פעילות בינלאומית נגד חמאס מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל

מלבד ישראל, תנועת חמאס הוגדרה כארגון טרור לפני תחילת מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023 בארה"ב, בריטניה, האיחוד האירופי, קנדה ואוסטרליה. ניו זילנד ופרגוואי הגדירו רק את עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, כארגון טרור. יפן מגדירה את חמאס כארגון טרור רק בנוגע לצעדים להקפאת נכסים. מאז תחילת המלחמה, הודיעה גם שווייץ על כוונתה להכריז על חמאס כארגון טרור.

ההכרזה על חמאס כארגון טרור מאפשרת לרשויות להקפיא נכסים פיננסיים שמזוהים כשייכים לארגון הטרור או לפעילים וישויות הקשורים אליו. כמו כן, החוק הפלילי מאפשר לנקוט בצעדים משפטיים בגין חברות בארגון הטרור, תמיכה חומרית ואף בשל הבעת הזדהות עם ארגון הטרור כדוגמת הצגת סמליו בפומבי.

מאז תחילת המלחמה, חלק מהמדינות נקטו בצעדים מעשיים נגד חמאס. ארה"ב השיתה שני סבבי סנקציות שכוונו נגד רשת חלפנות כספים שסייעה למימון פעילות חמאס, נגד הסיוע האיראני לחמאס ונגד חברות שקשורות לתיק הנכסים של חמאס. גרמניה הודיעה על איסור מוחלט של פעילות של חמאס ושל ארגונים הקשורים אליה בתחומה. גם יפן השיתה סנקציות על רשת חלפנות הכספים שפעלה בשירות חמאס.

ההפגנות הפרו פלסטיניות נגד ישראל והמלחמה בשבועות האחרונים ברחבי העולם מציבות אתגר בפני הרשויות במדינות אלה, שנדרשות להבחין בין הזכויות הליברליות של חופש הביטוי והמחאה לבין הזדהות עם ארגון טרור ועם המתקפה האכזרית שלו ב-7 באוקטובר. בבריטניה, משתתפים בהפגנות שלבשו בגדים עליהם איורים של מצנחי רחיפה, כדוגמת המצנחים שבהם השתמשו מחבלי חמאס בביצוע ההתקפה על יישובי עוטף עזה, הואשמו בתמיכה בארגון טרור. בגרמניה ובצרפת הוטלו מגבלות זמניות על קיום הפגנות פרו פלסטיניות. עם זאת, קריאות "פלסטין מהים ועד הנהר" והסרת פוסטרים הנושאים תמונות של החטופים עדיין אינן נתפשות כתמיכה במעשי חמאס, כך מפרסם ד"ר חיים איסרוביץ במרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

תנועת חמאס מופיעה ברשימת ארגוני הטרור הזרים המוכרזים של מחלקת המדינה האמריקאית מאז שפורסמה לראשונה ב-8 באוקטובר 1997. הצעד מאפשר להקפיא נכסים ולחסום חשבונות בנקאיים שקשורים לתנועה ולפעילים שלה. בנוסף, ניתן למנוע מחברי התנועה ומנציגיה להיכנס לארה"ב או לגרש אותם אם אין להם אישור שהייה. החוק האמריקאי אוסר על אספקת "סיוע חומרי או משאבים" לארגוני טרור מוכרזים, כולל איסור מתן שירותים פיננסיים, אימונים, אספקת נשק ואמצעי לחימה, מקומות מסתור.

ממשלת בריטניה כללה את הזרוע הצבאית של חמאס, עז אלדין אלקסאם, ברשימת ארגוני הטרור במרץ 2001, וזאת על בסיס ההערכה כי "יש אבחנה מספקת בין הזרועות לכאורה הפוליטית והצבאית של חמאס, כזו שניתן להתייחס אליהן כארגונים שונים". בנובמבר 2021, הממשלה אישרה את הסיווג של כל תנועת חמאס כארגון טרור וציינה כי "הגישה של הפרדה בין חלקים שונים של חמאס היא מלאכותית. חמאס היא ארגון טרור מורכב, אולם יחיד" (אתר ממשלת בריטניה).

האיחוד האירופי הכניס לראשונה את הזרוע הצבאית של חמאס, עז אלדין אלקסאם, לרשימה הראשונית של ארגוני ופעילי טרור שנוסחה בדצמבר 2001, בעקבות מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר בארה”ב. שנתיים לאחר מכן הוכנסה חמאס בכללותה לרשימה. חמאס ערערה על ההחלטה, ובשנת 2014 קבע בית משפט כי ההכרזה מבוטלת בטיעון שהיא נעשתה על בסיס מידע "שנאסף מהתקשורת ומהאינטרנט". בית המשפט לצדק של האיחוד שינה את ההחלטה והחזיר את חמאס לרשימת ארגוני הטרור בשנת 2017. עתירות נוספות של חמאס נגד ההכרזה והקפאת הנכסים נדחו גם ב-2017 וב-2021.

שווייץ הפגינה לאורך שנים עמדה ניטרלית בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני כדי לאפשר לה לקיים הידברות עם כל הצדדים, כולל עם תנועת חמאס. בתחום המאבק בטרור, הרשויות פועלות בהתאם לסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם שאינן כוללות את חמאס ולכן שווייץ לא הגדירה את התנועה כארגון טרור. מתקיפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר שינתה שוויץ את עמדתה ביחס לטיפול בחמאס. ב-11 באוקטובר 2023, הודיעה הממשלה הפדרלית של שווייץ כי היא "בדעה שיש לסווג את חמאס כארגון טרור", והנחתה את כוח המשימה המיוחד בהובלת משרד החוץ לבחון את האפשרויות המשפטיות למהלך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!