנסים לחזק ולהחזיק אחד את השני. כל הזמן דיברתי על התקווה כעל ידיעה ש'אני יודעת שהם יחזרו, הם לא יכולים להישאר שם, זה לא יקרה, אני פשוט יודעת שהם יחזרו. אנחנו פשוט צריכים לצעוק מספיק חזק'".

חמאס עזה מלחמת חרבות ברזל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד